"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צה"ל: "מוסדות החינוך מוגנו, ההתרעה שופרה"
בצבא הגיבו לדו"ח המבקר: "לומדים את עיקריו ונפיק את הלקחים" • שר הביטחון לשעבר יעלון תקף: "הדו"ח מתעלם מכיפת ברזל ומצייר תמונה חלקית"
אזרחים תופסים מחסה מרקטות בצוק איתן // צילום ארכיון: אנצ'ו גוש/ ג'יני // אזרחים תופסים מחסה מרקטות בצוק איתן // צילום ארכיון: אנצ'ו גוש/ ג'יני

צה"ל: "מוסדות החינוך מוגנו, ההתרעה שופרה"

בצבא הגיבו לדו"ח המבקר: "לומדים את עיקריו ונפיק את הלקחים" • שר הביטחון לשעבר יעלון תקף: "הדו"ח מתעלם מכיפת ברזל ומצייר תמונה חלקית"

שלמה צזנה
, עודכן

בצה"ל אמרו אתמול בתגובה לדו"ח מבקר המדינה כי הם "לומדים את עיקריו ויפיקו את הלקחים הנדרשים".

על פי דובר צה"ל, "במהלך השנים האחרונות משלים פיקוד העורף פרויקט יסודי וארוך טווח, במסגרתו כלל מוסדות החינוך הפורמליים מופו ומחלקת המיגון תיכננה עם יישובי העוטף והמועצות המרחביות מענה מיגוני הולם, המתאים למרחקי ההגעה בזמני הצפירה הרלוונטיים. עד כה, ביישובי עוטף עזה מוגנו כ־250 מוסדות חינוך ונותר מוסד אחד בעבודה בקיבוץ יד מרדכי להשלמת הפרויקט".

באשר לתקינותם של מקלטים ציבוריים, אמרו בצה"ל כי "על פי חוק ההתגוננות האזרחית, האחריות למיגון מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית להחזיקם באופן המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך".

באשר לפערים בנושא התרעות, אמרו בצה"ל כי "במהלך השנה האחרונה בוצעה עבודה נרחבת של חיל האוויר בהצבת מכ"מים טקטיים לאורך הרצועה, לגילוי מיטבי בגזרות השונות. כמו כן, פיקוד העורף מטפל ומתקצב את כשירותם של אמצעי ההתרעה, כגון דיווחיות וכרוזיות במוסדות החינוך".

לדבריהם, "פיקוד העורף מקיים מאמץ מיפוי חסר תקדים כדי לשקף את תמונת המצב של פערי המיגון בישראל. מיפוי זה הושלם בכ־85% משטחי ישראל. כלל מיפוי המדינה עתיד להסתיים עד אוגוסט 2017. יש לציין כי פיקוד העורף פועל בשיתוף פעולה מלא עם רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה השונים ומשתף אותם בנתונים הקיימים ברשותו ונתונים אלו אף הוצגו פעמים רבות בוועדות הכנסת השונות".

מלשכת שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון נמסר בתגובה לדו"ח כי "הדו"ח מצייר תמונה חלקית ביותר, חד־מימדית וכזו שאינה תורמת להבנה מלאה ועמוקה של היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום בעורף בתקופת כהונתו של יעלון".

לדבריהם, "יעלון הוביל מהלכים לשיפור ולעיבוי מערכי ההגנה האקטיבית בהשקעות משמעותיות ביותר - שרביט קסמים, חץ וכיפת ברזל, שהוכיחה את יעילותה הרבה במהלך מבצע צוק איתן, ויירטה 89 אחוזים מהרקטות שהוחלט ליירטן. כמו כן, בתקופתו של יעלון גובשו תוכניות התקפיות מהאוויר, מהים ומהיבשה, לניטרול ולצמצום איום הטילים והרקטות".

עוד נמסר כי "דו"ח המבקר מתעלם כמעט לחלוטין משני נדבכים מהותיים אלו בהגנה על העורף, כמו גם מהעובדה רבת המשמעות שהאחריות על העורף עברה למשרד הביטחון מהמשרד להגנת העורף, ערב מבצע צוק איתן".

באשר לשיתוף הפעולה עם המועצה לביטחון לאומי, נמסר מטעמו של יעלון כי "בניגוד למצטייר בדו"ח, מערכת היחסים בין משרד הביטחון למל"ל היא טובה, ומושתתת על שקיפות ושיתוף פעולה. נציגי צה"ל ומשרד הביטחון התייצבו לרובם המכריע של הדיונים במל"ל העוסקים במוכנות העורף. אין יסוד לטענה כי הוסתר מידע מהמל"ל".

גם ברשות החירום הלאומית במשרד הביטחון פירסמו תגובה לדו"ח, ובה נאמר כי "מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף, ואף השלימה את כתיבת תזכיר חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (חוק העורף), המסדיר לראשונה את חלוקת התפקידים והמשימות בין הגורמים האחראיים בחירום".

לדבריהם, "מאז סיום הביקורת לפני יותר משנה, רח"ל אישרה בקבינט את תרחיש הייחוס החדש לעורף, שעל בסיסו נבנתה תוכנית עבודה רב־שנתית למוכנות העורף (2016־2020)".

באשר לתוכנית לפינוי אוכלוסייה אזרחית, אמרו במשרד הביטחון כי "תכניות 'מלונית' ו'מרחק בטוח' שגיבשו רח"ל ופיקוד העורף הן תוכניות פינוי האוכלוסייה המפורטות, המתואמות והמדויקות ביותר, שהוכנו אי פעם, לטיפול באוכלוסייה מפונה, כמעט עד לרמת המשפחה הבודדת. כל יישוב בגבול הצפון ובעוטף עזה יודע להיכן יתפנה בחירום, וכל משרד ממשלתי יודע מה תפקידו והכין תוכניות בהינתן החלטה על פינוי".

לדבריהם, "בניגוד לנטען בביקורת, תוכניות הפינוי השונות משלימות זו את זו ואף תורגלו כמה פעמים בשנתיים האחרונות: בתרגיל נקודת מפנה 15, בשבוע החירום הלאומי שעסק כולו בסוגיית הפינוי, בתרגיל המטכ"לי ובתרגילים צבאיים נוספים".

לשכת ראש הממשלה לא הגיבה אתמול לדו"ח, אך במארס 2016 מסר משרד ראש הממשלה בתגובתו המצוטטת בדו"ח כי "קביעת סדרי העדיפויות באשר למוכנות העורף לחירום נעשית על בסיס שוטף על ידי שר הביטחון, ונדונה במסגרת ישיבות של ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום ששר הביטחון עומד בראשה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...