עד שיינתן גזר הדין בפרשת אלאור אזריה, סביר שהסיפור ימשיך להסעיר את המדינה כולה. עם זאת, נראה כי רוב מכריע בציבור הישראלי הוא בעל דעה מוצקה, שלפיה יש לחון את החייל היורה מחברון. לדעה הזו הצטרף אתמול בערב ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושותפים לה פוליטיקאים רבים מימין וגם משמאל.
על פי הסקר שקיימנו אתמול בשיתוף עם חברת הגל החדש, 70% מהנשאלים השיבו כי הם בעד מתן חנינה לאזריה. רק 19% מתנגדים לחנינה. שאר הנשאלים, 11%, לא ידעו כיצד להשיב.
שעות אחרי הכרעת הדין, סמוך ל־20:00, פירסם רה"מ בנימין נתניהו תגובה, ובה הביע תמיכה בחנינה. "זהו יום קשה וכואב לכולנו - בראש ובראשונה לאלאור ולמשפחתו, לחיילי צה"ל, לאזרחים רבים ולהורים של חיילינו, ואני בתוכם", כתב נתניהו, "אני קורא לכל אזרחי ישראל לנהוג באחריות כלפי צה"ל, מפקדיו והרמטכ"ל. יש לנו צבא אחד שהוא בסיס לקיומנו. חיילי צה"ל הם הבנים והבנות שלנו, והם חייבים להישאר מעל לכל מחלוקת".
שר הביטחון אביגדור ליברמן נמנע מלהביע את עמדתו בנושא החנינה ואמר כי התבטאויות של פוליטיקאים בנושא רק מזיקות להליך המשפטי. "אני לא מוסמך לתת חנינה, אלא אלוף הפיקוד או הרמטכ''ל", הבהיר אמש בראיון לערוץ 2, ואף הדגיש כי הקריאה לחנינה היא "בורות וסיסמאות".
מוקדם יותר התייחס במסיבת עיתונאים לפסק הדין ואמר כי "מדובר בפסק דין קשה, אבל כולנו מחויבים לכבד את ההכרעה המשפטית, אנחנו כולנו מחויבים לשמור גם על איפוק", אמר. בדבריו קרא עוד ליברמן "בעיקר לאישי ציבור להפסיק להשתלח במערכת הביטחון, בצבא, ברמטכ"ל. הקריאות הללו הן דבר פסול מן היסוד. חייבים לשמור את הצבא מחוץ ומעל לכל ויכוח פוליטי". הוא הוסיף: "מן הראוי ללמוד את פסק הדין, לקרוא, לקחת קצת אוויר ולספור עד שלוש לפני שכולנו נסתער על המיקרופונים וכל אחד יביע את דעתו".
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התייחס להתקפות על בית הדין ואמר כי "מערכות אכיפת החוק ממלאות את תפקידן באופן עצמאי, ללא מורא וללא משוא פנים, ומתוך שיקולים משפטיים ענייניים ומקצועיים בלבד". לדבריו, "טענות שלפיהן גורמי אכיפת החוק פועלים כביכול מתוך שיקולים זרים, הן טענות חסרות יסוד, חסרות אחריות, ויש להוקיען בכל תוקף".
רגב: "מפקירים חייל"
למרות הקריאה של שר הביטחון, פוליטיקאים רבים הביעו אתמול את דעתם בנושא. השרים מירי רגב, ישראל כץ ונפתלי בנט הצהירו כי יפעלו בנושא. "כך לא מתנהגים לחייל של כולנו", אמרה אתמול רגב, "זה משפט שלא היה צריך להתחיל. מועבר למעשה מסר לחיילים: אתם לבד בשטח. נעשה פה מהלך שבו מפקירים חייל".
השר כץ הוסיף: "ביה"ד אמר את דברו, וכעת מוטלת על הממשלה וצה"ל החובה ליטול אחריות ולחון את החייל ששלחנו לקו החזית להגן על אזרחי ישראל מפני הטרור הפלשתיני".
שר הפנים אריה דרעי ושר המדע אופיר אקוניס תמכו אף הם בגלוי בחנינה. "אני קורא לנשיא המדינה לא לכלוא את החייל של כולנו", אמר אקוניס.
גם במחנה הציוני נשמעו קולות המצדדים בחנינה לאזריה. ח"כ שלי יחימוביץ' הדגישה כי "מעשהו היה חמור ביותר, וצמרת הפיקוד של צה"ל נהגה כראוי כאשר חידדה באופן צלול את הנורמות הערכיות והצה"ליות. אולם בתום הליכי המשפט יהיה נכון לשקול חנינה לאזריה. כתפיו צרות מכדי לשאת עליהן את כל השסע המעמיק בחברה הישראלית".
מנגד, ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "טוב שבית הדין התעלם מהאווירה הציבורית ופסק לפי העובדות בלבד, וקבע שאלאור אזריה ירה במחבל מנוטרל מתוך רצון לנקמה".
ואילו יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, תקף את ראש הממשלה: "נתניהו בחר לעמוד בשורה אחת עם תומכי החייל וצהלות ה'מוות לערבים' שלהם, ובכך הבהיר כי הוא אחראי לסיאוב המוסרי שקבוצות אלה מובילות בחברה הישראלית".
המסלול המשפטי
האפשרות המרכזית של אזריה לקבל חנינה היא לפנות לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, שהוא בעל הסמכות הבלעדית במדינת ישראל לחון פושעים. לשם החלטתו יבקש הנשיא גם את חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי, תת־אלוף שרון אפק, וככל הנראה גם את חוות דעתם של הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ושר הביטחון ליברמן. חשוב להדגיש כי את בקשת החנינה יהיה אפשר להגיש לנשיא המדינה רק לאחר שפסק דינו של אזריה יהיה חלוט, כלומר, שלא יהיה אפשר עוד לערער עליו.
בבית הנשיא ביקשו אתמול להבהיר בנושא זה כי "על פי הנוהל המקובל ביחס לכל בקשות החנינה לגבי נדון כזה או אחר, בקשת חנינה מטופלת כאשר היא מוגשת על ידי הנדון בעצמו, בא כוחו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה". על פי ההודעה, "בהינתן מצב שבו תוגש בקשת חנינה, היא תידון על ידי הנשיא על פי הנוהל המקובל לאחר קבלת המלצת כל הגורמים הרלוונטיים".
אך עד לחנינה, עוד חזון למועד. השלב הבא במשפטו של החייל היורה מחברון יהיה דיון הטיעונים לעונש, אשר צפוי להתקיים באמצע החודש בפני שופטי בית הדין שהרשיעו את אזריה. במסגרת הטיעונים לעונש תביא ההגנה עדים מטעמה, שיעידו על אופיו של אזריה ויסבירו מדוע יש להקל בעונשו. לאחר מכן יגזרו השופטים את עונשו של אזריה, וההערכה היא שזה לא יהיה חמור ביחס לעבירת ההריגה, שעונשה המירבי הוא 20 שנות מאסר בפועל.
לאחר שפסק הדין יהיה חלוט יוכל אזריה להגיש גם בקשה להקלה בעונשו. הדעה הרווחת בקרב משפטנים היא שקיים סיכוי נמוך מאוד שהרמטכ"ל יקל בעונשו של אזריה אם יתבקש לכך, וזאת לנוכח התבטאויותיו האחרונות בפרשה.
הסניגורים: "נערער"
קשה לומר שמי שהכיר מקרוב את הדיונים בבית הדין הצבאי ביפו בתשעת החודשים האחרונים, הופתע אתמול מפסק דינם של שופטי בית הדין הצבאי. מייד בתום הדיון יצאו לעיתונאים סניגוריו של אזריה, עוה"ד אילן כץ ואייל בסרגליק, ואמרו כי יגישו ערעור. "אנחנו טענו מתחילת ההליך שבית הדין הצבאי היה עם התביעה, גם הבאנו ראיות לכך. מותר לנו להגיד שבית הדין לא התייחס בצורה שוויונית. אנחנו מכבדים את בית הדין הצבאי, ואנחנו נשמיע את הביקורת במקומות הנכונים", אמרו.
העיתונאי וח"כ לשעבר שרון גל, שהפך ליועץ של המשפחה והופיע אתמול לדיון, היה פחות ממלכתי. "למרבה הצער, בית הדין, בהכרעה חד־צדדית בצורה מזעזעת, בחר את גירסת 'בצלם' על פני גירסת לוחם מצטיין בצה"ל". גל הוסיף ותקף: "בית הדין הרים את הסכין מהרצפה ותקע אותו בגבו של לוחם בצה"ל ושל כל הלוחמים. בוודאות יוגש ערעור, ההכרעה המעוותת הזו תתוקן, אלאור אזרה יזוכה. אני אהיה שם עד שהוא יזוכה".
אם סניגוריו של אזריה יממשו את הבטחתם, בקשתם תוגש לבית הדין הצבאי לערעורים. עם זאת, לפי עו"ד עידן דביר, המתמחה בדיני צבא, סיכוייו של הערעור להתקבל נמוכים מאוד. "המצב מאוד בעייתי מבחינת אלאור, לאחר שהשופטים קבעו שעדותו לא מהימנה, בעוד עדויות אחרים, כמו המ"פ והמג"ד, אמינות. בית הדין הצבאי לערעורים יכול רק לשנות את המסקנות המשפטיות על בסיס המסקנות העובדתיות. לכן דינו של הערעור יהיה להידחות", הוא אומר. נדגיש כי מבחינה משפטית, אם אכן בית הדין הצבאי לערעורים ידחה את ערעורו של אזריה, יכולים סניגוריו לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך בית משפט זה אינו חייב לקבל את בקשתם.
בהכנת הידיעה השתתפו דניאל סיריוטי, יורי ילון ויאיר אלטמן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו