"כל האנשים שנשכחו במדינה שלנו לא יישכחו עוד", הבטיח דולנד טראמפ לקול תרועות הקהל, למול מאות אנשי תקשורת המומים מכל העולם. הנשיא ה־45 של אמריקה, הווינר הכי גדול, הכי נועז, הכי שנוי במחלוקת, הוא האמריקני שהעז ללכת הכי רחוק עם החלומות שלו, עד לבית הלבן. 24 שעות לפני נאום הניצחון, לא היה סוקר או מהמר אחד שישים את הז'יטונים שלו על הג'ינג'י עם הכריזמה. איש העסקים עם הפה הגדול נתפס כקוריוז עד לרגע שבו החלו לזרום התוצאות. המפות נצבעו אדום. פני המגישים בערוצים השונים נצבעו אפור. הקלישאות על יום הכיפור של הסוקרים נזרקו לאולפנים. ישראלים מנוסים במערכות בחירות כבר מכירים את הנוהל: תלה את הסוקר, הדוגם, הסטטיסטיקאית. אבל באמריקה, כמו באמריקה, הכל היה מופרך, מופרז ודרמטי יותר. אישה אחת הפסידה הכל, גבר אחד לקח את כל הקופה, ובלי לירות לעברה "את מפוטרת!", שלח טראמפ את הילארי קלינטון הביתה לחשבון נפש. עכשיו תורה של התקשורת לעשות אותו דבר.
"אני המום", הודה בגילוי לב פרשן CNN ג'ונתן מאן בראיון לתמר איש־שלום, "אנשי קלינטון היו מאוד אופטימיים", סיכם מאן את המירוץ. איש־שלום דילגה במשדר הבחירות בין שלוש תחנות, מעמדת השידור בגג למטה קלינטון ומשם למטה טראמפ, שבו בילתה עד תום חגיגות הניצחון. בערוץ 10 הבינו בשלב מוקדם יחסית לאן נושבות רוחות המעמד הבינוני, והזיזו את הכוחות הכבדים למטה טראמפ. כמה שעות קודם לכן, במריחת משדרי "אין לנו מה לחדש לכם, אבל בואו נצפה שוב במפה", ניסה גיל תמרי את כוחו במציאת "אי סדר במטה טראמפ", כופה על המציאות את נקודת מבטו. בדומה לו, עסקו מרבית הצוותים הישראליים בניחושים מחויכים האם יהיה בליץ או ניצחון קטן, ובאיזו שעה יוכלו ללכת לישון בחיק נשיאת ארה"ב.
הטונים באולפנים השתנו באיטיות כשהנתונים החלו לזרום. בשעות הקטנות של הלילה (שעון ישראל) החלה הדרמה להתגלגל. "שום דבר לא צפוי בלילה הזה", החל אורן נהרי מרוממה לעכל את נתוני ההצבעה שצבעו את המפה באדום, "יש עוד הרבה בקופה, אבל נראה שדונלד טראמפ לוקח את כל המדינות המתנדנדות". אמר - וטראמפ עשה. משדרי הבחירות היוו הזדמנות למבחן אש עבור אנשי החדשות. בחינת קור רוח, מהירות תגובה, התעשתות, ריכוז ודיוק. באולפן ערוץ 2 דני קושמרו התלהב מהדרמה הסוחפת ("משחק חדש!"), וחבריו בגולה התקשו להתמודד עם התוצאות.
פניהם המודאגות של ניצן הורוביץ וערד ניר, בשני המטות, גילו שהשניים מחכים למהפך. "דרמה, דרמה עצומה, אנשים כאן חווים רגעים קשים מאוד באולם הזה", תיאר הורוביץ ממטה קלינטון את שיברון הלב. יונית לוי ואודי סגל הסתגלו למציאות בעצלתיים. "הכל עדיין פתוח... זה כבר פחות ופחות נכון", הודתה יונית.
תמונות תוגת המפסידים ודמעות במטה קלינטון למול מסיבת הכובעים האדומים במטה טראמפ החלו לשטוף את המסכים. "זה מרגיש במרחק נגיעה, אמריקה עוקבת כלא מאמינה", חתם נתן גוטמן את החגיגה. עוד מדינות הפכו אדומות, המירוץ הוכרע והעולם המתין לנאום ניצחון. "סליחה שגרמתי לכם לחכות", החל נשיא ארה"ב הבא את הנאום ההיסטורי בבדיחה. הנאום, שהגיע רק בשעות הבוקר המאוחרות, תורגם סימולטנית על ידי נהרי בערוץ הראשון, בעוד ב־2 וב־10 הופיעו כיתוביות בעברית (יפה ונכון). כל העולם צפה בטראמפ - בדרן רב־אמן, שחקן מחונן, איש עסקים קשוח, ועתה גם פוליטיקאי - נותן את השואו של חייו, מבטיח לחדש את החלום האמריקני. יהיו עוד הרבה משדרי בחירות, כזה לא יהיה עוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו