דאעש מרים ראש בבירה?

יש צורך להכיר את הפרופיל הפחות ידוע של ניצני המפגעים ברוח דאעש או המתגייסים לשורות הארגון מקרב ערביי ישראל ומזרח ירושלים: פאדי אלקנבר, הרוצח בן ה־28 מג'בל מוכאבר, שדרס השבוע למוות שלוש חיילות וחייל, היה אב לתינוק. ויסאם וסברין זבידאת מסכנין, שהואשמו בהצטרפות לארגון דאעש בעיראק, הם הורים ל־3 פעוטות. אימאן כנג'ו, תושבת שפרעם, שתיכננה לחבור לדאעש בחו"ל, היא דוקטורנטית לאיסלאם שנשואה לאימאם באחד המסגדים בעירה, אם לחמישה. שתיים מבנותיה הן סטודנטיות לרפואה.

הם ובני דמותם שונים מדמות המפגע האופייני שמוכר לנו מ"אינתיפאדת הבודדים". לא כולם כאלה, אבל רבים מהם מבוגרים יותר, סביב גיל 30 ומעלה, נשואים והורים לילדים. הם אינם מובטלים, חלקם בעלי משרות מכובדות ומבוססים פי כמה מבחינה כלכלית. רבים מתוכם נשבו בכשפי האידיאולוגיה הטוטאלית של דאעש, לאחר שנחשפו אליה ברשתות החברתיות, במסגדים או בסביבת מגוריהם. חלקם ניסו להוציא אל הפועל פיגועים קשים בישראל. רבים מהם התנדבו לשורות הארגון, יצאו לטורקיה ומשם ניסו להגיע לסוריה או לעיראק. אחדים מהם נפצעו או נהרגו. חלקם חזרו לארץ ונשפטו למאסר. לא כולם מבוגרים; אחד מהם הוא דווקא צעיר בן 22, ששירת כחייל בגבעתי ומשפחתו מעורה היטב בארץ.

אלקנבר הוא עוד אחד ברשימה ארוכה ומדאיגה של ערבים ישראלים ומזרח ירושלמים שנעצרו ו/או הועמדו לדין בשנים האחרונות, לאחר שהצטרפו לדאעש ואף ניסו או תיכננו לבצע בשמו פיגועים בישראל. מדובר עדיין בניצנים, שאינם מאפיינים את הלך הרוחות בקרב ערביי ישראל ומזרח ירושלים, ולמרות זאת: העלייה במספר המחבלים הישראלים (אזרחים או תושבים) ששואבים השראה מרוחו של הארגון, או שניסו בפועל להצטרף לשורותיו בסוריה ובעיראק היא דרמטית, בעיקר במזרח ירושלים ובגליל.

•••

על פי נתוני השב"כ, ב־2015 נעצרו, נחקרו ו/או הועמדו לדין 41 אזרחים ישראלים. בשנת 2016 כבר נעצרו 70 אזרחים ישראלים שמזוהים עם דאעש. נגד חלקם הוגשו כתבי אישום. הפילוח האזורי שלהם מעניין באופן מיוחד: 30 הם תושבי הגליל, 30 תושבי מזרח ירושלים ורק בודדים מהנגב. רבים מהם, לפי השב"כ, מעורבים גם בפלילים.

את דמותו של אלקנבר אפשר לשלב בכמה תבניות ואפיונים: הוא חיקה, ברוח התקופה, את פיגועי המשאיות והרכבים הדורסים בברלין, באוהיו ובניס. אלקנבר ממשיך גם "מסורת" רצחנית של דורסים ירושלמים תושבי ג'בל מוכאבר, שהפכו את כלי רכבם לאמצעי קטל: מוחמד נאיף ג'עביס, שרצח הולך רגל ופצע אחרים בשכונת שמואל הנביא באמצעות טרקטור לפני כשנתיים; קאסם מוגרבי, שעלה עם מכוניתו על קבוצת אנשים בכיכר צה"ל בירושלים ב־2008; או עלאא אבו ג'מאל, מבצע פיגוע הדריסה בכיכר מלכי ישראל בירושלים, וקרוב משפחתם של רוצחים אחרים מג'בל מוכאבר - ראסן אבו ג'מל ועודאי ורסאן, שביצעו את הפיגוע בשכונת הר נוף ב־2014.

ג'בל מוכאבר, כפי שנכתב כאן בעבר בהרחבה, הפכה לאחת מיצואניות הטרור הבולטות של מזרח ירושלים. ב־2015 לבדה ביצעו תושביה שישה פיגועים, וחשודים אחרים מהכפר בתכנון פיגועים נעצרו אף הם. פיגוע קשה בוצע בקו 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים, באוקטובר 2015, על ידי בילאל גאנם ובהאא עליאן. בפיגוע הזה נרצחו שלושה ועוד שבעה נפצעו. פיגוע מהדהד אחר שיצא מהכפר הערבי הוא הטבח בתלמידי ישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה.

חמאס בירך על הגבורה

העובדה שמפס הייצור של ג'בל מוכאבר יצא עתה גם מחבל ברוח דאעש היא יוצאת דופן. הכוח הדומיננטי בכפר - שכמו רבים משכונות מזרח ירושלים הוזנח על ידי ישראל, בכל הקשור לתשתיות יסוד ושירותים - הוא דווקא חמאס, וגם פת"ח נוכח. בכפר מתגוררים כ־31 אלף נפש בחמש חמולות שונות. רבים מתושבי הכפר עובדים בישראל, ואורח חייהם ונוהגיהם קרובים יותר לאלה של ערביי ישראל.

השניות הזאת, שג'בל מוכאבר הוא אחד הכפרים שמבטאים אותה, עוברת כחוט השני ברבות משכונות העיר הערביות: רוב התושבים אינם מעורבים בטרור ובהסתה, חלק אף עוברים תהליך של ישראליזציה, אבל הקנאים, שעוסקים בטרור או מעניקים לו גיבוי, הם שמעצבים את המציאות.

העובדה שהמחבל הדורס השבוע אינו משתייך לפת"ח או לחמאס, לא בילבלה את התנועות הללו, שהגיבו כמעט אוטומטית. ראש ועדת ההסברה של נציבות הגיוס והארגון של פת"ח טען כי הפיגוע הוא תוצאה של הכיבוש הישראלי. תנועת חמאס בירכה בטוויטר את "פעולת המשאית ההרואית והנועזת שבאה כתגובה טבעית לפשעי הכיבוש הישראלי". "המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון" ליקט מגוון של קריקטורות שביטאו אף הן את ההתייחסות לפיגוע. היומון "אל־אח'באר" שמקורב לחיזבאללה פירסם ציור של בור, שלתוכו נופלים ארבעה חיילים לתוך גשם של טיפות דם אדומות. בדף הפייסבוק "השכונה הפלשתינית" הוצג איור של משאית הרודפת אחרי חייל ישראלי ומתחתיה הכיתוב: "דרוס והכרז שזוהי מהפכה".

מעשית, אין אפשרות להגביל או לפקח על רכבים שמפגעים בודדים מקרב ערביי מזרח ירושלים או מקרב ערביי הגדה, ינסו להשתמש בהם באותו האופן כנשק קטלני. אפשר לעצור רק את מי שמנוטר קודם לכן ברשתות ורומז ולו קלושות על כוונותיו, אך אלקנבר, ככל הידוע, לא שוטט כלל ברשת, וגם אדיקותו הדתית לא רמזה על כוונותיו.

פיגוע הדריסה הראשון בוצע בפברואר 1987 במחנה הפליטים עסכר שבשכם ומאז במהלך האינתיפאדה השנייה והשנים שלאחריה (2008-2000) בוצעו כ־20 פיגועי דריסה נוספים שבהם נהרגו 15 בני אדם. ב־2013-2012, בוצעו עוד כמה פיגועי דריסה, אך השימוש הרווח באמצעי טרור זה התרחש במהלך גלי הטרור האחרונים: מאוקטובר 2015 ועד היום, בוצעו 38 פיגועי דריסה מתוך 277 פיגועים משמעותיים. גורמי הביטחון מקווים שפיגוע המשאית השבוע לא מבשר על פיגועים דומים נוספים בזמן הקרוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו