כמו באסון הכרמל ב־2010 ובשריפה בכרמל המזרחי לפני חודש, העשן השחור מעל מפרץ חיפה אתמול לא בישר טובות. לאחר זמן קצר התברר כי ענן העשן נגרם בשל שריפה שפרצה באחד ממיכלי הדלק במתחם בזן. לנגד עיניי התממש לו חלום הבלהות והסיוט של כל אחד ואחת מתושבי הקריות, מפרץ חיפה, נשר ויישובי עמק זבולון שממזרח למתחם בתי הזיקוק.
בין דיווחים למערכת העיתון על המתרחש בשטח, הראש מתחיל לעבוד שעות נוספות והדאגה לא נותנת מנוח. חלק מנוף ילדותי הוא מיכל האמוניה הממוקם במתחם בתי הזיקוק. כמי שנולד בקריות וגדל על תרחישי האימים בכל פעם שעלתה האפשרות למתקפת טילים על המתחם, מייד עלתה השאלה: עד כמה חמור האירוע? האם האש מתפשטת לכיוון המתחמים שבהם מאוחסנים החומרים המסוכנים? האם אנחנו עומדים על סף אסון שלא ידענו כמותו?
הדאגה מפינוי של תושבים אינה נותנת מנוח. בשכונות הסמוכות לחוות הדלקים בקריית חיים מתגוררת בעיקר האוכלוסייה הוותיקה של הקריות; מנגד, ביישובים שממזרח לבתי הזיקוק מתגוררות בעיקר משפחות צעירות וילדים. האם ייאלצו לפנות את רוב האוכלוסייה? ואם כן, להיכן?
המשטרה חסמה את צירי התנועה הסואנים של מפרץ חיפה, אולם במסגרת תפקידי התאפשר לי להתקרב למוקד הבעירה. שם ראיתי, שוב, את כוחות הכיבוי פועלים ללא חשש כדי לבלום את האש. נרגעתי. ידעתי שעל הכבאים אני יכול לסמוך.
אש בעיניים: צוותי הכיבוי מתאמצים להשתלט על הדליקה במתחם // צילום: רויטרס
הפעם היה לנו מזל גדול, נס חנוכה ממש. מזג האוויר היה לצידנו, וגם התגובה המקצועית והמהירה של הכבאים עשתה את שלה. אבל מי מבטיח שבפעם הבאה לא יתממש אותו תרחיש אימים, שכל ילד וכל תושב באזור שמע לא אחת? כנראה אין מנוס מלהעתיק ממקומם חלק מהמפעלים. אף שמדובר במפעלים שמספקים פרנסה לאלפי משפחות באזור, מה שהיה נכון לימי המנדט הבריטי - אז הוקמו בתי הזיקוק, בשל הקירבה לנמל חיפה - אינו נכון עוד למאה ה־21. מפעלים מסוכנים לא אמורים להיות בין שכונות מגורים. נקודה.
• • •
סכנה בלב חיפה
09:30, מתחם בתי הזיקוק בחיפה • שריפה פורצת במיכל דלק, והשמיים נצבעים בשחור • יותר מ־120 כבאים נאבקים בלהבות - ומונעים אסון גדול בהרבה • הערכה: הגורם - חשמל סטטי במיכל • גורמים במערך הכיבוי: אלמלא הגשם והקור, היתה מתרחשת טרגדיה עצומה • התושבים: "זו חבית חומר נפץ"
לרגע היה נדמה שהסיוט של תושבי מפרץ חיפה קורם עור וגידים: שריפה פרצה במתחם בתי הזיקוק. אף שהושגה שליטה על האש, דבר אחד בטוח: הלהבות הציתו מחדש את הוויכוח על האיום הנשקף מצד שלל מיכלי החומרים המסוכנים באתר.
הכל החל סמוך לשעה 09:30. ענן עשן שחור החל להיתמר מעל מפרץ חיפה, בעקבות שריפה שפרצה באחד ממיכלי הדלק במתחם בתי הזיקוק (בז"ן). למקום הוזעקו עשרות צוותי לוחמי אש ממחוז חיפה, ממחוז הצפון וכן ממחוזות אחרים. לפי דובר מחוז חוף של כיבוי האש, אורי צ'יבוטרו, במשך שעות היממה פעלו יותר מ־60 צוותי כיבוי ויותר מ־120 כבאים. לאחר כשעתיים האש כובתה כמעט לחלוטין, אולם השמחה של הכוחות היתה מוקדמת מדי: בתוך זמן מה היא שבה לבעור מחדש, וכובתה שוב רק כעבור כמה שעות.
במערך הכיבוי של מחוז חוף טוענים כי בתנאי מזג אוויר שונים, היינו עלולים להיות עדים לאסון בסדר גודל שלא נראה מאז קום המדינה. "אילו היה מדובר בימים חמים", אמר בכיר במערך, "היינו עלולים להגיע למצב שבו היו צריכים לפנות עשרות תושבים מהשכונות בחיפה שקרובות למתחם בזן. המזל הגדול היה שמזג האוויר הגשום והקר שיחק לטובתנו, והאש בערה בתוך המיכל ולא התפשטה למיכלים הסמוכים".
