יש משהו ממגנט ב"בעיה הפלשתינית", אחרת כיצד אפשר להסביר את העיסוק האובססיבי בסוגיה מצד מדינות העולם - תוך התעלמות מהכורדים, מהסחראווים, מהטיבטים חסרי המזל? אילו רק חיו תחת "כיבוש יהודי", יכול להיות שגם הם היו באופנה היום. ייתכן שגם עבורם היו מארגנים ועידות בפאריס.
באוקטובר 2016, במטה אונסק"ו בפאריס, קבע העולם כי אין לעם היהודי קשר עם ירושלים. כעבור חודשיים, ב־23 בדצמבר, אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2334, הקובעת שההתנחלויות בגדה המערבית (יהודה ושומרון מצלצל יותר טוב) ובמזרח ירושלים (כולל הכותל) - לא חוקיות.
ביום ראשון הקרוב תושלם הטרילוגיה בוועידת השלום בפאריס, לשם הוזמנו נציגים מיותר מ־70 מדינות, שישאפו, בין קרואסון לאסון, לגלות את הנוסחה שתייצב את המזרח התיכון. הרי כמעט 69 שנה המתין המזה"ת לוועידת השלום בפאריס, מהדורת 2017. ועידת שלום? יותר כמו ועדת קישוט, אף שהיא טומנת בחובה סכנות דוגמת החלטה נוספת במועצת הביטחון בשבוע הבא.
חוץ מזה, מאחר שאנחנו בעידן הטרנדים, הנה לכם אופנה חדשה: שרי חוץ לפני סיום כהונה, ממש לפני היציאה לגמלאות, מבקשים לעשות כותרות על הגב שלנו. קרי עשה זאת ראשון וז'אן מארק ארו, שר החוץ הצרפתי, מחקה אותו בתורו:
"הסכסוך הישראלי־פלשתיני, אם לא יטופל, ימשיך להזין את התסכול של מי שסובלים ממנו, ורק יעצים בסופו של דבר את מעגל הקסמים של ההקצנה והאלימות בכך שימשיך לספק לטרוריסטים באשר הם צידוקים ואמתלות למשוך מתגייסים חדשים", כותב ארו במאמר שהתפרסם אתמול - כמה טבעי - בעיתון "הארץ".
מעניין אם שר החוץ הצרפתי סבור כי התקפלות ישראלית בפני הדרישות הפלשתיניות היתה מונעת את סידרת הפיגועים המזעזעים שידעה צרפת בשנים האחרונות, או אפילו את הפיגועים כאן אצלנו. האם ארו באמת מאמין כי אל־קאעידה, דאעש ושאר ג'יהאדיסטים נקראים לדגל בגלל ההתנחלויות שלנו? כנראה הם לא הבינו: הקשר בין שתי מדינות לטרור הוא בדיוק כמו הקשר בין צרפת לקלדוניה החדשה (אלמלא הקולוניאליזם).
שר החוץ הצרפתי, בדומה לעמיתו האמריקני, כנראה לא מבין כי שלום משיגים במגעים ישירים, ובעיקר כאשר מגיעים למסקנה שבמזרח התיכון יש מקום, לצד 22 מדינות ערביות, גם למדינה יהודית אחת, שבירתה ירושלים. אבל כאשר בפאריס מפקפקים בזיקה שלנו לעיר דוד, מדוע שהפלשתינים לא יעשו זאת?
ועידת הקישוט מחרתיים אמורה רק לתת רוח גבית נוספת לפלשתינים. מה ששר החוץ הצרפתי לא מבין הוא שוועידות שכאלה לא רק לא מקדמות את השלום - הן מטרפדות אותו. הן גורמות לפלשתינים לחיות באשליה שמחר הם ישיגו יותר.
ועידת השלום בפאריס רק מרחיקה את השלום. למעשה, מטרתה בעיקר לסנדל את הממשל החדש בארה"ב, שמן הסתם יביא עימו רעיונות חדשים משלו. העולם, בפועל, רק מקפיא את המצב הקיים כשהוא מנסה להציב בפני ממשל טראמפ עובדה מוגמרת בשטח.
העולם היום נפיץ כפי שלא היה זה שנים רבות, ולא כי לפלשתינים אין מדינה. אחרי מלחמת העולם הראשונה, ב־1919, כונסה "ועידת השלום של פאריס" (הידועה כוועידת ורסאי), ואתם זוכרים מה היו תוצאותיה - מלחמת עולם נוספת.
נשיא צרפת פרנסואה הולנד נכשל כל כך, עד כי הוא לא מעמיד עצמו לבחירה נוספת (דבר חסר תקדים בתולדות הרפובליקה החמישית) במאי. הוא נכשל כמעט בכל נושא שבו נגע. ואולי בגלל זה הוא הולך על ועידה שבה הסיכוי להצליח אפסי - בדיוק כמו הקדנציה שלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו