שלום־שלום. כך, בעברית צחה ובחיוך רחב, קיבל את פנינו בעליה של המסעדה הרומנית המסורתית Coliba Haiducilor בפויאנה ברשוב ברומניה. "פה זה הבית של הישראלים", הדגיש במהלך האירוח שלנו במקום, וגם הוכיח זאת כשתזמורת נגנים הנעימה את זמננו במהלך הארוחה בשירים ישראליים שנגניה אף שרו בעברית. כפי שראינו בהמשך הסיור, גם באתרים ובאזורים אחרים ברומניה הישראלים בהחלט מוצאים בית.
לרומניה שני צדדים - הכפרי והעירוני, שבולט בעיקר בבירה בוקרשט. מוקדי המשיכה העיקריים של העיר הם בתי הקזינו וחיי הלילה העשירים שהיא מציעה, אבל לא רק. חובבי הקניות ימצאו בבוקרשט את קניון "אפי". מלבד חנויות בגדים, נעליים וכו' שיש בקניון, המשתרע על פני שלוש קומות, תמצאו בו גם בית קולנוע, מבחר פעילויות לילדים ומסעדות.
אחד האתרים המתוירים בעיר הוא הפרלמנט, שנבנה כדי לשמש את המוסדות הקומוניסטיים העיקריים בתקופת שלטונו של הרודן הראוותן ניקולאה צ'אושסקו. "הארמון של צ'אושסקו", שנבנה בסכומי עתק בעוד אנשי עמו חיו בעוני רב, לא נהרס לאחר הפלת שלטונו והוצאתו להורג ב־1989, מכיוון שממשלת רומניה הבינה כי אין במהלך זה כדאיות כלכלית. כיום מכיל הבניין כמה מוסדות ציבוריים, ובהם הפרלמנט הרומני ואולמות לכנסים ולאירועים.
"הארמון של צ'אושסקו" // צילום: גטי אימג'ס
עלות סיור בפרלמנט עומדת על 35 לאו, שהם כ־35 שקלים, ליחיד. משך הסיור כשעה, ובמהלכו תצעדו קצת יותר מקילומטר ותוכלו לראות במו עיניכם מגלומניות מהי. לצד זאת, מכיוון שבכל זאת מדובר במבנה השני בגודלו בעולם אחרי הפנטגון, מה שתראו בסיור הם בסך הכל כארבעה אחוזים משטחו העצום והמרהיב.
דרקולה, היה או לא היה?
מבוקרשט נסענו במשך כשעתיים לסינאיה, עיירת נופש במחוז פראחובה הנמצאת במרחק של כ־35 ק"מ מברשוב וממוקמת על מורדות הרי הבוצ'ג'י. באזור זה כבר התפעלנו ממראות של שדות ירוקים, הרים - שבעונת החורף גם מכוסים בשלג, בעלי חיים בטבע, בתים כפריים ויפהפיים ונופים עוצרי נשימה.
ביקור בסינאיה, שבה מתגוררים כ־20 אלף איש, אינו שלם ללא סיור בארמון פלש, שנבנה ב־1875 כמשכן הקיץ של המלך קרול הראשון. במקום מתקיימים סיורים מודרכים לכל המשפחה, אז אם סיפורי מלוכה ונסיכות עושים לכם את זה - שווה לבקר.
ארמון פלש // צילום: גטי אימג'ס
כ־45 ק"מ מסינאיה, במחוז טרנסילבניה, נמצאת טירת בראן, המוכרת יותר בשם "טירת דרקולה". למרות השם המתעתע, גם המדריכה במקום הודתה כי הרומנים ראו הזדמנות בתיירים - שהגיעו למקום וסברו כי שימש מקום משכנו של הערפד צמא הדם מספרו של בראם סטוקר מ־1897.
טירת דרקולה // צילום: גטי אימג'ס
אלא שהקשר היחיד, שגם הוא נתון במחלוקת ומבוסס על עדויות היסטוריות לא רבות, הוא לרוזן דרקולה, שחי במאה ה־15 ושלט בוולאכיה שבדרום רומניה. הרוזן, ולאד השלישי, כונה "המשפד" בגלל האופן האכזרי ביותר שבו נהג לשפד את אויביו. בבואו לכתוב את הספר, נעזר סטוקר בחברו שביקר באזור בראן והתבסס על תיאורי החבר לצורך תיאור מקום משכנו של הערפד הספרותי שלו.
לפי חלק מהעדויות ההיסטוריות, ולאד המשפד שהה בטירה במשך שבועיים בלבד, וגם זה - כשנכלא. לא שזה מפריע לרומנים לעשות לימונדה מהלימון ולנהל ביזנס מצוין מהתיירים הרבים הגודשים את הטירה וזוכים, בין השאר, גם להצצה בכמה מתקני עינויים מתקופתו של ולאד.
הזווית היהודית
עיר נוספת שאסור לפספס היא ברשוב, השוכנת במרכז חבל טרנסילבניה ומוקפת בהרי הקרפטים. אטרקציה מרכזית בעיר היא רחוב "החבל", אחד הרחובות הצרים ביותר בעולם. כמו כן, ביקרנו גם בכנסייה הגותית, שעלתה באש במאה ה־17 בזמן הקרבות שהתרחשו עם הטורקים. לכן נקרא המקום "הכנסייה השחורה".
רחוב "החבל", אחד הרחובות הצרים ביותר בעולם // צילום: גטי אימג'ס
למתגעגעים לישראל תוך כדי הביקור ברומניה, כדאי לעשות מאמץ ולבקר ביקב של מיכאל רוטנברג בכפר צ'פטורה, ליד העיר פלוישט שבמחוז פראחובה. רוטנברג הוא יהודי־רומני ואיש היי־טק לשעבר, שהפך לבעליו של יקב בוטיק במדינה. לשמוע את סיפורו של מיכאל מפיו, החל מהאופן שבו עשה אקזיט, דרך ההצעה מנשיא רומניה לסייע למדינה בנושאי היי־טק וכלה בעיסקת מכירת הדונמים המשמשים אותו כיום ליקב - זו חוויה בפני עצמה. זאת נוסף על האירוח המופלא ומסביר הפנים שלו זוכים אורחיו, ישראלים ומקומיים כאחד.
אי אפשר לסיים בלי מילה על האוכל הרומני: מצד אחד, לא פיסגת הקולינריה. מצד שני, אוכל מנחם בעיקרו, מחמם את הבטן - בטח בחורף הקר, הכולל את המאכלים המסורתיים דוגמת ממליגה, מרק צ'ורבה, קבב רומני וקינוח הפאפאנש הטעים, וכן ירקות טריים, ובשפע, ומבחר גבינות איכותיות. רעבים לא תישארו, זה בטוח.
קינוח הפאפאנש הטעים והמסורתי // צילום: גטי אימג'ס
הכותבת היתה אורחת של שגרירות רומניה בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו