"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסודרים

הפרלמנט, ערוץ 2, 21:55

,עודכן
"הפרלמנט". הפרפקציוניזם זועק מהסידרה

נדיר לראות בישראל סדרות ספין-אוף - סדרה שנבנתה על בסיס דמות או דמויות שהופיעו קודם לכן בסידרה מצליחה. קצת מוזר, אבל כנראה סידרת הבת המצליחה ביותר שנעשתה בעברית היא "הבית השל פיסטוק", שרכבה על ההצלחה של "רגע עם דודלי", ותבינו מזה מה שתבינו. דווקא משונה שהתעשיה שלנו לא חיה יותר על רעיון הספין-אוף, במיוחד לאור נטייתה העיוורת להמר על הצלחות מוכחות בלי קשר למחשבה אם הן ראויות לשידור. מישהו אמר "נשואים פלוס"-

ל"הפרלמנט" היו את כל הסיבות להצליח, אבל גם את כל הסיבות להתרסק. קשת השקיעה בה סכומים אדירים, ההייפ סביבה היסטרי, ורף הציפיות בעננים בין השאר בגלל שהפינה הקצרה שעליה היא מתבססת - מהעונה השמינית של ארץ נהדרת - השאירה זיכרונות טובים בתוך הבינוניות של העונות האחרונות. לפחות אחרי הפרק הראשון של "הפרלמנט" אפשר להכריז בביטחון כי הלוואי ש"ארץ" היתה כתובה בצורה כזו שנונה ומצחיקה.

האנשים שעומדים מאחוריה - אסף הראל (במאי), אסי כהן (עורך ראשי), ערן זרחוביץ' ומאור כהן - כבר סיפקו קבלות עם "מסודרים". את "הפרלמנט" יצרו וכתבו בעצמם וניכר כי הפרפקציוניזם זועק ממנה. כל משפט שנאמר בה מרגיש כי הושקעה בו חשיבה ארוכה. היא בנויה קטעים קטעים בלי רצף מקשר, שכל תפקידם להכיר לצופה את עולמם האישי של הדמויות. "הפרלמנט" משלבת סגנונות וז'אנרים, שכולם שומרים על רמה כמעט אחידה של איכות. מפוזרים בה המון רפרנסים והשפעות אקלקטיות, שאת חלקם אפשר לקלוט רק בצפייה שנייה או שלישית. הראיון הזוגי של שאולי ואירנה על הספה הוא סוג של השראה מ"משפחה מודרנית", המערכון של קרקו והטפיר מושפע קצת מריקי ג'רוויס, ואילו הסצינה שבה החבורה נוסעת באוטו ומזמרת בשוט אחד את "השקט שנשאר" של שירי מימון היא הומאז' מופלא ל"עולמו של ווין". "הפרלמנט" מצליחה לא רק להצחיק, אלא גם לנצל את ההזדמנות כדי לדחוף ביקורת על החברה. כמו לדוגמה סצינה של קניית דירה היא למעשה אמירה על הישראלי שנורא אוהב לספר לך איך דפקו אותך במחיר, וגם יציע לעזור מתוך חברות עד אותו הרגע שבו יזהה הזדמנות לעשות מכה וידפוק גם אותך.

מדובר בעונה של ארבעה פרקים, אורך שמזכיר הפקה בריטית. זו כמות זמן שמספיקה כדי להעביר את הרעיון ומשאירה טעם של עוד. זה מאפשר ל"הפרלמנט" לכבד את הצופה, להתעמק בכל שורה ולוקיישן ובעיקר לא להימרח. בסוף הפרק מגיע קרקו לצילום כף רגל אצל ד"ר הקטור. "המצב לא נראה טוב, כנראה שיש לך דלקת פרקים. אני אומר כנראה כי ראיתי רק את הפרק הזה, לא את כולם. בוא נתפלל שהמצב של הפרקים האחרים לא במצב של הפרק הזה. אם כל הפרקים במצב של הפרק הזה, אז אנחנו בבעיה", מודיע מריאנו אידלמן בסצינה שכולה דו-משמעית וגאונית ברמות שכבר לא עושים בארץ. אפשר להיות רגועים, האיבחון הראשוני מראה כי מצבה של "הפרלמנט" לא יכול להיות טוב יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר