"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המפכ"ל נגד חוק שקד להגבלת זמן החקירות
לדברי גורם במשטרה, "שקד לא התייעצה עימנו; החוק יפגע ביכולת להעמיד עבריינים לדין" • השרה: "התנהלות המשטרה מביכה; ההצעה טובה מאוד לחברה הישראלית"
המפכ"ל אלשיך // צילום: אורן בן חקון // המפכ"ל אלשיך // צילום: אורן בן חקון

המפכ"ל נגד חוק שקד להגבלת זמן החקירות

לדברי גורם במשטרה, "שקד לא התייעצה עימנו; החוק יפגע ביכולת להעמיד עבריינים לדין" • השרה: "התנהלות המשטרה מביכה; ההצעה טובה מאוד לחברה הישראלית"

איציק סבןיאיר אלטמן
, עודכן

מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך וראש אגף החקירות ניצב מני יצחקי מתנגדים בתוקף להצעת החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד, שמטרתה לשים קץ לסחבת בחקירות המשטרה ולהגביל את משך הזמן של חקירת המשטרה ואת פרק הזמן שחולף מרגע סיום החקירה ועד להחלטת הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד חשוד.

הצעת החוק נועדה בין השאר גם לתחום את תקופת ההתיישנות של עבירה. כמו כן, למשטרה תינתן מסגרת זמנים קבועה למיצוי החקירה ולהחלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לחומרת העבירות. בעבירות קלות, שהעונש עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר, חקירת המשטרה לא תימשך מעבר לתשעה חודשים.

"ההצעה תגרום לכך שנפגעי העבירה ייפגעו ועבריינים ירוויחו", אמרו במשטרה והוסיפו כי הבעייתיות בהצעת החוק היא שהחקירה לא תמיד מתחילה ביום למחרת ביצוע עבירה.

"יש חקירות שנחקרות שנים. במצב הנוכחי כל עוד מבצעים חקירה לא מתחילה תקופת ההתיישנות. לרוב עבירות מתגלות זמן רב אחרי ביצוען. עבירות של הפרת אמונים למשל לא ניתן לגלות מייד. הרבה פעמים ראש עיר שנכנס לתפקיד מגלה עבירות שעשה קודמו, וכך גם עבירות מין, כך שכל ניסיון להגביל חקירה או לקצוב את התקופה שממנה תחל ההתיישנות יפגע ביכולת המשטרה לחקור ולהעמיד לדין", אמר אתמול מקור משטרתי בכיר.

במשטרה אף טוענים כי השרה לא התייעצה עם גורמי המשטרה בניסוח הצעת החוק, אף על פי שהיא נוגעת באופן ישיר לתפקוד המשטרה. בצמרת המשטרה טוענים כי מדובר ב"הצעת חוק בעייתית המשרתת את העבריינים והחשודים ופוגעת בנפגעי עבירה".

השרה שקד // צילום: דודי ועקנין

בערוץ 2 פורסם אמש כי בשיחות סגורות טען השבוע המפכ"ל כי "החוק החדש יגרום נזק ללא תקנה לחברה הישראלית כולה. החוק הזה עלול לרפות את ידי השוטרים, שלא יצליחו להגיע למיצוי החקירה, ומן העבר השני... משחק לידי העבריינים והחשודים באופן שניתנת להם הזדמנות של ממש להימלט מהעמדה לדין".

ואילו השרה שקד מסרה אמש כי "התנהלות המשטרה מביכה. אנחנו מזמינים את בכירי המשטרה ללמוד פרק בהליכי חקיקה וביחסי עבודה תקינים. תזכיר החוק נוסח בשיתוף פרקליט המדינה שי ניצן והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, הופץ לפני חודשים, ואף נשלח למשטרה להערות. אלא שאנשי המשטרה לא הגיבו ואף לא טרחו לחזור לאנשי משרד המשפטים. במקום זה הם בחרו למסור את תגובתם דרך משה נוסבאום".

עוד אמרה שרת המשפטים כי "מדובר בהצעה טובה מאוד לחברה הישראלית שתפחית את תופעת עינוי הדין, תוך שמירה על האינטרס הציבורי של המאבק בעבריינות. ככל שיש לאנשי המשטרה טענות לגופו של עניין הם מוזמנים להעבירן בצינורות המקובלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...