הותר לפרסום: השוטר רס"מ ארז שאול (עמדי) לוי (34), תושב יבנה, נרצח בפיגוע הדריסה במהלך האירועים האלימים בעת פינוי בתים לא חוקיים בכפר אום אל ריחן. הלוויתו תתקיים היום בשעה 16:00 בבית העלמין ביבנה. אדם נוסף נהרג ומדובר ככל הנראה במחבל הדורס.
כוחות משטרה גדולים שהגיעו הבוקר (רביעי) ליישוב הבדואי אום אל חיראן בנגב לצורך הריסת מבנים נתקלו בהתנגדות ובמקום פרצו עימותים בין כוחות הביטחון לתושבים. כנגד כוחות הביטחון נפתחה אש חיה לעבר שנאלצו לבצע ירי של כדורי גומי ורימוני גז. מספר בני אדם נפגעו.
השוטר ארז (עמדי) לוי
מהמשטרה נמסר כי בשלב מסוים הגיח רכב של מחבל תושב האזור ושעט לעבר הלוחמים מתוך כוונה לבצע פיגוע דריסה. המחבל נורה ונהרג. באירוע נפגעו מספר בני אדם בדרגות פציעה שונות. המחבל, כך על פי המשטרה, הוא פעיל התנועה האסלאמית ונבחן הקשר שלו גם לדאעש. המפגע הוא עובד במערכת החינוך.
כשעה לאחר שנרגעו הרוחות התחדשו העימותים בין המפגינים לבין המשטרה. לאחר סיום הטיפול בזירת הפיגוע, החלה פעילות הריסת המבנים הבלתי חוקיים בישוב אום אל חיראן שבנגב. כוחות המשטרה מאבטחים את אנשי מנהל מקרקעי ישראל במימוש צווי ההריסה. מהמשטרה נמסר כי האירוע בשליטה ובהכלה של הכוחות בשטח.
כוחות הביטחון ביישוב לאחר האירוע // צילום: דודו גרינשפן
בעקבות האירועים קראו במשטרה לאנשי המגזר הבדואי ל"הקיא מתוכו ניצנים של אידיאולוגיות קיצוניות שכל עניינן טרור"
במסגרת העימותים הקשים שפרצו באזור נפצע גם יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה ופונה לבית החולים סורוקה. ח"כ עודה צייץ בטוויטר: "מאות שוטרים פשטו על הכפר אום אל חיראן. ירי מסיבי של רימונים בכל מקום. ילדים, נשים וגברים אחוזי אימה ופחד. קשה לתאר כמה המראות כאן קשים".
התחדשו העימותים בפכר אום אל ריחאן // צילום: דודו גרינשפן
ארדן: "מקווה שזו לא תפנית ביחסים"
"מדובר באירוע מאוד קשה לכוחותינו ולמדינת ישראל בכלל, ואני לא מדבר על המחבל שנהרג בפיגוע הזה", כך אמר הבוקר (רביעי) השר לביטחון פנים גלעד ארדן בראיון לגלי צה"ל. עוד הוסיף ארדן כי הוא מקווה שהאירוע לא יסמל תפנית רעה ביחסים עם החברה הערבית, "אבל אם זה כן יסמן - לאיימן עודה תהיה תרומה מכרעת".
השר ציין: "תרשה לי לא להאמין לשקרים של עודה. הוא עושה הצגה עם קול בכייני, ויכול להיות שיהיו לאירוע השלכות פליליות כלפי ח"כ עודה. אני לא מאמין למילה".
ארדן הוסיף וציין כי הפינוי שבוצע ושיבוצע הוא לא נעים, החלטת בג"צ היא חלוטה. "אין שיקול דעת אם לבצע או לא לבצע את ההחלטה במדינת חוק. אצל איימן עודה אין חוק כאשר ניתן ללבות את השנאה ואת הלאומנות הערבית".
השר לביטחון פנים טען כי "הח"כים בערבים מנצלים את החסינות שלהם במטרה ללבות יצרים ולהסית לאלימות".
סגן מפקד מרחב נגב, תת ניצב פרץ עמר ציין במהלך ראיון לגל"צ כי "עודה בא להפריע ולהכשיל, והוא בוודאי לא נפגע מכוחותינו. הצו הזה הוא שיפוטי וכולנו חייבים לציית לו. מדובר באירוע ברור של אדם שבא לפגע ולהרוג שוטרים ונהרג מירי השוטרים. אנחנו ממשיכים בפעילות האכיפה, יש לנו עוד שעות ארוכות של עבודה. אנחנו בקשר עם אנשי המגזר, עשינו עמם הידברות של שעות, ואנחנו היינו מצפים מהמגזר לציית לחוק. הבוקר הגענו עם כוחות גדולים. האירוע כשלעצמו היה מאד קשה ולא צפוי".
הכפר אום אל ריחן - כוחות משטרה רבים באזור // צילום: דודו גרינשפן
צילום: דודו גרינשפן
מסע ההכפשה של "עדאללה" נגד ישראל
בשנת 2002 החליטה הממשלה על הקמת 14 יישובים בנגב הצפוני, בהם היישוב העירוני חיראן, המתוכנן להקמה על אדמות מדינה מדרום ליער יתיר, לקליטת 2000 משפחות. במקביל להחלטה זו, ביוזמת הממשלה הוקמו בעשור האחרון 11 יישובים המיועדים רק למגזר הבדואי, המכונים 'יישובי אבו בסמה'.
מאז ההחלטה על הקמת חיראן, פתחו בני שבט אבו-אלקיען, המתגוררים בפזורה בלתי חוקית 'אום אל חיראן', שנמצאת בתחומי היישוב המיועד, במאבק משפטי וציבורי נגד הקמת חיראן, המתנהל בארץ ובחו"ל. ארגוני השמאל 'עדאלה' ו'במקום', המנצחים על המאבק, החלו במסע הכפשה נגד ישראל בארץ ובכל העולם, בטענה כי היא מבקשת לנשל ולהחריב כפר בדואי עתיק יומין, על מנת להקים על חורבותיו יישוב יהודי.
בתחילת מאי 2015, חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי שנמשך למעלה מעשור, וקבע כי אין שום מניעה להקמת היישוב. השופטים קבעו כי אין לעותרים כל בעלות או זיקה מחייבת לקרקע, ודחו את טענות הבדואים, וציינו כי עומדת בפני פזורת 'אום אל חיראן' הדרך לגור בכל מקום חוקי בו יחפצו.
המשטרה השלימה את הריסת המבנים הלא חוקיים // צילום: דודו גרינשפן
השופטים רובינשטיין, הנדל וברק-ארז, קבעו בהחלטתם כי כיוון שאין לעותרים כל בעלות בקרקע, ישיבתם במקום נקבעה כזמנית בלבד, בהתאם להסכם החכירה שנחתם עם המדינה בשנות ה-50. "עסקינן בשבט בדואי, שעבר לפני כשישה עשורים, על פי הנחיות הרשויות, לאזור שבמחלוקת; על פי דיני הקניין במשפטנו, לא רכשו בני השבט זכויות בעלות במקום אף שישבו בו ברשות; הם בנו במקום בניה נרחבת ללא היתרים, וזו אינה חוקית; בני השבט ברובם עברו לחורה – יישוב בדואי, המוסדר ומחובר לתשתיות – והנותרים נתבעים להתפנות מבתיהם. ברי כי כאשר מדובר בפינוי מי שיושבים בשטח שנים רבות, אין המדובר לא בגירוש ולא בהפקרה, אלא הפינוי המוצע כרוך בהצעות שונות של מעבר, בינוי, פיצוי, ואפשרות מגורים". השופטים הוסיפו כי אין כל בסיס לטענת הגזענות, שכן עומדת בפניהם האפשרות, כמו זו הניתנת לכל אזרח אחר, לרכוש מגרשים ביישוב העתידי חיראן.
המדינה, יש לציין, העניקה למשפחות שעברו, הטבות כספיות רבות, ובין היתר מגרש מסובסד למגורים, ביישוב חוקי, מענק כספי גדול. לאחר דחיית עתירת תושבי אום אלחיראן, הם פנו שוב לבית המשפט העליון, ובינואר 2016 דחתה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, את הבקשה לקיום דיון נוסף בעתירה, ובכך חתמה סופית את הדיון המשפטי. למרות פסק הדין הברור, ממשיכים ארגוני השמאל בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד היישוב חיראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו