סרן ל' (25), החניך המבוגר ביותר בקורס הטיס מס' 164 של חיל-האוויר, יעמוד אחר הצהריים במסדר הכנפיים ויתרגש "עד דמעות". גם אחותו ואמו יהיו בקהל ויתרגשו יחד איתו. אלא שעד הרגע המיוחל היה עליו להתמודד עם אתגרים רבים.
"היו לי כמה תחנות משמעותיות בחיים", הוא מספר. "אבא שלי, שנפצע במבצע כראמה, נפטר מדום לב כשהייתי בן 15. אחרי הפיגוע לא יכולתי לחזור לעשות ספורט. החברים שלי מהתיכון בגימנסיה העברית התחילו לקבל זימונים ליחידות הכי קרביות ושוות בצה"ל. לי ירד אז הפרופיל ל-64. התגייסתי ליחידה מסווגת במשרד הביטחון, הפכתי לקצין ופיקדתי על עשרות חיילים - אך בפנים הרגשתי שאני מפספס את החלום האמיתי שלי".
בשנה הרביעית לשירות החליט שאין דבר העומד בפני הרצון, ונאבק להתקבל לקורס, שאותו יסיים היום כטייס קרב.