"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דרך ארץ
"והארץ היתה תוהו ובוהו", תולדות ארץ ישראל: מעצמה אזורית, ערוץ 1, 21:00
"והארץ היתה תוהו ובוהו". הפקה מוקפדת // "והארץ היתה תוהו ובוהו". הפקה מוקפדת

דרך ארץ

"והארץ היתה תוהו ובוהו", תולדות ארץ ישראל: מעצמה אזורית, ערוץ 1, 21:00

, עודכן

הסידרה המונומנטלית של הערוץ הראשון (עורך: איתי לנדסברג נבו), שעוסקת בתולדות ארץ ישראל ומציגה, לעיתים לראשונה, את הסימנים הפיזיים שהותירו מיליוני כובשים במשך אלפי שנות כיבוש באדמת הארץ, העמידה בלב הפרק ששודר אמש את תקופת השיא של ממלכת ישראל, 200 השנים שבין ראשית המאה התשיעית לסוף המאה השמינית לפני הספירה. בשנים האלה, מתברר, היתה ממלכת ישראל מעצמה אזורית של ממש, שהתחרתה עם ארם דמשק על ההגמוניה בסביבה ונכנעה רק לכוחה האדיר של ממלכת אשור, בשנת 720 לפני הספירה.

הגילוי המרתק ביותר בפרק הזה, שבוים על ידי הגר קוט והופק על ידי שרון שביט, עוסק במלך אחאב. התיאור המקראי של אחאב שלילי ביותר, והמשפט הזכור ביותר הקשור בו, ושנכנס ללקסיקון, הוא "הרצחת וגם ירשת", והוא מתייחס לעוולה הנוראית שעשה אחאב לנבות היזרעאלי, כשהוציאו להורג על לא עוול בכפו כדי לזכות בכרמו. ואולם מתברר כי, כאז כן עתה, תלוי את מי שואלים.

מאחר שהטקסט המקראי חובר בממלכת יהודה, שהיתה קטנה בהרבה מישראל וחסתה בצילה, וכמקובל בין כל שתי קבוצות של יהודים - היחסים בין שתי הממלכות היו רוויים תיעוב הדדי, הפך הטקסט הזה לכתב פלסתר חריף נגד הממלכה היהודית הבכירה. זה כוחה של תקשורת.

למעשה, מתברר לפי הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו במקומות שונים בכל רחבי הארץ, כמו בתל רחוב ובתל דן, שאחאב היה בנאי גדול ומלך חזק שהפך את ממלכתו לכוח אזורי משמעותי, הרחיב את גבולותיה ובאמצעות בריתות שכרת עם שכניו - גם את שגשוגה הכלכלי. גם נישואיו לאיזבל, בת מלך צידון, היו חלק מתהליך אסטרטגי של רכישת השפעה במרחב. נכון, אמר פרופ' יאיר זקוביץ, שעם ישראל עבד אלילים, בייחוד את הבעל ואת האשרה "בתענוג ובתאווה", ויש גם ממצא מדהים אחד שבו מוצג אלוהים כבן זוג של אשרה, אבל אלה צעדים בדרך ליהדות שאנחנו מכירים היום.

המחקרים המוצגים בסידרה אינם בהכרח חדשים, אף שלפחות חלק מהממצאים ודאי שכן; בסופו של דבר, יש לסידרה הזאת נרטיב ברור, מבחירה או בשל הנסיבות, שהוא הוכחת הטיעון היהודי־ישראלי באשר לזכותנו על הארץ. שפע הפרופסורים והחוקרים המשתתפים בסידרה מסחרר ממש, וכל אחד תורם את חלקו לפסיפס הכללי. למען האמת, כמות הממצאים הארכיאולוגיים מדהימה באמת.

עם זאת, קצת הפריע לי שבכל הפרק הזה לא נשמע אפילו קול בודד אחד של אופוזיציה. לא, חלילה, לזכותנו על הארץ, אלא למסקנות החד־משמעיות של כל המשתתפים. רק במקרה אחד, בהצגת כונתילת עג'רוד שבצפון סיני, נאמר מפורשות שמדובר בהשערה: "לדעתנו", אמר ד"ר זאב משל, "יואש מלך ישראל בנה את האתר". המילה הקטנה הזאת, "לדעתנו", הוסיפה מימד חשוב של אמינות לדבריו. שאר הדוברים לא בחרו, למרבה הצער, להשתמש בה.

מילה של שבח להפקה, שהיא מוקפדת ומרהיבה ומצליחה להגיע גם לשטחן של שכנותינו לצורך צילום סידרה כה "ציונית". לא מובן מאליו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...