פירוק החבילה המכונה בראנג'לינה הרעיד את הוליווד בספטמבר האחרון. אחרי 12 שנות זוגיות נוצצת, מהן שנתיים כזוג נשוי, הגישה ג'ולי בקשה לגט, ודרשה חזקה מלאה על ששת ילדיהם המשותפים - שלושה מהם מאומצים ושלושה ביולוגיים.
כלי התקשורת הזדרזו לדווח על אלימות, לכאורה, שנקט פיט כלפי הבן הבכור, מאדוקס (15), שאומץ מקמבודיה, אבל השמועה העסיסית שעשתה לה כנפיים בארה"ב היתה שג'ולי פירקה את החבילה עקב רומן שניהל פיט על סט הצילומים של סרטו החדש, "בעלי ברית", עם מי שנחשבת לשחקנית האירופאית המצליחה ביותר בהוליווד - הכוכבת הצרפתייה מריון קוטיאר.
השמועה זכתה אמנם להכחשות נמרצות מכל עבר, אבל אם היא נכונה, הרי מדובר בצחוק הגורל: ג'ולי כבשה את ליבו של פיט ב־2004, במהלך צילומי סרט האקשן "מר וגברת סמית'", שבו גילמו יחד זוג רוצחים שכירים שעבודתם מלאת האדרנלין מביאה אותם לרומן סוער. פיט נטש למענה את אשתו דאז, ג'ניפר אניסטון, בצעד שנרשם כאחד מסיפורי הבגידה העסיסיים בתולדות הוליווד. כוכבת "חברים" שקעה במשבר אישי עמוק, שממנו הצליחה לצאת רק אחרי שנים.
עכשיו, אם נאמין לצהובונים שמסרבים להרפות, הגיע זמן פריעת החשבון: ג'ולי איבדה את פיט באותו אופן בדיוק, והפעם לטובתה של קוטיאר, בת גילה בדיוק - 41.
ב"בעלי ברית", שעולה לאקרנים בשבוע הבא, מגלמים פיט וקוטיאר זוג מתנקשים שמתאהבים על רקע מלחמת העולם השנייה. כמו ב"מר וגברת סמית'", גם כאן אווירת הסכנה המשותפת מלבה ריגוש מיני. הסרט צולם באביב האחרון באיים הקנריים ובלונדון, ופיט נעדר מהבית במשך שבועות לצורך הצילומים. אפשר ממש לדמיין את ג'ולי ממתינה בבית בדריכות לשובו - הרי מי כמוה יודעת מה עלול להתפתח שם.
עם פרסום הידיעות הראשונות על מות המותג, יצאו הכחשות גורפות מצד נציגיהם של בני הזוג, ולפיהן "שום גורם שלישי לא היה מעורב בפרידה". השמועות על רומן בין פיט וקוטיאר זכו להכחשה נמרצת, שכן קוטיאר עצמה מנהלת בעשור האחרון זוגיות ברנז'אית משלה בצרפת, עם הבמאי והשחקן גיום קאנה.
בחלוף יממה החליטה קוטיאר לשבור את השתיקה. "זו תהיה התגובה היחידה שלי למערבולת שפרצה לפני 24 שעות, ושנסחפתי לתוכה", כתבה בחשבון האינסטגרם שלה. "אני לא רגילה להתייחס לדברים כאלה, ובטח שלא לקחת אותם ברצינות, אבל ככל שהסיטואציה ממשיכה להתפתל ולהשפיע על אנשים שאני אוהבת, אני מוכרחה להשמיע את קולי.
"ראשית, לפני שנים רבות פגשתי את הגבר של חיי, אביו של בננו המשותף ושל התינוק שללידתו אנו מצפים כעת. הוא האהבה שלי, החבר הכי טוב שלי, היחיד שאני צריכה. שנית, לכל מי שפירסם כאילו אני 'הרוסה' - אני מרגישה נהדר, תודה. השיח הזה שנכפה עלי מסב לי אי־נחת.
"לכל אמצעי התקשורת והשונאים הממהרים לשפוט, אני באמת מאחלת לכולכם החלמה מהירה. אני מאחלת בכנות לאנג'לינה ולבראד, שלשניהם אני רוחשת כבוד עמוק, שימצאו שקט ושלווה בזמן הסוער הזה. באהבה רבה, מריון".
קוטיאר עם פיט בהקרנת הבכורה של "בעלי ברית". "הטרגדיה הרומנטית הזאת דיברה אלי" // צילום: AFP
גם בן זוגה, קאנה, פירסם תגובה נחרצת משלו בחשבון האינסטגרם הפרטי, שבה תקף את "זעם הצהובונים" ואת "הטיפשות המשוחדת של שונאים שקוראים לעצמם עיתונאים, שאמיצים כשהם יושבים מאחורי מקלדת. אני רוחש גאווה, אהבה, כבוד והערכה למריון, שנותרת חזקה ונבונה מול ההאשמות המטומטמות והלא מבוססות הללו".
לכאורה, סיפור סגור. ועדיין, למרות ההכחשות מקיר לקיר, נראה שיש מי שנהנה לטפח את שאלת ה"היה או לא היה" בנוגע לרומן־לכאורה. מדובר באולפני "פרמאונט", שמבינים היטב מה ישווק את הסרט ויגרום ליותר ויותר צופים סקרנים לנהור לבתי הקולנוע כדי לחפש את הניצוצות בין השניים על המסך. בלי להסתכן בספוילרים אפשר לומר שהכימיה בין פיט לקוטיאר היא הרבה יותר ממשכנעת.
"הנסיכה שחלמתי להיות"
הסרט, שעלילתו הדרמטית נכתבה בהשראת סיפור אמיתי, שואב השראה ניכרת מהוויזואליה של תור הזהב בהוליווד של שנות הארבעים, בתלבושות ובתפאורה, ובייחוד מהקלאסיקה של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן, "קזבלנקה".
העלילה נפתחת ב־1942, כשחייל קנדי בשם מקס וטאן (פיט) מוצנח על ידי צבא בעלות הברית לקזבלנקה, שם הוא נדרש לאחד כוחות עם משתפת הפעולה מריאן ביוסז'ור (קוטיאר), ששרדה מערכה עקובה מדם במסגרת ה"רזיסטנס" הצרפתי. השניים מעמידים פנים שהם זוג נשוי, כשמשימתם העיקרית היא להתנקש בחיי השגריר הנאצי במרוקו. תחושת הגורל והסכנה שמרחפת מעליהם גורמות לשניים להתקרב, ועד מהרה הם הופכים לנאהבים.
על הבימוי הופקד רוברט זמקיס המוערך, שחתום על אינספור להיטים קולנועיים, בהם סרטי "בחזרה לעתיד", "מי הפליל את רוג'ר ראביט", "להתחיל מחדש" ו"פורסט גאמפ" (שעליו זכה באוסקר). הסרט עולה בתזמון מושלם לקראת עונת האוסקרים המתקרבת, וההערכות בהוליווד הן שקוטיאר, הנחשבת לאחת השחקניות הזרות החביבות על חברי האקדמיה, תשיג מועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר.
מסע יחסי הציבור לסרט נתקל במהמורה עצומה כשפיט החליט לבטל את רוב ההתחייבויות התקשורתיות שלו כדי להימנע משאלות אישיות בנוגע לגירושיו. הוא אמנם הגיע להקרנת הבכורה ביום רביעי שעבר בלוס אנג'לס, אך הקפיד להעניק ראיונות קצרים וכוללניים בלבד, והירבה להצטלם לסלפיז עם מעריצים. בתום ההקרנה עלה לבמה עם זמקיס וקוטיאר ודיבר בקצרה.
"הסרט הוא למעשה מותחן רומנטי שמזכיר סרטים ישנים, ולכן הוא מרגיש הרבה יותר פנטזיה ממציאות", אמר פיט. הוא ביקש להודות "לכל אלה שתמכו בי בשבועות האחרונים" וסיים בקריצה לעבר קוטיאר: "הצרפתית שלי בסרט היא מדהימה, תודי בזה".
לראיון איתנו בבוורלי הילס מגיעה קוטיאר בגפה, בלי הכוכב הגדול, ומאחוריה סוללה של אנשי יח"צ, שהיו נחושים לסכל כל ניסיון לשאלה על פיט. היא לובשת שמלת תכלת עדינה מבית ויקטוריה בקהאם, בגיזרה קצרה וקצת נפוחה, שמסתירה את הבטן ההריונית (חודש שביעי), ועל פניה איפור מינימלי רך, ממש כמו טון הדיבור הרפה והספק חולמני שלה.
"זה סיפור אהבה שמשדר אותנטיות ביחסים בין הדמות שלי לגבר שלה", פותחת קוטיאר (וכל פרשנות לדבריה היא באחריות השומע בלבד). "כשמקס ומריאן נפגשים לראשונה בקזבלנקה, היא זו שנותנת את הטון, כי היא התארגנה מראש לקראת בואו. זו דמות נהדרת של אישה חזקה, ובשבילי זה תענוג צרוף. יש פה סיפור התאהבות שמלווה במתח מבדר. ההתרגשות הכי גדולה היתה כשהבנתי שאעבוד עם זמקיס, ושבראד יגלם את מקס".
היא מספרת ששוחחה עם פיט רבות לפני תחילת הצילומים, כדי "לעבוד על היחסים המורכבים בין שתי הדמויות. זאת היתה הזדמנות נפלאה לדסקס מה הסיפור שנרצה להעביר.
"למקס ולמריאן אין זמן רב לבלות ביחד לפני שהם נדרשים לגלם זוג נשוי מאוהב. הם מודעים לסכנה שיעלו עליהם, וזה יוצר מייד חיבור, שנמשך כשהם הופכים לזוג באמת. אישית, הטרגדיה הרומנטית הזאת דיברה אלי מאוד".
זה ליהוק שהרבה שחקניות יכולות רק לחלום עליו.
"התפקיד הזה הוא הנסיכה שחלמתי להיות בילדותי, כל הנשים שראיתי על המסך וחלמתי להיות כמוהן: אודרי הפבורן, גרטה גארבו, אינגריד ברגמן. הכוכבות של הוליווד הזוהרת של פעם. אלו נשים דומיננטיות שהתאפיינו גם ברגישות, ותמיד נתנו הופעה מדהימה על המסך. היו להן אנרגיה וקצב מיוחדים, שתמיד ריתקו אותי.
"הוריי אוהבי קולנוע, ובבית תמיד הקרינו סרטים ישנים מהתקופה ההיא. זה התערבב בחלומות שלי להיות כוכבת. אני מניחה שכל שחקנית ספגה השראה מהשמות האיקוניים האלה".
בלבוש שלך בסרט יש הרבה זוהר תקופתי.
"זה לבוש נהדר, שגרם לי להרגיש אישה אמיתית ואלגנטית. רוב התלבושות נתפרו למידותיי, ובדרך כלל זה הליך מעייף שאני לא סובלת. אני לא מתביישת להודות שברוב הסרטים שלי לבשתי מלתחה ממש איומה. הפעם נשביתי בקסם של התלבושות והתפאורה. מאוד התרשמתי מהירידה לפרטים, זה עזר לי להרגיש שאני חיה במלחמת העולם השנייה".
באחת הסצנות הבולטות בסרט, שללא ספק תהפוך לקלאסית, נוסעים קוטיאר ופיט לפנות בוקר לחפש מקום שקט להתבוננות במדבריות סהרה, ושם הם נפתחים לראשונה זה בפני זה ולבסוף גם מממשים את אהבתם. ברקע משתוללת סערת חול, שרק מבעירה את להט היצרים בין השניים.
"זו סצנה מהסוג שלא קל לבצע, אבל עשינו הרבה חזרות לקראתה", מתחילה קוטיאר לספר, בוררת בזהירות את המילים לתיאור סצנת המין המשותפת. היחצנים בצד זוקרים אוזניים בבעתה. "הייתי אומרת שזאת סיטואציה מאוד נחושה ביניהם, שלוּותה בתנועות מאוד מדויקות.
"כשאתה יודע בדיוק איך הגוף שלך עומד לנוע ולהיראות בסיטואציה, אתה יכול להשתחרר ולעשות את עבודתך כשחקן, ולהעניק מרגשותיך בחיבור עם הפרטנר. לא הייתי צריכה לחשוב לאן אני זזה ואיך אני מתקדמת כשאני שרועה לאחור, האם אני עומדת לעלות עליו או לרכון לעברו. כל אלה עלולים להיות מאוד מביכים".
על הסצנה המכוננת עצמה סיפרה: "ישבנו לבד במכונית המזויפת שבה הכל מתרחש, ואני זוכרת בעיקר שצחקנו, כי רצינו לשבור את המתח והמבוכה שאופייניים לסצנות סקס. אני זוכרת שכל הזמן אמרנו, 'אוי, זה כל כך משעשע', ודיברנו איך נמקם את עצמנו לפי הנחיות הבמאי, מתי נתנשק ומתי נשנה תנוחות. כשהכל מבוים זה קל יותר".
איך הסתדרת עם סצנות האקשן?
"רוברט הורה לי 'לאהוב' את הרובה, כי הוא ידע עד כמה אני שונאת כלי נשק. זה ניכר לעין מול המצלמה. עברתי אימוני ירי, והייתי לא רעה, אבל עדיין לא יכולתי לסבול את הנשק. בטייקים הראשונים רוברט לקח אותי הצידה, ביקש ממני להתאמץ יותר בתור מתנקשת אמינה. זה לא כל כך עבד. כל הזמן הזעתי, ולא הייתי מהירה מספיק".
עשית תחקיר מוקדם על התקופה המדוברת?
"לא הרגשתי שאני צריכה ללמוד משהו מיוחד. עשיתי כבר כמה סרטים תקופתיים, והיה לי רקע כללי. גם לא חשתי צורך ללמוד איך לגלם מרגלת. אני שחקנית, ואני יודעת להעמיד פנים.
"מריאן היא לא מרגלת מוצלחת, כי היא מרשה לעצמה ללכת אחרי ליבה במקום לדבוק במשימה שהוטלה עליה. היא עוזבת הכל לטובת הגבר שבחרה, כי היא מרגישה שיש להם ייעוד משותף, ושזו הנאמנות היחידה בחייה. למעשה, זה לא סרט על מרגלים, זה סרט על נאהבים.
"ה'תחקיר' היה בעיקר להכיר את בראד. היה לנו פרק זמן קצר יחסית יחד, ללמוד איך כל אחד מאיתנו מגיב לרפליקות של האחר, ולהתיידד. הכל נעשה בליווי התסריטאים, שכיוונו אותנו בנוגע לרגשות בין הדמויות.
"היו לנו גם שיעורי ריקוד משותפים. לבראד יש טכניקה לא שגרתית שלקוחה ממחול אפריקני, אבל זה לא היה הכיוון של הריקוד בסצנות שצילמנו (צוחקת). ממחול אפריקני הוא הפך להיות רקדן קלאסי, ובסופו של דבר הוא היה נהדר".
עזרת לו גם עם הצרפתית שלו בטקסט?
"כן, אני יודעת כמה זה קשה ללמוד שפה נוספת בגיל מאוחר יחסית. זה לעולם לא יישמע אמין כמו שפת אם. אני התחלתי ללמוד אנגלית בגיל 10. המורה שלי לאנגלית לימדה אותי לדבר בצורה מאוד בסיסית (מדגימה אנגלית במבטא צרפתי כבד; ד"כ), וזה היה אסון ידוע מראש.
"כשהצטלמתי ל'אויבי הציבור' (מותחן אקשן מ־2009, שבו כיכבה לצד ג'וני דפ וכריסטיאן בייל; ד"כ), הבמאי מייקל מאן היה נחוש למחוק כל זכר למבטא הצרפתי שלי. עבדתי ארבעה חודשים, יום־יום, עם מומחים להגייה, עד שהפנים שלי כבר היו משותקות מרוב מאמץ. זה היה מטורף.
"אצל בראד, הרצון לדבר צרפתית אמינה בא ממנו, והוא היה מאוד מחויב לזה. עזרתי לו, אבל הייתי מאוד קשוחה ולא סלחנית, ממש כפי שנהגו בי. מעל הכל, רציתי להיות שם בשבילו ולתמוך בו, כי זו משימה לא פשוטה. רציתי שהוא יהיה במיטבו וייצא הכי מרוצה שאפשר.
"וכך, במשך שלושה שבועות לפני הצילומים, בראד ואני היינו ביחד מדי יום. וכשהמצלמות התחילו לרוץ - פשוט היינו שם זה למען זה. זה הרגיש נפלא".
"לפרוש כדי לעזור לטבע"
קוטיאר נולדה ב־1975 בפאריס וגדלה בעיר אורליאן שבעמק הלואר. הוריה, ז'אן־קלוד ומוניק־ניסימה, הם שחקנים ומורים למשחק, שהנחילו לילדיהם את אהבת הקולנוע. יש לה שני אחים תאומים צעירים ממנה, גיום (תסריטאי ובמאי בצרפת) וקוונטין (איש הייטק).
כשאמה החלה ללמד בקונסרבטוריון העירוני לדרמה ולמוסיקה, נרשמה מריון ללימודים. היא מנגנת בגיטרה בס, באורגן ובתוף מרים ("אני להקה של אישה אחת"). לימים תאמר שאלמלא הפכה לשחקנית, היתה מפתחת קריירה כמוסיקאית.
מילדותה היתה תמיד מוקפת בשחקנים ובמספרי סיפורים. "מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות שחקנית", סיפרה בעבר בראיון למגזין "ווג". "כשהבייביסיטר שלנו היתה מבריזה, נאלצנו ללכת עם הורינו לתיאטרון, וכך צפיתי במחזות של מבוגרים. אני זוכרת במדויק איך השחקנים שהיו חברים של הוריי, שהיו אנשים רגילים לחלוטין כשהתארחו אצלנו בבית, הפכו ליצורים שונים לגמרי על הבמה".
את הופעת הבכורה רשמה בגיל 17 בתחילת שנות התשעים, בתפקיד קטן בסידרת הפנטזיה האמריקנית "איש הנצח". באותו עשור קיבלה תפקידים בטלוויזיה בצרפת, עד שפרצה בקומדיית האקשן "טקסי", שכתב והפיק לוק בסון ב־1998. הסרט היה להיט גדול בצרפת והעניק לה מועמדות לפרס סזאר (האוסקר הצרפתי) ומקום בטוח בשני סרטי ההמשך הרווחיים. העיבוד האמריקני לסרט, שיצא ב־2004 (ובו היא לא שיחקה), כמו גם הניסיון לגירסה טלוויזיונית ברשת NBC לפני שנתיים, לא שיחזרו את ההצלחה.
היה ברור שקוטיאר תעלה מתישהו על הרדאר של הוליווד. ואכן, בשנות האלפיים היא כיכבה ב"סיפורי דגים" של טים ברטון וב"שנה מופלאה" של רידלי סקוט (לצד ראסל קרואו). הרגע המכונן בקריירה שלה הגיע ב־2007, כשגילמה את אדית פיאף בסרט "החיים בוורוד" - וזכתה באוסקר.
הזכייה הקפיצה את מניותיה. היא התחבבה על הבמאי כריסטופר נולאן, שביים אותה ב"התחלה" ובסרט האחרון בטרילוגיית באטמן, "עלייתו של האביר האפל". ב־2008 נבחרה לפרזנטורית הרשמית של כריסטיאן דיור, תפקיד שהיא ממלאת עד היום.
היא שיחקה גם ב"חצות בפריס" של וודי אלן, ב"התפשטות", ב"מקבת", וב"יומיים ולילה", שעליו היתה מועמדת שוב לאוסקר ב־2014. בקרוב תופיע לצד מייקל פאסבנדר בסרט הפעולה "אמונת המתנקש", המבוסס על משחק הווידאו המצליח "Assassin's Creed".
קוטיאר ניהלה כמה מערכות יחסים מתוקשרות, עם השחקנים הצרפתים ג'וליאן ראסם וסטפן גרין־טילייה, ועם המוסיקאי סינקלייר. ב־2007 החלה את מערכת היחסים עם גיום קאנה, שמוכר מהסרט "החוף" (עם לאונרדו דיקפריו). הרזומה הרומנטי שלו כלל נישואים לשחקנית הגרמנייה דיאן קרוגר ורומן עם הדוגמנית־זמרת קרלה ברוני, רגע לפני שפגשה את ניקולא סרקוזי והפכה לגברת הראשונה של צרפת.
קוטיאר וקאנה לא מיסדו את זוגיותם מעולם. יש להם בן משותף, מרסל (5 וחצי), ובעוד חודשיים יחבקו עוד בן או בת ראשונה - מין התינוק נשמר בסוד. הם מתגוררים בפאריס, בבית שמשקיף לנהר הסיין, ומחזיקים עוד בית כפר בחבל פרובנס. ההון העצמי שלה מוערך ב־30 מיליון דולר, ושלו - ב־5 מיליון.
ב־2013 שיחקה קוטיאר בסרט שביים קאנה, "קשרי דם", לצד קלייב אוון ומילה קוניס, ובקרוב תשחק לצידו בסרט נוסף שהוא מביים, "רוקנרול".
היא גם בעלת מודעות מפותחת לנושאי טבע ושימור הסביבה. מתנדבת בארגון "גרינפיס" ובעמותות נוספות להגנה על בעלי חיים. בעבר סיפרה ל"גרדיאן" הבריטי שבגיל 27 שקלה לעזוב את קריירת המשחק, כדי להתפנות לגמרי לפעילות החברתית. "המשחק לא מסתדר עם הרצון להקדיש את החיים למטרות נעלות כאלו. זו הסיבה שגם אנג'לינה ג'ולי תעשה זאת בקרוב".
באותו ראיון, שבו הזכירה את שמה של ג'ולי, ניפקה קוטיאר אמירה נוספת, שבדיעבד נשמעת כמעט נבואית: "אם יצלמו אותך ברחוב ויפרסמו את תמונתך במגזין, זה לא ישנה את חייך. אבל אם מישהו בוגד באשתו, ועושה זאת באמצע הרחוב, ומצלמים אותם - זה כבר הסיכון שהם לקחו על עצמם".
אז לה ולפיט זה לא קרה באמצע הרחוב, אם בכלל. אבל בינינו - גם סצנה לוהטת במיוחד בתוך מכונית במדבר עלולה לעורר לא מעט חשד.
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו