מכשול אחרון בדרך להגשמת החלום. עינב מוגדסי, סייעת בגן סאלד ויוזמת הפרויקט "הסייעות המודעות" // צילום: דודי ועקנין

ממשיכות בסיוע

בעקבות הפרסום ב"ישראל השבוע", הפרויקט פורץ הדרך שמשלב סייעות בעלות צרכים מיוחדים בעבודה בגני ילדים קיבל תקצוב מעיריית ירושלים וממשרד החינוך • אלא שעתה הן נלחמות על שכר רטרואקטיבי • מעקב

בנובמבר היה יום מיוחד למורי ותלמידי המסלול לקיימות חברתית, במסגרת המכון לחינוך לקיימות במכללת דוד ילין בירושלים. באותו יום יצאה לדרך באופן רשמי בטקס מרגש תוכנית "הסייעות המודעות" - פרויקט פורץ דרך, שברור לכל המעורבים כי יש בו פוטנציאל לשנות את תנאי ההעסקה ודפוסי החשיבה באשר לבעלי שונות קוגניטיבית בישראל. 

הפרויקט עצמו הוא פרי השראתה של עינב מוגדסי, בעצמה בעלת צרכים מיוחדים וסטודנטית במסלול לקיימות חברתית, העובדת כסייעת בגני ילדים זה 12 שנה, מ־2009 כסייעת בגן סאלד בשכונת קטמון שבירושלים. 

"לפני חמש שנים התחלתי עם חלום, שיהיו עוד נשות חינוך כמוני בגני ילדים; הקורס הזה הוא הגשמה של חלום", אמרה מוגדסי בהתרגשות לנאספים. "אני חולמת שאנשים עם מוגבלויות יעבדו עם ילדים, כי אנחנו באמת יכולות לתת מעצמנו". קצת לא נעים שבעוד יוזמי הפרויקט מודים לעיריית ירושלים ומשרד החינוך על ההחלטה לפרוש כנפיהם על הפרויקט, מתנהל מאחורי הקלעים מאבק על תשלום שכרן של מוגדסי וברית יחזקאל - סייעת בגן סמוך - שכעת, עם אישור הפרויקט, אמורות לקבל את שכרן מעיריית ירושלים. נכון לרגעים אלה, מוגדסי ויחזקאל כבר עובדות על תקן סייעת שנייה, וזאת בלי לקבל את שכרן על חודשים ספטמבר־נובמבר. 

ראשיתו של הפרויקט בקורס להגשמת חלומות שבמסגרת קורס משולב לשינוי חברתי, שבו לומדים סטודנטים להוראה יחד עם סטודנטים בעלי מוגבלויות במכללת דוד ילין. "שאלו אותנו מה החלום שלנו ואיך נגשים אותו, ואמרתי שכבר מזמן רציתי שיהיו עוד אנשים עם ליקויי למידה או שונות קוגניטיבית בגן", סיפרה מוגדסי במסגרת כתבה שפורסמה בנושא ב"ישראל השבוע" באוגוסט האחרון.

ראשי המכון לקיימות תפסו את הרעיון בשתי ידיים. "הרעיון של עינב משקף את התפיסה שלנו - בעלי שונות צריכים להיות שותפים ומובילים, ולא בעמדה שאנחנו באים לעזור להם מתוך חמלה", אמר באותה כתבה אייל בלוך, יזם חינוכי, פסל סביבתי ומייסד שותף של המכון לקיימות. 

אין פלא, אם כן, שמתוך הסביבה הזו, בשיתוף מוגדסי, יוזמת הרעיון, וכן קבוצת הורים בגן סאלד שבו היא עובדת, כבר ב־2013 נולד הרעיון לפרויקט: במסגרתו תוכשרנה 12-10 סייעות בעלות שונות קוגניטיבית, ולאחר מכן תיקלטנה בגני ילדים ברחבי ירושלים. התהליך שנבנה כולל, בין היתר, גם הכשרה ספציפית המותאמת לאופייה ולכישוריה של הסייעת, ומנגד גם הכשרה לגננות באותם גנים, לצד ליווי של אנשי המכון לאורך תקופת הקליטה. 

אלא שהדרך לא היתה סוגה בשושנים. עד לרגעים אלה ממש - אפילו לאחר הטקס הרשמי והמרגש ביותר, נאבקות מוגדסי ויחזקאל, בשיתוף הורי הגנים ואנשי מכללת דוד ילין, להפיכת הפרויקט ממילים יפות למציאות בשטח. 

למן תחילת העסקתה של מוגדסי בגן סאלד ב־2009 סירבה עיריית ירושלים לשלם לה משכורת, ככל סייעת אחרת, ומי שמימן את העסקתה בגן היו ההורים. עם השנים רבו הקשיים, וההורים שסייעו החליטו שהגיע הזמן להפוך את העסקתה לנורמה. 

ב־2014 איחדו הורי הגן ואנשי המכללה כוחות ופנו לשר החינוך דאז, שי פירון, במטרה להוציא את הפרויקט לפועל. פירון וצוותו התלהבו מהיוזמה והחליטו להקצות לו תקציב מיוחד, שמשמעותו היא שהמדינה תממן הליך קליטה בן שנתיים בגן, ולאחר מכן יכולה הסייעת להפוך לכדי סייעת שנייה לכל דבר. ואולם, לפני שהרעיון סוכם ונחתם, הממשלה נפלה. 

הקבוצה פנתה למשרדו של השר החדש נפתלי בנט, וגם שם ניכרה היענות. נציגים ממשרד החינוך ומעיריית ירושלים פצחו בדיונים. לאחר דין ודברים, בסיוע חשיפת הפרויקט במוסף זה באוגוסט האחרון, אושר הפרויקט. ואולם בצד הפיכתן של מוגדסי ויחזקאל לעובדות עירייה על תקן סייעת שנייה, עדיין לא שלח משרד החינוך לעיריית ירושלים מכתב המודיע על הפשרת התקנים ואישור העברת התקציב לפרויקט. עיריית ירושלים, בתגובה, לא הסכימה לשלם בינתיים מכיסה את השכר למוגדסי וליחזקאל, שכבר הוכרו רשמית כעובדות עירייה.

 

חולמים על פרויקט ארצי

הטקס, אפוא, הנכיח עד כמה צורם הפער בין מילים למעשים: בעוד יוזמי הפרויקט מודים במילים נרגשות לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך על ההחלטה לפרוש כנפיהם על הפרויקט, מוגדסי ויחזקאלי נאלצות להתמודד קרוב לשלושה חודשים עם אי הנעימות הידועה לכל עובד ששכרו לא משולם. 

לאחר שאילתות חוזרות ונשנות, רק ב־16 בנובמבר נשלח המכתב המדובר ממשרד החינוך והופשרו התקנים. ואולם, גם נכון לעכשיו נמשכת הלנת השכר של מוגדסי ויחזקאל. אי אפשר לא לתמוה על כך שעיריית ירושלים מקבלת שבחים על פרויקט כה רגיש, ובו בזמן טרם שילמה את שכרן של שתי עובדות בעלות צרכים מיוחדים. עד שישולם שכרן של הסייעות רטרואקטיבית מטעם משרד החינוך, לא מצאה בינתיים העירייה בתקציבה, נכון לעכשיו, את הסכום הפעוט על מנת לשלם בינתיים את שכרן של הסייעות העובדות זה שלושה חודשים בחינם. 

מעיריית ירושלים נמסר כי היא "רואה בפרויקט 'הסייעות המודעות' חשיבות עליונה, פועלת להכניסן למערכת העירונית ולהיות חלוצת השילוב של עובדים עם צרכים מיוחדים". בעניין הלנת השכר נמסר כי "לאור מכתב ההתחייבות שהתקבל ממשרד החינוך, השכר החל מ־1 בדצמבר הוסדר ואנו פועלים כעת לקבל אסמכתא והתחייבות לחודשים שקדמו על מנת לשלם את שכר הסייעות". 

מובילי הפרויקט לא אומרים נואש; תחת זאת הם חולמים שבהמשך יהפוך "הסייעות המודעות" לפרויקט בקנה מידה ארצי. "בפעם הראשונה יש העסקה שוויונית של נשים עם מוגבלויות כסייעות במערכת החינוך", אומר אהוד עוזיאל, יועץ פרלמנטרי, אב לבת בגן סאלד וממובילי המאבק להעסקתן של מוגדסי ויחזקאל. "אני מקווה שעיריית ירושלים לא תמשיך לגרור רגליים, אלא תשתמש בתנופה שהפרויקט מביא עימו כדי למנף העסקת בעלי מוגבלויות בעיר. המטרה היא שיתייחסו לסייעות האלה כמו לכל סייעת אחרת. כנראה זה עוד ייקח כמה שנים". 

ב־6 בדצמבר יתקיים בכנסת דיון מיוחד על העסקת אנשים עם מוגבלויות במערכת החינוך, בהשתתפות המכון לקיימות במכללת דוד ילין וכן בהשתתפות מוגדסי. נמשיך לעקוב. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...