הסיוט של כל יולדת: אישה בת 40, שהגיעה לפני שמונה חודשים ללדת את בתה הבכורה באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ, נכנסה לבית החולים על רגליה - אך יצאה בכיסא גלגלים. הסיבה: שיתוק שנגרם לה, ככל הנראה, מזריקת האפידורל. כיום, בזכות שיקום בבי"ח רעות מצליחה האישה ללכת. הילה (שם בדוי, הפרטים המלאים שמורים במערכת) עדיין מתקשה להתאושש מהלידה שהפכה בעבורה לסיוט. "אני לא מאלו שרצו לידה טבעית, היה לי ברור שאבקש אפידורל והלידה היתה קלה ומהירה", היא מספרת. כמה שעות לאחר הלידה, כשהועברה למחלקת יולדות, ניסתה לעבור מהאלונקה למיטה. "אמרו לי לקום ופשוט נפלתי. גיליתי שאין לי תחושה ברגליים. בהתחלה חשבתי שבתוך שעה-שעתיים זה יעבור, אבל השעות עברו, לא יכולתי להזיז את הרגליים, ואף איש צוות לא ניגש לשאול אם אני צריכה עזרה". יום לאחר הלידה עשו להילה בדיקת MRI שהעלתה ממצאים תקינים, וכעבור חמישה ימים נדרשה לעזוב את בית החולים. "הייתי בשוק. לא יכולתי לרדת מהמיטה ולא לטפל בתינוקת. 24 שעות היו סביבי חברים ומשפחה. אבל בביה"ח הודיעו שזו לא מחלקה שיקומית". בבית החולים השיקומי רעות בת"א הסכימו לקבל את הילה עם בתה התינוקת. "הגעתי לשם בדיכאון. מצד אחד ילדתי - רגע מאושר בחיי, מצד אחר הייתי בטראומה שאישאר משותקת". הילה החלה בתהליך שיקום ממושך שנמשך חודשיים באשפוז מלא וחודשיים נוספים באשפוז יום. חודש היא התניידה בעזרת כיסא גלגלים ולאחר מכן בסיוע הליכון. "פריצת הדרך היתה כחודש וחצי אחרי שהגעתי לרעות, כשהצלחתי לעשות עשרה צעדים בלי הליכון". כיום היא מנהלת חיים עצמאיים, אך עדיין מתקשה בפעולות פשוטות, למשל, לרדת במדרגות או להתכופף, וסובלת מחוסר תחושה בחלק הפנימי של הרגל. מסיבות אישיות מבקשת הילה לא לחשוף את שמו של בית החולים שבו אירע הסיבוך, אך מבקשת להעביר מסר: "אני לא אלד יותר עם אפידורל ולא ממליצה לאף אחת". ד"ר ניסים אוחנה, מנהל בית החולים השיקומי רעות, סיפר: "האישה נמצאה במגבלה פיזית קשה שמנעה ממנה לטפל בתינוקת. בתחום הרפואי האתגר היה גדול ושמחנו שהילה יצאה על רגליה". ד"ר אלכסנדר יוסקוביץ', יו"ר החוג להרדמה מיילדותית באיגוד המרדימים ומנהל יחידה להרדמת נשים ויולדות בסיכון גבוה בבית החולים שערי צדק, מסביר כי "הרדמה אפידורלית נחשבת בטוחה ומקובלת, ובארץ עושים כ-100 אלף הרדמות כאלה בשנה. הסיבוכים השכיחים יותר הם כאבי ראש וירידה בלחץ דם, שמתרחשים בכאחוז אחד מכלל ההרדמות האלה. נזק נוירולוגי הוא נדיר. מקרה של שיתוק תמידי הוא מקרה של אחד למיליונים. להערכתי, אחד בעשור במדינת ישראל".