פעילי איכות סביבה מפגינים בחיפה, אתמול // צילום: הרצי שפירא
לנוכח האירועים, נערכו במשרד להגנת הסביבה במתכונת חירום: הוקם חדר מצב שנפתח בהנחיית השר זאב אלקין, ובכירי המשרד קיימו התייעצויות עם כיבוי האש בחפ"ק.
במהלך היום נמדדו נתוני איכות האוויר בתחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה במפרץ חיפה. אף שריכוזי זיהום האוויר באזור היו נמוכים, התבקשו תושבי הקריות להישאר בבתיהם ולסגור חלונות. רק לאחר כמה שעות, בסביבות 18:00, הוסרה ההתרעה להימנע משהייה בחוץ שלא לצורך.
לנוכח האפשרות שבמיכל הבוער נותר עדיין דלק שטרם התכלה, מאמצי הכיבוי הסופיים היו אמורים להימשך כמה שעות אל תוך הלילה.
מלחמת גרסאות
אלא שגם בשעה שהאש דועכת, הרוחות רק מתלהטות והולכות. בין הנהלת בזן לשירותי הכיבוי החלה מלחמת גרסאות על כמות הדלק במיכל שהחל לבעור. בשירותי הכיבוי טענו כי כמות הדלק במיכל היתה גדולה יותר מזו שפורטה בנתונים שמסרה החברה. "העבודה שהמיכל בער במשך שעות ארוכות מעידה כי היו בו יותר מ־10 אחוזים של חומר דליק", אמר ל"ישראל היום" בכיר במחוז חוף של מערך הכיבוי. מנכ"ל בזן אבנר מימון מסר בתגובה כי הנתונים שהועברו לשירותי הכיבוי היו מדויקים. הוא הוסיף כי החברה החלה בבדיקה לבירור נסיבות הדליקה. "זה חלום הבלהות של כל בית זיקוק", אמר, "והצלחנו להתמודד איתו במקצועיות רבה".
הלהבות בשיאן. תושבים הונחו להישאר בבתים // צילום: סוכנות ג'יני
בינתיים, גורמים במערך הכיבוי העריכו כי ייתכן שהצטברות חשמל סטטי בחלק הריק של המיכל גרמה לניצוץ שהביא לפרוץ הדליקה.
"הכתובת על הקיר"
לא משנה מה היה הגורם, התגובות הזועמות מצד התושבים לא איחרו לבוא. ראש עיריית חיפה יונה יהב פנה במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו: הוא דרש ממנו לפעול מיידית להוצאת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה, וכן לצמצום המפעלים המזהמים והחומרים המסוכנים במפרץ. "אילו השריפה במיכל בזן היתה נגרמת בשל מתקפת טילים, היינו עדים חלילה לאסון חמור", כתב יהב, "למה מחכים שיקרה אסון במימדים שלא הכרנו?"
גם ראשי העיריות בקריות הסמוכות למפרץ חיפה קראו לנקיטת צעדים נגד המפעלים המזהמים במפרץ. ראש עיריית קריית מוצקין חיים צורי אף קרא להקים ועדת חקירה, בראשות שופט בדימוס ונציג של משרד מבקר המדינה, לבדוק את מקורות הזיהום מבתי הזיקוק ואת העתקת המפעלים מהאזור.
השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, לא נותר אדיש לתקרית. "כידוע, ריכוז מפעלים מסוג כזה באזור - בעייתי, וכעת אנו מנהלים מאבק עיקש על הוצאת מיכל האמוניה מהמפרץ", אמר ל"ישראל היום", "אפשר רק לתאר מה היה קורה לו שריפה כזו היתה פורצת באזור הסמוך למפעל".
הדליקה העלתה, כמובן, גם את חמתם של הארגונים הירוקים. מנכ"ל עמותת אדם, טבע ודין, עמית ברכה, הורה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התקרית; ואילו מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, מור גלבוע, אמר כי "התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ובתי הזיקוק הם פצצה מתקתקת".
ואכן, עשרות מתושבי האזור ופעילי איכות הסביבה הפגינו במושבה הגרמנית בעיר התחתית בחיפה. "בנס זה נגמר כך", אמרה ליאורה גל, אחת הפעילות הבולטות נגד המפעלים במפרץ חיפה, "עברתי לגור בחיפה כי רציתי לגור בעיר של חיים משותפים, אבל לצערי גיליתי שאני גרה על חבית חומר נפץ". מיה ומאיר אלקובי, תושבי שכונת נווה שאנן, נשמעו פסימיים במיוחד. "מתי יזוז משהו עם המפעלים המסוכנים האלו? רק כשיקרה חלילה אסון", הכריזו, "הכתובת על הקיר כבר עשרות שנים, ואיש אינו עושה דבר".
דניאל סיריוטי ודן לביאטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו