סלנג: סוף הדרך

קרה לכם שאתה לא מבינים את השפה של ילדכם? שמעתם את הבן משתמש ב"נודר לך" ולא הבנתם מה הוא רוצה? לא מעט מבוגרים מתלוננים שלשפה של הנוער היום נכנסו ביטויים שהם לא מכירים. מסתבר שגם במגזר החרדי נכנסו לשפה לא מעט ביטויי סלנג, וכעת מבקשים המחנכים להוציא אותם מהשפה של הנוער החרדי.

באחד הטורים בעיתון "יתד נאמן", המייצג את הזרם החרדי הליטאי המרכזי, סיפרה מחנכת על שיחה שניהלה עם נערה חרדית ובה נאמר רצף ביטויי סלנג, שאותם היא ציטטה: "עלמה צעירה אמרה לי: 'בקטנה', אצלנו בכיתה אין מצב ל'חרשנות יתר', 'מאמי', ולכן לימודים זה לא 'ברוך' גדול, כולן יודעות שאי אפשר 'לדגור' יותר מדי וצריך 'להגדיל ראש'".

המחנכת מספרת שהנערה המשיכה ואמרה: "אנחנו לא 'חננות' 'דביקיות' שעושות 'סצנה', ואף אחת לא מקבלת רגליים קרות מאיזו עבודת בית. קטן עלינו". היא מציינת עוד כמה ביטויים שהטרידו אותה כמו "מצב כפית", ואנחנו לא "בקנטים".

המחנכת מציעה אלטרנטיבה: לחזור לשפה של בחורי הישיבה, ובעיקר לשפת האם - היידיש. כך למשל היא מציעה, במקום להגיד "מה אתה מבלבל את המוח", תאמר "מאך המויציא".

אם תרצה לומר קריאת צער המקבילה ל"איזה באסה", תאמר "אוי וייז מיר". היא מציעה גם תחליף למקרה שרוצים לומר משהו בסגנון "זה לא לעניין", ומציגה את הביטוי היידישאי - "ספסאט נישט".

המחנכת ממשיכה בהדרכה לשינוי ולשיפור שפת הצעירות ומבקשת מהן להחליף את קריאות ההתפעלות והשמחה בביטויים כמו "גוואלדיג" או "מויראדיג" ואף מוסיפה דוגמה: "הבטתי בגננות החדשות, פשוט גוואלדיג, איך הן ריחפו כמו פיות בין הילדות שצורחות בימים הראשונים. פשוט מויראדיג".

לסיכום מדגימה המחנכת כיצד ניתן לדבר באותם ביטויי סלנג ישנים ולהרכיב מהם משפט שלם: "אם אנחנו אוהבים לדבר בשפה קצת יותר מתוחכמת, לפחות נחליט בצוותא על 'שטייגן' (לימוד) בשיפור איכות השפה, שלא נישמע 'קאלטערס' (קרירים) ונקשקש 'דבורים בטיילים' (דברים בטלים). נראה לי שזה יהיה 'נישט קושה' (לא קשה)".

מנוחה פוקס, סופרת ומדריכת משפחה בעולם החרדי, מסבירה: "זה אכן קיים, שומעים בעיקר אצל הבנות ביטויים כמו 'חבלז' או 'לחפור'. אצל הבנים בישיבות התופעה פחות מצויה. אבל הביטויים האלה הם לא משהו נורא ואיום מבחינת זילות השפה. יש הבדל גדול בין הביטויים האלה, שייחשבו אפילו מיושנים בעולם החילוני. אבל זו בדיוק המגמה, אנחנו רוצים לשמור על הבנות צנועות, חסודות, ששומרות על הפה. הן לא אומרות כל מה שמתחשק להן באופן ספונטני".

פוקס מסכמת: "בוודאי שאנחנו רוצים להילחם בתופעת הסלנגים, כי אנחנו רוצים לטפל בביצה לפני שהיא נולדה. צריך לשים סייגים. ברור שאלו לא ביטויים נוראיים מבחינת שפת הרחוב, אבל זה בסדר כל עוד זה נעצר פה".

• • •

הרב הראשי נגד הסגולה המפוקפקת

פסיקה חדשה - בעניין עורלה

עורלה? לא למאכל // צילום: דודו גרינשפן

זו אחת הסגולות המפוקפקות שעברה במשך שנים מפה לאוזן אצל נשים עקרות. כעת הרב הראשי לישראל יצחק יוסף עושה לה סוף וקובע חד־משמעית - "אין לבלוע עורלה, לא ייתכן שמדובר בסגולה".

במדור התורני של ביטאון ש"ס, "יום ליום", נשאלה השאלה: "הנה אישה שטרם זכתה להיפקד בבנים ונאמר לה כי סגולה היא שתבלע עורלת תינוק מייד אחר המילה ותלד למזל טוב, ועתה נפשה בשאלתה האם מותר הדבר או שמא בגדר אכילת איסור היא וכן בגלל האם יש ממש בסגולה זו?"

הרב יוסף מרחיב בתשובה ומביא מקורות שונים הנוגעים לסוגיה, שעל פי כולם הוא דוחה את הסגולה: "אילו היה דבר זה לרפואה ממש היה מקום לדון להקל בזה, אבל מאחר שרק סגולה שאומרות נשים, דברי הבל המה". הרב מוסיף ומסביר כי לעורלה שמסירים בברית המילה יש דווקא תכונות שליליות: "העורלה היא חלק סטרא אחרא (כינוי לשטן, ליצר הרע; י"ש), ומצוות העורלה היא אחר חתיכתה להינתן מייד בכלי עפר".

לפני כמה שנים דווח על כך שבליעת העורלה הפכה לתופעה בקרב נשים בצפון, ומוהל סיפר כי העורלה היתה נחטפת ממנו עם סיום הברית. הרב יצחק יוסף מסכם וקובע: "מה שנהגו אותן נשים לבלוע את העורלה לאחר המילה ואומרות שהוא סגולה להרות ולהביא בנים זכרים, יש לבטל את הנוהג, שהוא איסור גמור לבלוע את העורלה, ולא ייתכן שתהיה סגולה הכרוכה באיסור גמור".

יהודה שלזינגרטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו