פריצת דרך עולמית: חוקרים ישראלים הצליחו לעכב התפתחות אלצהיימר

חוקרים מאוניברסיטת ת"א הוכיחו כי טיפול לא-תרופתי יעיל במניעת תהליכים המובילים להתפתחות של מחלת האלצהיימר • אחת השותפות במחקר, ד"ר שפירא: "מעורר תקווה לגבי היכולת שלנו להילחם באחד האתגרים הגדולים ביותר של העולם המערבי"

פגיעה נוירולוגית (אילסטורציה) // צילום: iStockphoto

תוצאות מחקר פורץ הדרך של חוקרים מאוניברסיטת ת"א התפרסמו היום (חמישי) בכתב העת היוקרתי Aging, ולפיו לראשונה, במדע העולמי, טיפול לא-תרופתי הוכח כיעיל במניעת תהליכים המובילים להתפתחות של מחלת האלצהיימר. המחקר שילב סדרת טיפולים בתא לחץ של קבוצת נסיינים מעל גיל 65 לצד ממצאי מעבדה שנלקחו ממודל חיות.

רפואה בתא לחץ (היפרברית) היא צורת טיפול שבמסגרתה המטופלים שוהים בתאים מיוחדים, שבהם הלחץ האטמוספרי גבוה בהרבה מהלחץ שאנו חווים בגובה פני הים, ובנוסף נושמים אוויר המורכב מ-100% חמצן.

רפואה היפרברית נחשבת לבטוחה, והיא כבר משמשת לטיפול בשורה ארוכה של מצבים רפואיים. בשנים האחרונות מצטברות ראיות מדעיות לכך שפרוטוקולים יחודיים של טיפולים היפרבריים יכולים לשפר את אספקת החמצן למוח ולעודד את ייצורם של כלי דם ותאי עצב חדשים.

בקבוצת הניסויים השתתפו בני 65 ומעלה // צילום: iStockphoto,

השלב הראשון במחקר נערך במודל חיות ובמסגרתו הוכיחו באופן ישיר בבדיקת רקמת המוח כי פרוטוקול טיפולי מסוים מביא לשיפור תפקוד כלי הדם, יצירת כלי דם חדשים וכן מונע את שקיעתם של חלבונים החשודים כגורמים לאלצהיימר ומחלות קשות אחרות על תאי העצב ואף מוביל להסרת חלבונים קיימים.

בשלב הבא, נבדקה השפעת הטיפול גם בבני אדם מעל לגיל 65 עם ירידה בתפקודי המוח ובדגש על ירידה משמעותית בזיכרון – שלב לפני אלצהיימר ודמנציה. הטיפול כלל סדרה של 60 טיפולים בתאי לחץ, לאורך תקופה של 90 יום, והערכת ההשפעה המוחית נעשתה באמצעות MRI. הטיפול הוביל לזרימה משופרת ב-16% עד 23% של דם למוח, לשיפור בזיכרון של 16.5% בממוצע, לשיפור בקשב ובריכוז של 6% בממוצע ולשיפור ממוצע במהירות עיבוד המידע של 10.3%.

אחד מהחוקרים, פרופ' אורי אשרי מסביר: "לאחר סדרת טיפולים, מבוגרים שכבר סבלו מאובדן זיכרון הראו שיפור בזרימת הדם במוח – וכן שיפור ממשי בביצועים קוגניטיביים. בכך הצלחנו להדגים את הפוטנציאל הטמון ברפואה היפרברית לטיפול במצבים נוירולוגיים שמקורם בהיפוקסיה, כלומר במחסור בחמצן שמגיע לתאים".

"השילוב של מודל שאפשר ללמוד ממנו על הפתולוגיה של המחלה, יחד עם טיפול קיים וזמין, מעורר תקווה לגבי היכולת שלנו להילחם באחד האתגרים הגדולים ביותר של העולם המערבי", מוסיפה ד"ר רונית שפירא, שלקחה חלק במחקר. "לפי התוצאות שלנו, טיפולים היפרבריים בגיל צעיר עשויים למנוע כליל את המחלה הקשה".

חוקר נוסף שהשתתף במחקר פורץ הדרך, פרופ' אפרתי הוסיף: "על ידי טיפול בבעיית השורש של ההתדרדרות הקוגניטיבית עם הגיל, אנחנו למעשה ממפים את הדרך לקראת מניעה".

עוד אמר: "ייתכן שרפואה היפרברית טומנת בחובה את ההזדמנות לחיות עם תפקוד מוחי גבוה ללא קשר לגיל הכרונולוגי. הרעיון הוא להתחיל בטיפולים לפני הופעתם של תסמינים קליניים לדמנציה, עוד לפני ניוונן ואובדנן של רקמות מוח רבות, בשלב שבו נחסמים כלי דם ויורדת זרימת הדם ואספקת החמצן במוח – וזה יכול להופיע כבר בגיל צעיר יחסית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר