איך קרה ששירותי הצפייה בבחירה, או ה-VOD הפכו בתוך מספר שנים לכל כך פופולריים ושינו את הרגלי הצפייה שלנו? דבר ראשון, אנחנו צריכים את זה כדי לראות מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים, ואין סיבה אמיתית לחזור אחורה לערוצים הליניאריים.
שירותי Video On Demand, או בראשי תיבות VOD, מאפשרים להזמין תוכן טלוויזיוני לפי הזמנה אישית. באמצעות השירות הזה יכולים המשתמשים לקבל את התוכן כשידור אישי רק להם ולא כשידור כללי לכל צופי הטלוויזיה.
מבחינה טכנית, השימוש בשירות "וידאו על פי דרישה" מבוסס על ממיר שתומך בקו חזור ומסוגל לספק חווית צפייה אינטראקטיבית. הוא מקבל את הנתונים שמסופקים על ידי המשתמש (שם הסדרה, הסרט או התוכן) ומנתב אותם לספק השירות (בישראל – יס, הוט או סלקום) כדי לייצר תקשורת דו כיוונית.
במילים פשוטות, אנחנו צריכים שירותי VOD כדי לשלוט במהלך ובתוכן הצפייה. השירות מאפשר לנו בין היתר להקפיא את התמונה ולהריץ את התוכן קדימה ואחורה. הוא משחרר אותנו מהתלות בזמני השידור של הערוצים הרגילים ואף מאפשר להקליט תוכן טלוויזיוני כדי לצפות בו במועד מאוחר יותר. עם זאת, חשוב לציין שהתכנים מצויים על גבי שרת מרכזי של ספק הטלוויזיה ולא ניתן לשמור אותם באופן מקומי.
לא מסתפקים בערוצים הרגילים
סקר שערכה חברת Motorola Mobility גילה שכבר בשנת 2013 העידו 68% מצרכני התקשורת ב-17 מדינות ברחבי העולם על כך שהם מקליטים תכניות טלוויזיה כדי לדלג על פרסומות, בעוד 77% עושים זאת בשל זמני שידור חופפים. מכאן שאין פלא לגבי ההצלחה של ה-VOD ואפשר להבין למה מדובר באחד ממוצרי התוכן הנפוצים בעולם המערבי.
בנוסף, צריכת תכני וידאו נעשית כיום באמצעות מגוון מכשירים ותוך כדי פעילויות משלימות. לפי סקר משנת 2014, שני שלישים מהצופים בארצות הברית צופים במסך הטלוויזיה במקביל לשליחת הודעות ברשתות החברתיות, בדיקת דואר אלקטרוני, צריכת חדשות ועוד. קל יותר לעשות את זה עם וידאו לפי דרישה ואין שום סיבה לחזור לאחור.
לפי נתוני סקר שביצע מכון המחקר "שילוב" בשנת 2014, 10%-15% מצופי הטלוויזיה בישראל בוחרים להשהות בכמה דקות את הצפייה בתוכן המשודר כדי לשלוט בעצמם בקצב הצפייה. סקר שנערך עבור "סלקום" באותה שנה תמך בממצאים, כי לפיו 82% מצרכני הטלוויזיה נוהגים לצפות בשידורים בצפייה נדחית, בתכניות מוקלטות או ישירות דרך ה-VOD.
המשמעות של הנתונים ברורה: אופי הצפייה בטלוויזיה משתנה והצפייה החיה מתחלפת בהדרגתיות בצפייה נדחית. אנחנו כבר לא עוקבים אחרי ערוצים ליניאריים (ערוצי סדרות, ערוצי סרטים וכן הלאה), אלא מעדיפים לראות מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים.
אחת מתופעות הלוואי של המגמה היא למשל הביקוש של יצרני התוכן לתכניות ריאליטי, כי הן מחייבות צפייה בזמן אמת ולכן גם מאפשרות למכור פרסומות במחירים גבוהים. תופעה נוספת מתרחשת בשדה הספורטיבי: בניגוד לשאר צופי הטלוויזיה, מי שעוקב אחר תכני ספורט לא יכול להרשות לעצמו להזמין אותם בצפייה נדחית. הוא מחויב לזמן השידור המקורי של המשחק וכך בעלי הזכויות מגבירים את אחיזתם בצרכנים.
זמן הצפייה היומי בטלוויזיה בישראל – מהגבוהים בעולם
לפי נתוני הועדה הישראלית למדרוג, צופי הטלוויזיה בישראל שומרים על הרגלי צפייה יציבים יחסית. למרות שהם כאמור עוברים ל-VOD על חשבון הערוצים הליניאריים, זמן הצפייה היומי הממוצע כמעט לא השתנה והוא עומד נכון להיום על כמעט 4 שעות.
אלו שיעורי צפייה גבוהים יחסית לעולם המערבי, כי באנגליה למשל עמד זמן הצפייה הממוצע בטלוויזיה בשנת 2014 על 195 דקות בלבד. ההשערה הרווחת היא שהסיבה לזמן הצפייה היומי הגבוה בישראל קשורה גם כן להצלחה של שירותי VOD.
ישראלים צופים יותר בטלוויזיה כי יש להם מגוון עצום של תכני VOD בלחיצת כפתור. קטלוג VOD מעודכן כולל עוונות חדשות של "הומלנד" ו"ג'יין הבתולה", מאפשר לצפות בסרטים פופולאריים כמו "כלבי מלחמה" ו"השגחה צמודה" ומוקדש ברובו לסדרות ישראליות מובילות כמו "תאג"ד", "פאודה", "שטיסל" ועוד. גם הקולנוע הישראלי חזק מאוד בשירותי וידאו לפי דרישה ויש הרבה הורים לילדים שנשענים עליהם כדי לבלות זמן איכות עם המשפחה.
בשורה התחתונה, שירותי VOD הם ככל הנראה התפתחות מבוקשת של ענף הטלוויזיה. הם מייצרים מנגנון צפייה נוח ומתכתבים עם ההרגלים שנצברו תודות לגלישה באינטרנט ולתוכן הזמין מכל מקום בכל רגע.
למעבר אל קטלוג שירותי VOD לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
