הנער הכחול פוגש את אל קפונה
ספרו של פרדריך קמפ חוזר למשבר המעצמות מ־61', ולקרב המוחות בין קנדי לחרושצ'וב

ביום שישי, 27 באוקטובר 1961, ב"צ'קפוינט צ'רלי", מעבר הגבול בין האזור האמריקני והרוסי בברלין, נחרץ גורל האנושות. החלופות היו איזון והשלמה - או מלחמת עולם גרעינית, שהיתה מגמדת כל חורבן אחר בהיסטוריה ושמה קץ לציביליזציה. היה זה העימות הצבאי הישיר הראשון והאחרון בין ארה"ב לרוסיה.
טנקים רוסיים ואמריקניים, תותחיהם טעונים תחמושת חיה, עמדו זה מול זה במרחק כמה עשרות מטרים והמתינו לפקודה. לשגריר בריטניה, פרנק רוברטס, אמר ראש ממשלת בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב כי די בשש פצצות מימן להשמיד את ארצו. בשיחה עם כתב השבועון "טיים" אמר נשיא ארה"ב ג'ון פ' קנדי: "דיברתי על כך שעימות גרעיני עלול לגבות את חייהם של 70 מיליון איש בעשר דקות, והוא (חרושצ'וב) רק הסתכל בי".

כריכת הספר (עם עובד)
על האירועים בברלין בשנת 1961, ששיאם הקמת חומת ברלין שחצצה בין הצד המזרחי שבשליטת הרוסים והמערבי שבשליטת ארה"ב, אנגליה וצרפת - מספר פרדריך קמפ, עיתונאי אמריקני בכיר שהוריו היגרו לארה"ב מגרמניה. הוא אינו ריפורטר אדיש; קמפ מזדהה עם עמדת ארה"ב וחש אמפתיה לתושבי ברלין.
כאשר כותבים על העולם העתיק סובלים מחוסר מקורות. הבעיה הפוכה כאשר כותבים היסטוריה מודרנית, ובייחוד על גרמניה, האמונה על סדר ותיעוד. קמפ ניצב לפני שפע מידע, אבל מצא את נקודת האיזון בין מסירת מידע מפורט ובין כתיבה דרמטית. הוא מתאר את אירועי השעה לפרטי פרטים, ומצטט שיחות בין מנהיגים ברמת "זבוב על הקיר", המאזין בלי שנוכחותו תורגש.
בתיאור הרצוף של המותחן משלב קמפ מדי פעם סיפור אנושי קצר, ממוקד בזמן ובמקום, בשיטת המיקרו־היסטוריה, שעליה נאמר "שואלת שאלות גדולות במקומות קטנים". למשל בחור צעיר שנורה על ידי המשטרה המזרח־גרמנית בעת בריחתו, ושכב שעות ארוכות באזור החיץ בין שני חלקי העיר עד שדימם למוות.
מדהים תיאור המנהיגים משני הצדדים, והשפעת אישיותם על העימות בין המעצמות. אפשר להקיש ממנו על המתרחש עתה בעולם. את הפגישה בווינה בין קנדי לחרושצ'וב, שקדמה להקמת חומת ברלין, מכנה קמפ: "הנער הכחול פוגש את אל קפונה". נזכרתי ב"משחק המלכים" של שטפן צוויג, המספר על תחרות שחמט בין שני מתמודדים שונים לחלוטין: האחד ידען, רגיש ומהיר מחשבה, והאחר בן כפר פשוט, המבצע את המהלכים הנכונים.
חרושצ'וב סבר ש"לקנדי יש הבנה, אך אין לו אומץ". קנדי הסביר, בתבונה רבה, מדוע איפשר לרוסים לבנות חומה: "זה לא פתרון נחמד, אבל חומה טובה יותר ממלחמה". במשבר הטילים בקובה, שנה לאחר מכן, היה זה כבר קנדי חדש, נחוש ותקיף, שאילץ את חרושצ'וב לפרק את מערך הטילים שאיים על ארה"ב.
ברלין 1961 / פרדריך קמפ; מאנגלית: כרמית גיא / עם עובד, 575 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו