"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התפריט הצמחוני - גירסת האדם הקדמון
חוקרים מהאונ' העברית ומבר־אילן חשפו בגולן אוסף צמחים אכילים מלפני כ־780 אלף שנה • "התגלו מינים שלא הכרנו"
בוציץ סוככני - אז והיום. שורש הצמח שימש למאכל // צילום: יעקב לנגזם // בוציץ סוככני - אז והיום. שורש הצמח שימש למאכל // צילום: יעקב לנגזם

התפריט הצמחוני - גירסת האדם הקדמון

חוקרים מהאונ' העברית ומבר־אילן חשפו בגולן אוסף צמחים אכילים מלפני כ־780 אלף שנה • "התגלו מינים שלא הכרנו"

יורי ילון
, עודכן

גילוי ארכיאולוגי חושף את התפריט הצמחי העשיר שנהג לאכול האדם הקדמון. אוסף הצמחים האכילים בן ה־780 אלף שנה, שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות באתר גשר בנות יעקב, הוא הגדול והמגוון ביותר שנמצא במסדרון הלבנטיני, הקושר בין אפריקה לאירו־אסיה. התגלית מעניקה הצצה לאורח חייו ותזונתו של האדם הקדמון.

פרופ' נעמה גורן־ענבר, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, חקרה במשך שנים עדויות לאורח חייהם של ההומינידים לאורך המסדרון הלבנטיני, שהיה אחד הנתיבים ליציאתו של האדם הקדמון מאפריקה לאסיה ולאירופה.

לאחר מחקר ממושך היא חושפת עם עמיתיה במאמר בכתב העת "PNAS" יותר מ־20 אלף שרידים של צמחים אכילים, המעידים לראשונה על כך שבניגוד לסברה שתזונת האדם הקדמון נשענה בעיקר על מרכיבים מהחי, עמד לרשותו מגוון צמחי. לדברי פרופ' גורן־ענבר, "נקרתה לידינו הזדמנות פז כשבאתר נמצאו שרידים רבים של פירות, אגוזים, זרעים, עצים ושיחים".

ד"ר יואל מלמד, מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר־אילן, שזיהה את הממצאים, בהנחיית פרופ' מרדכי כסלו מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר־אילן, הדגיש כי "האזור שלנו ידוע בעושר צמחים, אבל מה שהפתיע אותנו היו מקורות של צמחי מזון שהגיעו מהאגם, מבית הגידול. מצאנו יותר מ־10 מינים שלא קיימים היום בארץ". עוד זוהו פירות, ומגוון זרעים דוגמת כף־אווז. ד"ר מלמד הסביר כי "האתר היה שקוע בתנאים לחים. כנראה הכיסוי בשכבות אדמה, שבהן נתגלו גם כלי אבן ומאובנים, איפשר תנאים של חוסר חמצן בשכבות התחתונות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...