נפילת העיר חאלב, השנייה בגודלה במדינה, לידי בשאר אל־אסד ובעלי בריתו ממוסקבה ומטהרן, היא הישג חשוב במלחמה שמנהל משטר אסד ביריביו. עם זאת, הדרך לסיום המלחמה בניצחונו של אסד עוד ארוכה ואינה ודאית.
אחרי הכל מעורבות רוסיה ואיראן בקרבות במדינה, החל מספטמבר 2015, הבטיחה את המשך קיומו של משטר אסד, והרחיקה או אף הסירה את הסכנה להפלתו בידי המורדים או בידי כוח זר מחוץ לסוריה. ואולם, גחלי המרי והמחאה בסוריה עודן רוחשות ומאיימות לשוב להתלקח, קל וחומר באם ייפסק לחצו של המכבש הרוסי־איראני.
מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה ב־2011 היא ידעה עליות ומורדות, ואף תפניות דרמטיות. לפרקים נראה היה כי תבוסת אסד היא עניין מוגמר, ונפילתו היא שאלה של ימים ולכל היותר שבועות בודדים; ופעמים אחרות נראה היה כי רק פסע עומד בינו לבין השגת הכרעה וניצחון במלחמה המשתוללת בארצו.
במבט לאחור ניתן לקבוע, עם זאת, כי עד להגעת הרוסים והאיראנים בספטמבר 2015 ללחום את מלחמתו של אסד על אדמת סוריה, היתה המגמה במלחמה במדינה חד־כיוונית - בכיוונם של המורדים ונגד אסד.
המורדים הצליחו להשתלט על שטחים ניכרים ברחבי המדינה - כפר אחר כפר ועיירה אחרי עיירה - ואף לאחד שורות. מנגד, הקיז המשטר הסורי מדמו והלך ואיבד מכוחו, ובסופו של יום מצא עצמו בלא עתודות של כוח אדם שתאפשרנה לו להמשיך ללחום את מלחמתו.
המעורבות הרוסית־איראנית בקרבות הובילה לשינוי המגמה שנסתמנה במלחמה בסוריה עד לאותה העת. אסטרטגיית לחימה המבוססת על "המודל הצ'צ'ני" שאותו יישמו הרוסים בסוריה בנחישות ובלא כל הפרעה אף פגעה ברוח הלחימה של המורדים, וזאת באמצעות ריכוך אווירי וארטילרי נגד אזורים נרחבים כדי להרתיע ולהניס אוכלוסייה אזרחית המתגוררת בהם, שנחשדה כתומכת במורדים.
האסטרטגיה המדוברת גם איפשרה למשטר ולבעלי בריתו, כוחות איראניים, מיליציות שיעיות ולוחמי חיזבאללה, ליטול את היוזמה מידי המורדים ולהשתלט על שורה של מאחזים אסטרטגיים ועמדות מפתח בעלי חשיבות בצפונה של סוריה, במרכזה ובדרומה.
בכל זאת, המרד לא הוכרע והמורדים עודם פעילים כמעט בכל רחבי סוריה, מוסיפים לזנב בכוחות המשטר הסורי ולהנחית עליהם מהלומות כואבות. הם מוסיפים לקיים נוכחות באזורים הסובבים את הבירה דמשק, במרחביה של דרום סוריה ובמרכזה של המדינה - סביב לערים חמה וחומס.
מחוז אידליב כולו בצפונה של סוריה מצוי עדיין בשליטתם, וכך גם חלקים ניכרים של מזרח המדינה. עתה, לכל האזורים האלו יפנה המשטר הסורי מאמץ בניסיון להכריע סופית את המלחמה בסוריה.
בכל ניסיון לנתח את המלחמה בסוריה, כמו גם לצפות בעתיד להתרחש במדינה זו, יש להביא בחשבון שתי עובדות יסוד, הסותרות לכאורה: האחת, משטר אסד גילה עוצמה מפתיעה ויכולת שרידות, ולא קרס.
מוסדות המדינה הסורית מוסיפים לתפקד ולהוות גרעין להתאוששות, ואף לתקומה מחודשת של המדינה הסורית. במקביל, המשטר הסורי מותש ונעדר את הכוח כדי להשליט עצמו מחדש, בסיוע רוסי ואיראני.
המורדים: הושג הסכם חדש לפינוי תושבי מזרח חאלבשוטר נפצע קשה במהלך מרדף באיילוןהאם ובנה נהרגו בתאונת דרכים קטלנית
השנייה, מחנה המורדים נשען על תמיכה נרחבת של חלקים משמעותיים מקרב האוכלוסייה הסורית, וכל מאמציו של המשטר הסורי, ואף של בעלי בריתו הרוסים והאיראנים, להכניע אותו לא עלו יפה.
עם זאת, מחנה המורדים לא הצליח לייצר לכידות ואחדות שורות, ולהצמיח הנהגה צבאית ומדינית שתאפשרנה לו להכריע את המערכה לטובתו. כמו כן, הוא הפך תלוי יותר מתמיד בסיוע מחוץ לסוריה, שהמשכו כלל אינו מובטח.
מכאן עולות שתי מסקנות: האחת, בתום שש שנים של מלחמה עקובה מדם, אין לצדדים הלוחמים בסוריה יכולת להכריע לבדם את יריבם ולהביא לסיום המלחמה. האחרת, המלחמה בסוריה כבר אינה מלחמתם של הסורים לבדם. מעורבותם הפעילה של כוחות זרים בלחימה מזינה אותה, מביאה להתמשכותה ועלולה אף לקבוע את תוצאתה.
המעט שנותר
מציאות זו מעלה תהיות, אך גם תשובות אפשריות, לגבי האופן שבו עשויה המלחמה בסוריה להסתיים, וממילא, באשר לעתיד הצפוי למדינה זו.
האפשרות האחת, "התרחיש הספרדי" (תרחיש מלחמת האזרחים בספרד) - המשטר הסורי ישרוד את המלחמה וייצא ממנה כשידו על העליונה, ולכל הפחות כשהוא שולט בבטחה על גרעינה הקשה של המדינה הסורית, אותה רצועה המשתרעת מדמשק צפונה אל העיר חאלב בואכה החוף הסורי.
מתוך אזורים אלו ינסה אסד לפרוץ ולהשתלט על חלקיה הנותרים של סוריה. מחנה המורדים יידחק אל השוליים ולאורך זמן יתפורר עד כי יחדל מלהוות כוח משמעותי המסוגל לאיים על קיום המשטר בדמשק.
האפשרות השנייה, "התרחיש האפגני" - הלחימה בסוריה תימשך בעצימות משתנה, ותוסיף להחריב כל חלקה טובה שעוד נותרה במדינה. זאת, הגם שאסד יוסיף לשלוט - שלטון רופף ושברירי - בחסותן של רוסיה ואיראן - בגרעינה הקשה של סוריה, שבו מרוכזת מרבית האוכלוסייה.
האפשרות השלישית, "התרחיש הלובי" - המערכת המדינתית הסורית תקרוס בשל הקזת הדם הבלתי פוסקת ובשל מותשות של המשטר הסורי, וקבוצות מורדים שונות תשתלטנה על שטחי המדינה. תרחיש שכזה נראה בלתי סביר נוכח ההתגייסות הרוסית־איראנית מאחורי משטרו של אסד.
עם זאת, שינוי דרמטי במדיניות הממשל האמריקני תחת נשיאותו של דונלד טראמפ, בניגוד להצהרותיו, ולחלופין הסתלקות אסד שלא בדרך הטבע, עשויים לשנות את תמונת המציאות בסוריה מן היסוד.
לסיכום, בסיומן של שש שנות לחימה עקובות מדם - מעט מאוד נותר מסוריה שעליה נאבקים אסד ומחנה יריביו. מרבית המדינה חרבה, כחצי מיליון מתושביה נהרגו ועוד כ־8 מיליון, שליש מן האוכלוסייה, נמלטו אל מחוץ לגבולות המדינה.
המלחמה תימשך כנראה עוד זמן מה, אבל אם אסד יוסיף ליהנות מתמיכה בלתי מוגבלת מצד רוסיה ואיראן, וושינגטון תוסיף לגלות חידלון וחוסר מעש, טובים סיכוייו לצאת מן המערכה כשידו על העליונה.
כל שנותר הוא לראות אם גם יעלה בידו להשתלט, בתוך שנים אחדות, על כלל שטחיה של סוריה ולהשיב מדינה זו לימי הזוהר שלה, טרם פרוץ המהפכה והמלחמה במדינה באביב 2011.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו