בשיתוף ברק רום
פטנטים היו בעיקר בשמושם של חברות תרופות או יזמים וחברות שפתחו מוצרים שיש להם ממשות פיזית כמו מכונות ,מכוניות וכו.
ככל שתעשית התוכנה התקדמה נוצר הצורך בהגנה על הקניין הרוחני שהיא מגלמת בתוכה. השמוש בהגנות ובמיוחד בפטנטים מוסיף ערך לנכסי החברה, מעלה את יוקרתה וערכה בזמן משא ומתן וכן מהווה אמצעי הגנה (ואף תקיפה) בפני מתחרים. כיום רוב החברות שמפתחות מוצרים מבוססי תוכנה בודקות האם הרעיון שלהם כבר מוגן בפטנט לפני שהם נגשות לפתוח.
אם כן כיצד חברה יכולה להגן על התוכנה שהיא מפתחת? ההגנות האפשריות על תוכנה הן: פטנט, מדגם וזכויות יוצרים.
המדגם מגן על הצד האסטטי של ההמצאה. למשל אם מעצבים כסא בצורה אסטטית מסוימת ניתן להגן על העצוב המסוים במדגם. במקרה של תוכנה ניתן בארצות מסוימות כמו למשל ארהב וישראל להגן על עצוב המסכים באמצעות מדגם. המדגם לא מגן על הצד הפונקציונלי. על הצד הפונקציונאלי ניתן להגן באמצעות utility patent שזה בעצם הפטנט שכולנו מכירים.
חוקי זכויות היוצרים נועדו במקורם להגן על יצירות אומנות. חוקי זכויות יוצרים מגינים גם על קוד התוכנה. עצם פרסום הקוד גורם להגנה אטומטית על קוד התוכנה. אך בהגנה אוטומטית קשה להוכיח מתי מתחילה תקופת ההגנה. כדי להתגבר על בעיה זו ניתן לבצע רישום של ההגנה בישראל או בארהב. יש אף חברות תוכנה המפקידות את הקוד אצל גורם שלישי. ההגנה באמצעות זכויות יוצרים מגינה רק על הקוד כפי שהוא. אם חברה מתחרה מפתחת קוד אחר לאותו רעיון היא לא מפרה את זכויות היוצרים. זכויות היוצרים אם כן נותנות הגנה בעקר כנגד העתקות של קוד.
אז איך מגינים על תוכנה והאם ניתן בכלל להגן על תוכנה בפטנטים? התשובה - תלוי. תלוי במדינה בה רוצים להגן על התוכנה ותלוי גם במה עוסקת התוכנה. כלל ניתן לקבל הגנה בפטנט על המצאה אם ההמצאה היא חדשה וחדשנית. כלומר אם ההמצאה לא היתה מפורסמת בזמן רישומה כפטנט ואם אינה טריוויאלית.
הבעיתיות בהגנה בפטנט על תוכנה היא שלפעמים נשוא ההמצאה אינו בר פטנט. אז מתי נשוא ההמצאה הוא בר פטנט? תוכנה שפותרת בעיות טכנולוגיות כמו, למשל שפור בצועים של מערכת ההפעלה או הפעלה של מכשיר מסוים ניתנת להגנה ברוב הארצות. עם זאת בארצות הברית ניתן לרשום פטנט גם על תוכנה שאינה בהכרח טכנולוגית בתנאי שנשוא ההמצאה אינו אבסטרקטי. אתם בודאי שואלים מה פרוש הדבר שנשוא ההמצאה אינו אבסטרקטי. ובכן בשאלה זו מתלבט גם משרד הפטנטים האמריקאי וניתן למצא לכך תשובות בהנחיות של משרד הפטנטים לבוחניו כן בפסיקות של בית המשפט האמריקאי. ככלל, אם מדובר על אלגוריתם בלבד או על תוכנה שמממשת רעיון או שיטה שידועים כבר לציבור וכאשר הממוש של הרעיון בתוכנה הוא טריוילי ואינו דורש “הברקות” מיוחדות אז כנראה שלא יהיה מקום לרשום את הפטנט על תוכנה זו. אבל אם הפטנט מגן לא רק על האלגוריתם כי אם גם על המערכת שהאלגוריתם מפעיל או אם הרעיון שממשים באמצאות התוכנה הוא חדשני או אם משתמשים בכלי תוכנה חדשניים כדי לממש באמצעות מחשב רעיון ידוע אז יש מקום לרשום את הפטנטץ
ניתן דוגמאות לפטנטים שנחשבים ברי הגנה בפטנט על ידי משרד הפטנטים האמריקאי:
https://www.google.com/patents/US7035914
פטנט זה עוסק בדווחים על מצבם של מניות. החדוש בפטנט במקרה הזה הוא שליחת התרעה לטלפון של הלקוח שמכילה בתוכה אפשרות לחיבור ישיר לסרבר של נותן השרות על מנת לצפות בנתונים של המניות שעליהן התקבלה ההרתעה.
דוגמא נוספת: פטנט העוסק בהזזת טקסט של חלון שמוסתר על ידי חלון אחר למקום גלוי והחזרתו למקומו כאשר החלון אינו מוסתר יותר כאשר הטקסט המוזז משנה את גודלו וחוזר לגודל האמיתי כאשר הוא חוזר למקומו. ככלל נראה שמשרד הפטנטים האמריקאי מכיר בפטנטביליות בהמצאות העוסקות בממשק משתמש.
יש לציין שגם כאשר הפטנט הוא בר הגנה ניסוח הפטנט וכן ניסוח התביעות של הפטנט יקבעו בסופו של דבר האם הפטנט יתקבל על ידי משרד הפטנטים.
בכל מקרה כדאי להועץ עם עורך פטנטים שממומחה בתחום. עורך פטנטים כזה גם ידע לנסח את הפטנט בצורה המיטבית במקרים שבהם הפטנטביליות של נשוא ההמצאה אינה ודאית.
כותבת הכתבה מיה בסנציק היא עורכת פטנטים מוסמכת (רשיון 406) בעלת תואר במתמטיקה ובמדעי המחשב ונסיון עשיר בעבודה עם חברות הי טק http://www.maya-patents.co.il
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו