חרף העובדה שההתנקשות בשגריר רוסיה באנקרה אנדריי קרלוב בתחילת השבוע נראתה יותר כמו פרק בסידרה "הומלנד", התקרית העוצמתית היתה מציאותית לחלוטין. היא נועדה לזעזע את מערך הבריתות האזוריות של השחקנים המרכזיים במשחק השחמט רב־המשתתפים המתנהל עכשיו בסוריה.
הרצח של קרלוב ביום שני באנקרה נועד להשפיע על האירועים בסוריה השכנה, שבה מתנהלת התגוששות בין מדינות המערב בהנהגתו המסויגת של נשיא ארה"ב היוצא ברק אובאמה, לבין הציר האנטי־אמריקני בהנהגתו האסרטיבית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
על פי דיווח בתקשורת הסורית, ארגון הטרור הסוני ג'בהת פתח א־שאם, ששימש בעבר הסניף הסורי של ארגון אל־קאעידה, קיבל ביום רביעי אחריות על רצח הדיפלומט, זאת אף על פי שדובר הקרמלין ציין באותו היום כי מוקדם מדי לקבוע מי אחראי למעשה, ובו בזמן שגורמי ממשל טורקיים טענו כי מאחורי ההתנקשות עומד ארגונו של מטיף הדת הטורקי פתהוללה גולן, יריבו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.
עוד לפני נטילת האחריות היו מומחים שציינו כי עצם העובדה שהשוטר המתנקש, מבלוט מרט אלטינטש, דיבר גם בערבית וגם בטורקית לאחר הרצח ואמר דברים התואמים את אופן ההתנסחות של פעילי ארגון הטרור הסורי, שנקרא בעבר "חזית אל־נוסרא", מעיד על שיוכו האידיאולוגי.
צוות חקירה משותף
על אף יריבות היסטורית ארוכת שנים בין אנקרה למוסקבה ואינטרסים סותרים בסוריה בפרט ובמזרח התיכון בכלל, הנשיא פוטין החליט לא לשבור את הכלים בעקבות הרצח אלא לנצל אותו לקידום האינטרסים שלו בסוריה ובאזור על ידי קירובו של הנשיא הטורקי לציר שלו. ארדואן שיתף פעולה עם גישה זאת למרות העוינות שקיימת בקרב חלקים נרחבים בציבור הטורקי בנוגע לחלקה של רוסיה במשבר ההומניטרי בחאלב, שכידוע הוזכר על ידי המתנקש כנימוק למעשיו.
ההתקרבות בין הצדדים באה לידי ביטוי בפרסומים בכלי התקשורת האיסלאמיסטיים והפרו־ממשלתיים בטורקיה, שם הופצו תיאוריות קונספירציה שונות בנוגע להתנקשות. הן היפנו אצבע מאשימה לעבר ה־CIA מחד וכאמור לעבר תנועתו של פתהוללה גולן המתגורר בארה"ב, מנגד.
גם ברוסיה נשמעו קולות דומים, למשל זה של לאוניד סלוטסקי, יו"ר ועדת החוץ בבית התחתון בפרלמנט ברוסיה. סלוטסקי אמר זמן קצר אחרי הרצח כי "זה לא משנה עד כמה יריבינו האסטרטגיים באנקרה ובמערב רוצים זאת, לא יהיה שלב חדש של הידרדרות ביחסים בין מוסקבה לאנקרה".
כללי המשחק השתנו? המתנקש הטורקי מייד לאחר שירה למוות בשגריר הרוסי // צילום: אי.פי
זאת גם הסיבה שאנקרה ומוסקבה הציגו נכונות לשתף פעולה באמצעות הקמת צוות חקירה משותף להתנקשות, שבו ייקחו חלק בין השאר 18 נציגי חוק רוסים שנחתו באנקרה כבר ביום שלישי. שני הצדדים מעוניינים לגלות מה היו מניעיו של הרוצח, שעבד במשטרה שנתיים וחצי. יש המפרשים את הסכמתו של ארדואן לצרף את החוקרים הרוסים לחקירה כהודאה בפגיעותו, שהרי הריבונות הטורקית יקרה לו כל כך. בכל מקרה, גם אם צוות החקירה המשותף יצליח לפענח את מניעי הרוצח, ייתכן כי ממצאים אלה יוסתרו מהציבור, אם הם לא יעלו בקנה אחד עם האינטרסים של שני הצדדים.
בהקשר זה, יש לזכור כי לפני 13 חודשים מטוסי קרב טורקיים הפילו מטוס רוסי בנימוק שהוא הפר את הריבונות האווירית של טורקיה. תקרית זאת דירדרה את היחסים בין אנקרה למוסקבה, ויצרה משבר דיפלומטי שנפתר בקיץ האחרון, זאת רק לאחר התנצלות טורקית נדירה.
לארדואן אין הרבה ברירות: לאחר שמדיניות "אפס הסכסוכים" שלו קרסה לחלוטין בשנים האחרונות, הוא מצא עצמו מבודד מול המעצמות האזוריות. זאת בזמן שהרוסים ביססו עצמם כבעלי הבית בסוריה. הנשיא הטורקי הבין כי הוא זקוק לפוטין לצידו כדי לקדם את האינטרסים שלו בסוריה ובעיראק, המתמקדים בעיקר במאבקו נגד הכורדים. כמו כן, במהלך הקיץ הוא שרד ניסיון הפיכה שחיזק אותו פוליטית אך החליש את מנגנוני הביטחון הטורקיים.
ייצוב הזירה הסורית
ההתנקשות בשגריר הרוסי התרחשה כשבוע לאחר פיגוע משולב באיסטנבול, שבוצע על ידי ארגון כורדי וגרם למותם של עשרות. פיגוע זה, שבא בהמשך לסידרה של פיגועים דומים, יחד עם ההתנקשות בקרלוב, מציג את טורקיה כפגיעה מאי פעם. מצב זה אינו תואם את שאיפותיו של ארדואן, הרואה עצמו כסולטן מודרני ומעוניין לבסס את עצמו כמנהיג בעל שיעור קומה בזירה הבינלאומית.
צריך לזכור שהרצח התרחש יממה לפני מפגש פיסגה של שרי החוץ הרוסי, האיראני והטורקי במוסקבה, שנועד לעסוק בהתפתחויות בסוריה. למרות הרצח, המפגש יצא לפועל והציג את הברית האזורית המשולשת של רוסיה, איראן וטורקיה. ההודעה המשותפת שפורסמה בסיום המפגש וכונתה "הצהרת מוסקבה" על ידי שר ההגנה הרוסי סרגיי שוייגו, קראה לסיום מלחמת האזרחים וקידום הסדר פוליטי. ההודעה היוותה הישג משמעותי עבור מוסקבה וטהרן, שהצליחו לגייס את הטורקים למתווה של פתרון פוליטי שאינו כולל קריאה להדחתו המיידית של אסד. זאת לאחר שארדואן דרש במשך שנים את הדחתו מהשלטון כתנאי לקידום הסדר פוליטי בסוריה.
לצד מהלכים אלה יש לזכור כי בחודש הבא יחל עידן דונלד טראמפ בבית הלבן. איש העסקים שזכה בבחירות הנשיאותיות בארה"ב עשוי לשנות שוב את כללי המשחק. מועמדו של טראמפ למזכיר המדינה, רקס טילרסון, ידוע בקשריו עם הנשיא פוטין, וטראמפ התבטא בעבר נגד הדחתו של אסד לצורך ייצוב הזירה הסורית.
כמו כן, פוטין וטראמפ הביעו רצון משותף לשפר את היחסים המתוחים בין המדינות, כאשר הרוסים דורשים את ביטול הסנקציות המערביות שהוטלו עליהם בעקבות סיפוח חצי האי קרים.
על פניו מסתמנת עיסקה להסדר אזורי שיכלול חלוקה חדשה של אזורי השפעה. אך הסדר חדש זה עשוי להיתקל בבעיות אם ארדואן לא יהיה מרוצה מחלקו בו, ואם טראמפ יממש את הבטחתו ויבטל את הסכם הגרעין. במצב זה ייבחנו היחסים בין טראמפ כנשיא בפועל לבין פוטין המנוסה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו