לא מושלם זה המושלם החדש

"אני תקועה בגוף המזעזע הזה עד סוף חיי", תיארה טרין ברומפיט את המחשבה שהניעה אותה לצאת למסע בין־יבשתי כדי ללמוד לחבב את גופה. ברומפיט, אקטיביסטית אוסטרלית, הפכה בן־לילה לתופעה ויראלית, כאשר פוסט שלה עם תמונותיה כאישה חטובה ושרירית וכאישה במצבה הטבעי והרופס - בסגנון לפני/אחרי לידות וצנצנות נוטלה - עורר סערה בת 100 מיליון הקלקות גלובליות. המסע של ברומפיט בין מדינות, תרבויות ונשים הוא חוויה מעוררת מחשבה, מלאת הומור, חיוניות ושמחת חיים. הסרט שיצרה מתעסק בסוגיה שחוקה - הקשר בין תכתיבי אופנה לדימוי גוף - אבל הזווית של ברומפיט הופכת גם את השאלות הנדושות למשהו אחר. ברומפיט הלכה לחפש אתונות ומצאה אחווה נשית עולמית. ההישג הגדול שלה הוא יצירה בת 90 דקות, שבה לא עולה פעם אחת המילה "פמיניזם". גו סיסטר, גו.

הדילוגים של היוצרת בין סידני, לוס אנגל'ס, לונדון וניו יורק (כולל גיחות לגרמניה ולקנדה) העניקו לה הזדמנות לפגוש מגוון רחב של נשים. בתוך הפסיפס האנושי הזה, המורכב מנשים מלאות וממוצעות, מבוגרות, מפורסמות, מוגבלות, רזות ואנונימיות, מוצאת ברומפיט יופי יוצא מן הכלל. כל מפגש שלה עם מרואיינת מתחיל מנקודת אפס. היא לא מגישה כתב אשמה לעורכת "קוסמופוליטן" האוסטרלי, לא מתחשבנת עם ריקי לייק על הדיאטות שערכה כל חייה ולא מתווכחת עם מנתח פלסטי אמריקני המציע להזריק, למתוח, להחליק ולטשטש את גופה. ברומפיט, מסוקרנת ומשועשעת, באה בראש פתוח כדי ללמוד. היא לומדת גם על עצמה, אבל בעיקר על המין הנשי. "באמת יש לי הכל", מודה הכוכבת ריקי לייק, המעוניינת להוריד תשעה קילו ממשקלה. "הייתי רוצה להיות אחת מאותן נשים שמסוגלות להתגבר על זה ולהיות שלמות עם מי שהן היום", היא מוסיפה ונאנחת. גם את, ברוטוס?

ברומפיט, אם לשלושה, רגילה ולא זוהרת במיוחד, מתחילה את סרטה בנקודה מעוררת הזדהות, מיואשת מגופה הלא מושלם. "את עלולה לחשוב שיש רק סוג אחד של נשים בעולם", מודה בסרט עורכת "קוסמופוליטן", "בת 17, גובה 1.82, בדרך כלל בלונדינית בעלת עיניים כחולות... ולמעשה היא חייזרית, כי היא נוצרה על מסך המחשב". העובדה שכולנו יודעות שהנשים האלו לא אמיתיות, כפי שבובות חלונות הראווה רזות באופן חולני, לא הופכת שום דבר לפשוט יותר, או כפי שמנסחת דוגמנית מידות גדולות (מידה 42!), "כשאת שונאת את הגוף שלך זה משפיע על כל החיים שלך. זה משפיע עליך בעבודה, בלימודים, זה משפיע על המשפחה שלך ועל מערכות היחסים שלך".

המסע של ברומפיט כלל גם תחנות קיצוניות, המורכב ממפגשים עם חולת אנורקסיה גוססת, אישה שכל גופה מכוסה כוויות ואישה בעלת זקן. הפריק שואו המיותר רק הדגיש את הנורמליות של כל שאר המרואיינות שאספה היוצרת, ואת השפיות שהולכת ומתרחקת מאיתנו. "אם אני רוצה לאכול את העוגייה הדפוקה שהילד שלי אפה, אני אוכל את העוגייה שהוא אפה", יורה בזעם יוקד פרזנטורית בריטית יפהפייה במידה 44. "אני טובעת בים של תקשורת", בוכה אם קנדית שלא מצליחה להסביר לבנותיה מדוע המסר, שלפיו הן צריכות להיות רזות, מדליקות וסקסיות, הופך אותן לאובייקט מיני. בסוף מבינה ברומפיט ומבינות הצופות שלה שהשיעור החשוב הוא לא מה שאנחנו נלמד אלא מה שנעביר הלאה, לבנות שלנו, הדור הבא של תעשיית הדיאטות, הספורט והשנאה העצמית.