כל השגיאות האפשריות

יש את הפליטים - והכוונה לאלו ממשבר הפליטים של 2014 ו־2015 - ויש את "השפעות משבר הפליטים".

נתחיל בפליטים. התארחתי לפני כמה חודשים אצל משפחה בכפר מערב־גרמני. זהו כפר קטן וציורי, כשעה נסיעה מקלן. הבתים שוכנים על גבעות ירוקות כשבמרגלות הגבעה פלג נחל יפה למראה שזורם ועובר בדרכו על פני מרכז מסחרי קטן. החלום הגרמני של צמוד־קרקע ושתי מכוניות משובחות למשפחה.

ופתאום ליד הנחל היה מבנה טרומי מכוער ממתכת. התברר שהוא נועד לשיכון מהגרים. הימים היו ימי קיץ ותושבי המבנה ישבו בשמש ושיחקו שש־בש. במקום מתגוררים כ־20 אנשים בתחלופה די מתמדת; רובם במקרה הזה היו אפגנים. ילדיהם רשומים לבית הספר המקומי וזוכים בו לסיוע מיוחד. מדי פעם מגיעים עובדים סוציאליים ואנשי רשויות אחרים להדריך אותם בעניינים שונים. הבעיה האחת שהיתה עם אותם אנשים היתה שריקות והתנהגות "לבבית" אחרת של צעירים מתוכם כלפי צעירות מקומיות. אך לא נרשם שום מקרה של הטרדה פיזית. 

הכפר הזה משקף את השיטה שנקטו הגרמנים בגל הפליטים: פיזור גורף כדי לא ליצור כיסי מצוקה. אלפי בתים כאלו נמצאים ברחבי גרמניה, אבל הסיבה שהפליטים אינם מקשה אחת היא אחרת - יש בהם קבוצות של אויבים אלו לאלו. 

היו גם בעיות מסוגים שונים. מקרים של אלימות בריכוזי פליטים גדולים יותר בברלין. הפליטים היו חשופים גם ללא מעט אלימות כלפיהם; התפרסמו סיפורים שגוללו כיצד ילדי הפליטים הפכו מטרה לפדופילים. היו כמה מקרים של שריפת בתים שניתנו להם. אבל אם מישהו בימין הקיצוני בגרמניה חשב שבאמת יצליח להבעיר את המדינה - נכונה לו אכזבה. ובסך הכל מקרים כאלו איששו את ההנחה שהפיזור הוא השיטה המועדפת לקליטתם.

כשפליטים הגיעו לקהילות בגרמניה הם נקלטו באופן סביר. חשוב לציין: פליטים נוצרים נקלטו טוב בהרבה מפליטים מוסלמים. כנסיות מקומיות התגייסו לעזור להם, והדבר הביא לתופעה מעניינת: התנצרות בקרב פליטים שאינם נוצרים. התופעה הגיעה כנראה לכמה אלפים. האם הפליטים או הכנסייה הם הציניים כאן? תחליטו אתם. 

ומה לגבי טרור? האם דאעש השתמש בהגירה של 2015 כדי להחדיר מחבלים לגרמניה? זו שאלה טובה וסביר להניח שפה ושם זה אכן קרה. אבל חשוב לשים דברים בפרופורציות: אם דאעש רוצה להחדיר מחבלים לאירופה, הוא יכול לשלוח אותם הביתה בטיסה מסחרית. הם יחזרו ליבשת שממנה באו עם הדרכון החוקי שלהם. 

לפי סקר של ICSR - המרכז הבינלאומי לחקר קיצוניות - בשנת 2015 היו לדאעש 600 מתנדבים בריטים, 600 גרמנים, 1,200 צרפתים ו־1,500 לוחמים רוסים. המלחמה בסוריה ובעיראק היא העימות הצבאי המקומי שמשך אליו הכי הרבה מתנדבים אידיאולוגיים מאז מלחמת האזרחים בספרד.

אירופה היא יצואנית של טרוריסטים מוסלמים למזרח התיכון. לא יבואנית. המקור האתני של רוב מעשי הטרור המוסלמי באירופה אינו קשור לזרם הפליטים האחרון אלא ליוצאי צפון אפריקה, ובעיקר בצרפת. בהכללה: בעיית הקיצוניות והטרור האיסלאמי ביבשת מגיעה משם. אם נכונות ההערכות שהיו כ־1.1 מיליון מוסלמים בקרב 1.8 מיליון המהגרים בגל האחרון, אז הם מהווים כ־5 אחוזים מהמוסלמים באירופה כולה (כ־20) והמהגרים כולם הם כ־4 אחוזים מאוכלוסיית האיחוד. כך או כך, המונח ״משבר״ לגבי הפליטים הוא במושגי הפינוק האירופי. שום מדינה באירופה אינה בין עשר המובילות בעולם במספר הפליטים שקלטה - לא רק בארה"ב יש יותר פליטים מבגרמניה, אלא גם בקניה ובירדן. 

 

מהונגריה ועד בריטניה

יותר מהשפעה על החיים או שינוי דמוגרפי, הפליטים זיעזעו מהיסוד את האיחוד האירופי, את מוסדותיו, את שיטות העבודה שלו ואת הבסיס החוקתי שלו. כך, למשל, חשף המשבר ליקוי בסיסי ויסודי בקיומו של האיחוד האירופי. הסכמים יסודיים - דוגמת אמנת דבלין (לקליטת פליטים) ואמנת שנגן (לגבולות פתוחים), פשוט אינם מתיישבים אלו עם אלו. 

כל זה היה פתיר אם לאיחוד האירופי היה בסיס ערכי משותף. וזו היתה התבוסה האמיתית. משבר הפליטים הדגים שלחברות האיחוד האירופי אין מערכת ערכים משותפת - והדבר נחשף בשינויים פוליטיים דרמטיים ב־15 החודשים האחרונים. 

בהונגריה ערכה הממשלה - ממשלה ימנית שחוששת מאופוזיציה ימנית יותר - משאל עם אם לקבל את מכסת הפליטים הזעירה של האיחוד האירופי - 1,254 בני אדם. מתנגדי הממשלה הצביעו מייד על כך שהסכום שבוזבז על משאל העם - כ־30 מיליון יורו - גדול דרמטית מהסכום הנחוץ לקליטת אותם פליטים. אבל היתה לכך סיבה: האיחוד ביקש ממדינות עניות כמו הונגריה לקלוט פליטים כסימן לסולידריות. לממשלה היה חשוב לומר לכך לא. 

99 אחוזים מהמצביעים הצביעו ״לא״ - אבל השמאל הצליח להביך את הממשלה. הוא קרא למצביעיו לא לבוא לקלפיות או לסמן את שתי האפשרויות בפתק ההצבעה (ולהביא לפסילת הפתק), והממשלה לא הצליחה להגיע לרף ההצבעה המינימלי שעל פי החוק ההונגרי, הופך משאל עם למחייב.

המשאל כולו התקיים חודשים רבים אחרי שכמעט לא נותרו פליטים בהונגריה. המדינה עמדה כמובן במרכז המשבר, כי גבולה הדרומי עם סרביה היה נקודת הכניסה של הרבה פליטים לאיחוד - לאחר קריסתה של יוון. אבל הפליטים כמובן לא התכוונו להישאר בהונגריה, שבה לא יוכלו להתפרנס. 

לזכותם של ההונגרים ייאמר שהם לפחות ראו פליטים בעיניים. בפולין הסכימה ראשת הממשלה, נציגת מפלגת ימין מתונה, לקלוט כ־400 פליטים כמחווה לאנגלה מרקל. ההחלטה התנקמה בה במערכת בחירות, שבה הפסידה את השלטון למפלגה ימנית בהרבה. הפליטים נשכחו מזמן כשהאלקטורט הפולני גילה שהעניין העיקרי של הממשלה החדשה הוא אג׳נדה ימנית גורפת: מאיסור גורף של הפלות (שנפל לבסוף) ועד דחיפה לשינוי נרטיב היסטורי בדבר אחריות פולנית לשואה. 

בדומה היתה לפליטים השפעה על הצבעת הברקזיט הבריטית - למרות שבריטניה קלטה מספר קטנטן של אנשים יחסית ליכולותיה. זה כמעט אירוני: כי את הברקזיט הוביל הימין הקיצוני, והסיבה הכמעט בלבדית להימצאות מוסלמים בבריטניה היא הקולוניות הבריטיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו