אני לא מאלה שמתגעגעים לערפאת. באמת, מאז שהלך לא הירהרתי בו אפילו פעם אחת. לא לפני השינה, לא במקלחת ולא בתור לקבלת ערכות מגן. לא נעצבתי עליו אפילו שנייה. לא כמו שקרה לי, למשל, עם ג'ון לנון, השם ייקום דמו. אותו ביכיתי זמן רב. המחשבה שהולכים להוציא את האיש מהקבר רק כדי לבדוק אם הוא הורעל משונה בעיניי. בשביל מה זה טוב? לנו הישראלים נוח לחשוב שהוא קיפד את חייו כתוצאה מפעולה מבריקה של בחורינו המצוינים. זה מפיח בנו גאווה לאומית. ובימים כאלה, שבהם אין לנו יותר מדי סיבות לשמוח, זו גם שמחה, גם אם שמחת עניים. תארו לכם שבסוף יתברר שהראיס פשוט חטף הרעלת זעתר או נחנק מגרגיר שומשום, ולנו לא היה שום קשר לזה. זה אסון. אז למה להרוס לנו את הפנטזיה? למה לפגוע לנו במורל- אני לא רוצה להדליק את מחנה הימין, אבל אני כן רוצה לפנות לחבר'ה מהסטיקרים, שקצת נרדמו מאז ההתנתקות ולא הוציאו שום דבר חדש מאז "יהודי לא מגרש יהודי". איפה אתם כשיש משהו חשוב להילחם למענו? איפה היצירתיות שלכם? זה הזמן לצאת לעבודה, ויש לי אפילו רעיון לסטיקר בשבילכם: "אל תיתנו להם מעדרים". אפשר גם: "אל תיתנו להם קלשון - תנו לערפאת לישון". האובססיה של הפלשתינים לנושא היא דווקא סימן מעודד. זה אומר שיש להם הרבה זמן פנוי לטובת התעסקות בהיסטוריה ובמורשת. עכשיו כשיש להם מדינה, כשהשלום פרץ, כשהכלכלה משגשגת, כשיש שולם עם חמאס - הם כנראה אומרים לעצמם, בואו נביט מעט אחורה ונראה מה הרג את מנהיגנו האהוב. לגיטימי. אבל לפני שמאשימים אותנו ברצח ולפני שמוציאים את הגופה לנשום קצת אוויר צח, יש כמה תהיות בלשיות חשובות. נגיד שימצאו שרידי אבקה חשודה. מי אומר שאנחנו פיזרנו אותה? אולי זאת סוהא? אני מכיר הרבה זוגות נשואים שעם השנים התחילו לפזר אחד לשני כל מיני דברים. בהתחלה מלח במקום סוכר, אחר כך פפריקה חריפה במקום מתוקה, ובסוף רעל עכברים במקום סובין. ככה ייעשה לבן זוג מעצבן. ויאסר היה בהחלט טיפוס מעצבן, על זה אין ויכוח. לי אין שום ספק שידו הארוכה של צה"ל הגיעה גם לערפאת. אבל למה לעסוק בתיאוריות כשהעובדות מדברות בעד עצמן: זוכרים את התמונות של ברק וערפאת נלחמים מי ייכנס ראשון לחדר בקמפ דיוויד? יפה. עכשיו, זוכרים את הניסיון של סוכני המוסד בירדן להזריק רעל לחאלד משעל? תעשו אחד ועוד אחד. הבנתם? מעידה קלה, דחיפה כאילו במקרה - והנה המזרק נשלף, ועכשיו הדקירה הקטלנית... אין מה לומר, 39 שנים עברו מאז אביב נעורים והשמלה, אבל אהוד עדיין יודע את העבודה. אז נכון שיאסר חי אחרי זה עוד כמה שנים, אבל בהחלט נגרם לו נזק בלתי הפיך. הרעידות בשפה התחתונה, זוכרים-... בכל מקרה, אם יוחלט לשלוף אותו מהקבר, אני קורא לכולם להצהיר על תמיכה בזכות השיבה. כלומר, אחרי שהוצאתם, אל תשכחו להשיב אותו למקומו. אולי זה רק אני, אבל מישהו יכול להסביר לי מה הסיפור עם החלקיק האלוהי? חרשתי את כל העיתונים בניסיון להבין, אבל בכל פעם שסיימתי לקרוא שורה נאלצתי לקרוא אותה שוב. בהתחלה חשבתי שאולי נפלה טעות ומעבד התמלילים של העיתון עירבב את המילים והדפיס אותן בסדר אקראי, משהו בסגנון: בוזון היגס יקום מודל הסטנדרטי מסה החלקיקים היסודיים מרכיבים מודל הסטנדרטי של הכוחות והחלקיקים בטבע, שטרם התגלה. הבנתם? גם אני לא. מכיוון שהמצב הזה של חוסר הבנה טוטאלי בנושא כל כך חשוב לא עושה טוב לתדמית הגאון שאותה אני מנסה לטפח בכוח, פתחתי בסבב טלפונים לכמה חברים שאני מחזיק מהם אינטליגנטים, כדי שיסבירו לי מה זה החלקיק האלוהי. א', מהנדס בתעשייה האווירית, אמר שההסבר מאוד פשוט אבל הוא בדיוק נכנס לפגישה אז שאעקוב אחרי הטוויטר שלו. ד', מנכ"ל חברת היי-טק, אמר שישמח להסביר לי אבל לא עכשיו כי הוא בדיוק מוריד ילד בגן, למרות שאני יודע בוודאות ששני הבנים שלו עברו את ה-25. ר', ידידה חכמה שהתחרתה פעם ב"מי רוצה להיות מיליונר", אמרה שברור שהיא יכולה להסביר לי, אבל זה לא זמן טוב כי היא בדרך להלוויה של אמא שלה. הבעתי את תנחומיי וכיביתי את הטלפון בעצב, רק כדי להיזכר דקה אחרי זה שהאם המדוברת נפטרה לפני 12 שנים. בקיצור, אף אחד לא יודע כלום. ואז התחלתי לפקפק. אולי הכל מבוים? עברתי שוב על העיתונים והתעכבתי על תמונות של מדענים ישראלים שהיו קשורים בפרויקט. הם נראים בני אדם רגילים, חלקם מזכירים מועמדים שלא עברו את האודישן ל"היפה והחנון". ניסיתי לדמיין אותי נשוי למדענית כזאת. אני: "היי, מותק, איך היה בעבודה-" היא: "סבבה. רגיל, אתה יודע". אני: "נו, ומה עשיתם היום-" היא: "סטנדרטי. ניסינו להבין את הבוזון היגס, שהוא היחיד מבין החלקיקים היסודיים שמרכיבים את המודל הסטנדרטי של הכוחות והחלקיקים בטבע שטרם התגלה". אני: "נו, זז משהו-" היא: "כן, אני חושבת שגילינו משהו. מה אתה עשית היום-" אני: "אני? אה, גם. ישבתי בכתר המזרח עם כמה מוסיקאים ודיברנו על זה שהשוק חלש. נשמה, תעבירי את החלקיקי אורז מלא". * * * בקיצור, משהו פה לא נראה לי. בשביל למצוא מיליוני קוליפורמים בחומוס היו צריכים רק את רפי גינת, ובשביל חלקיק אחד צריך מאות אנשים? רבאק, על מי הם עובדים? אז אם אתם לא מבינים על מה כל הרעש - אתם לא לבד. ואם אתם מרגישים שאתם ממש קרובים לפתור את הפאזל ורק חתיכה אחת חסרה - כנראה החתיכה הזאת היא החלקיק האלוהי. לכל הטורים של יאיר ניצני, היכנסו לכתובת:
שובו של הראיס
המחשבה שהולכים להוציא את יאסר ערפאת מהקבר רק כדי לבדוק אם הוא הורעל משונה בעיניי • בשביל מה זה טוב-
Load more...