השיר שלהם

להקת הבנים "או בוי" עומדת במרכזה של דרמה מוסיקלית חדשה, מבית היוצר של טדי הפקות. הוותיקים יזהו שם את החומרים שהפכו את "השיר שלנו", מאותו בית הפקה, למיתולוגיה מקומית: ליהוק כוכבים בדרגת אליאנה תדהר, דניאל גד ולי בירן במשבצות שעליהן דרכו פעם נינט, רן דנקר ואושרי כהן, איוש משבצות המבוגרים בשחקנים בעלי יכולות קומיות מוכחות (ע"ע: נלי תגר) ואינספור קריצות לתעשייה, ולביצה. חרף הדמיון, "או בוי" היא לא "השיר שלנו", אבל היא עשויה להיות הממתק של הדור שלה. נסו להתעלם מהלהיט התיכוניסטי: "הלב שלי בחר אותך/ כאילו מישהו שלח מלאך/ אליי, שיגשים לי חלום.../ לאהוב אותך כל יום".

בכורת "או בוי" מפגישה את הצופים עם הגיבורה עלמה (הכוכבת העולה ג'וי ריגר), הנמצאת בחקירה משטרתית בגין הונאה. עלמה הפכה לחלק מלהקת הבנים הפופולרית בישראל, ועתה היא נדרשת להסביר איך זה קרה. החזרה לאחור בזמן, טריק תסריטאי ידוע, מובילה את הצופים לאירוע המכונן שהוביל לסילוקו של אחד מחברי הלהקה - מייקל רוזן המכונה "פריטי בוי" - ולריאליטי אינסטנט שהופקה בן לילה למציאת מחליפו. עלמה, זמרת איכותית חובבת לאה גולדברג, תלמידת התיכון לאמנויות "ברטה לוין" (ע"ע: "תלמה ילין"), בזה ללהקת הפופ הנחותה, אבל חובותיה של אמה בעלת "סנדי בר" (כולם הבינו?), מביאים אותה בעל כורחה להתחזות לבן ולהפוך לחלק מהלהקה המצליחה. כמה מצליחה? ברמת הפריצה בתוך "גיא פינס"!

התחזות לבן המין השני אינה רעיון מקורי במיוחד, מ"טוטסי" ועד "יש לה ביצים", גברים דחפו גרביים לחזייה ונשים לתחתונים. גם הפעם ייעשה שימוש נרחב באיפור ובאביזרים כדי לטשטש את הזהות המינית של הכוכבת, וכמו תמיד מדובר בפוטניצאל קומי אדיר, המספק שפע של אי הבנות ומכשולים שעליהם עלמה, ושותפות הסוד שלה - אחותה הצעירה וחברתה זהר (תדהר) - יצטרכו לגבור בדרך אל ההצלחה, האהבה והאושר. העובדה כי "או בוי" מבוססת על סיפור אמיתי שארע ביפן לפני כעשור לא מעלה ולא מורידה מערכה. מדובר ביצירה ישראלית מאוד, מגוונת מבחינה מוסיקלית, וכזאת שיכולה לגנוב לכם את הלב, במיוחד אם אתן בנות 13 ומתעתדות להיות כוכבות בישראל - כי, כאילו, יש אפשרות אחרת? 

•   •   •

הפסד בטוח

גולסטאר מקסיקו, HOT3, 20:15

"כדורגל זה פסטיבל פוריות. 11 זרעים מנסים לחדור לביצה. אני מצטערת על השוער", אמרה פעם ביורק, מישהי שלא תצפה כנראה בשום פרק של "גולסטאר מקסיקו". עם הצלחה לא מתווכחים, וגם הפעם הופק להיט ה־VOD הבידורי, המבוסס על תמהיל כוכבים לשעבר ולרגע שינסו להפוך לנבחרת כדורגל מתפקדת, תוך כדי הפגנת הוויי מילואימניקי־גברי־אינפנטילי והשתתפות במשימות מביכות ומטומטמות להפליא. בבכורה לא נצפו חידושים מסעירים.

לצד המאמן שייע פייגנבוים הוותיק הוצב חיזוק בדמות ג'ובאני רוסו (מהעונה בארגנטינה), ופליטי "האח הגדול" ברמות תהילה שונות נצפו על כר הדשא (איציק זוהר, דודו כהן מעפולה וליאון שניידרובסקי - האח זוכר את כולכם). הצלחת העונה בנויה במידה רבה על כושר הביטוי והפיזיות של ירון ברלד, המביא את ארנסל הגרעפסים והפלוצים שלו למגרש, על הבורות של כהן מעפולה ("חוץ ממשה פרץ אני לא מכיר שום משה", סירב כהן להכיר בקיומו של משה דיין, סבו של המשתתף ליאור דיין), ועל היעדרו של כוח רצון אנושי להחליף ערוץ או לכבות את המכשיר. תעירו אותי אחרי הגמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו