מי אחראי ל"וירוס העל"?

אחרי סטאקסנט, התוכנה שהסבה נזק למתקני גרעין באיראן, התגלתה לאחרונה תולעת מחשבים חדשה עם יכולות ריגול גבוהות בשם Flame, שפגעה במחשבים באיראן, בישראל וברשות הפלשתינית וכן בסוריה. התעלומה: מי עומד מאחורי הווירוס המסוכן-

התולעת החדשה השתלטה על מאות מחשבים במזרח התיכון והיא מסוגלת לאסוף מידע מהדיסק, להדליק את המיקרופון הפנימי ולהקליט את מה שנאמר לידו, לעקוב אחרי הקשות על המקשים ולשחזר את מה שנכתב, להשבית מדפסות, למחוק קבצים, לרשום את הציוד ההיקפי המחובר למחשב, לעשות צילומי מסך, לעקוב אחר התנועה ברשת ולשגר את המידע באינטרנט למפעיל התולעת. בשלב זה תוכנות האנטי-וירוס אינן מסוגלות לזהות אותה.

במעבדת קספרסקי, חברה רוסית לאבטחת מידע, טענו אתמול כי ''זו אחת מהתוכנות הזדוניות והמורכבות ביותר שהתגלו'', וכי יש ראיות לכך שהקוד נכתב עוד בתחילת 2010, כנראה על ידי המדינה שעומדת מאחורי הווירוסים סטאקסנט ו-Duqu. שלוש התוכנות הללו מנצלות פירצה זהה במערכת ההפעלה "חלונות" של מיקרוסופט.

גם חברת האבטחה מהגדולות בעולם, סימנטק הזהירה אתמול מפני התולעת החדשה, שעל פי מומחי החברה פעלה באופן דיסקרטי במשך שנתיים לפחות. להערכת מומחי סימנטק, רמת המקצועיות של התקפת הסייבר היא חסרת תקדים וכי בדומה לאיומים קודמים, גם הקוד הזה לא נכתב על ידי אדם אחד אלא מעשה ידיה של קבוצה מאורגנת היטב עם כוח אדם שפועלת לפי הנחיות. התפקיד העיקרי של האיום היא להשיג מידע ונתונים ממערכות נגועות.

מהניתוח הראשוני של סימנטק עולה, כי המטרות של האיום הזה ממוקמות בעיקר ברשות הפלסטינית בגדה המערבית, הונגריה, איראן ולבנון. יעדים נוספים כוללים את רוסיה, אוסטריה, הונג קונג ואיחוד האמירויות הערביות. כרגע לא ברור אם האיום פועל גם כנגד מגזרי תעשייה ספציפיים או לשיבוש ממוקד של אנשים ספציפיים. עם זאת, הראיות הראשוניות מראות שהמטרות לתקיפה לא יכלו להיות ממוקדות, ורבות מהמערכות שהותקפו היו מחשבים אישיים, שנעשה בהם שימוש מרשת האינטרנט הביתית.

המחשבים המותקפים הם בעיקר במגזר העסקי ובמוסדות אקדמיים.

החשד לקיומה של תולעת החדשה החל לאחר שהאיראנים גילו כי מחשבי משרדי הנפט ומחשבי חברת הנפט הלאומית שלהם נפרצו, וכי נגנב מהם מידע ונמחקו חומרים שהביאו לשיבוש בהספקת הנפט. "זה לא נכתב על ידי נער או נערה. הווירוס הזה גדול, מורכב והמטרה הברורה שלו היא גניבת מידע בלי שניתן יהיה לחשוף זאת", אמר פרופ' אלן וודוורד מאוניברסיטת סארי ל"טלגרף".

באיראן נפגעו 189 מחשבים

התולעת, שניתן לה שם הקוד Worm.Win32.Flame, תוכננה לפעול במחשבים המקושרים לאינטרנט מכתובת IP של מדינות במזרח התיכון. באיראן נפגעו 189 מחשבים, אחריה ישראל לרבות הרשות הפלשתינית, עם 98 מחשבים מודבקים, סודאן, סוריה, לבנון, ערב הסעודית ומצרים.

התולעת עולה לזיכרון ומתחילה להטמין את הקוד ולהקליט פעולות שונות. לתולעת יש 20 רכיבים (פלאג-אין) שכל אחד מהם מסוגל לבצע מטלה אחרת, והתולעת יכולה למשוך את הרכיבים בזה אחר זה אל המחשב הנגוע. נפח הזיכרון שתופסת התולעת על כל רכיביה הוא כ-20 מגהביט. לפי הערכת קספרסקי, ייקח בערך שנה לאבחן את כל פעולות הווירוס. מומחי אבטחה בישראל, שקיבלו אמש את הקוד של התולעת מעמיתיהם בארה"ב, אמרו כי בתוך 24 שעות יהיה פתרון שיחסום את הפירצה ויפסיק את פעולת התולעת. הקוד של התולעת ארוך פי 20 מזה של סטאקנט, והוא הרבה יותר מתוחכם ומורכב.

ממטה הסייבר הלאומי שבמשרד ראש הממשלה נמסר: "אף שתקיפות מחשבים מתרחשות כל הזמן, גם בישראל, עד כה לא התקבלו דיווחים על תקיפה של הווירוס המדובר".

בהכנת הידיעה השתתף שלמה צזנה

* * *

הניסיון הקודם:

התולעת פגעה בצנטריפוגות

חשבי תוכנית הגרעין האיראנית הותקפו כבר בעבר על ידי התולעת סטאקסנט. לפני כשנה וחצי התגלה כי תולעת מחשב, שנועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות של חברת סימנס, חדרה לרשת המחשבים המפעילה את הצנטריפוגות בכורים הגרעיניים באיראן ושיבשה את פעילותם. התולעת הרכיבה עשרות אלפי שורות קוד וייעודה היה לפגוע באיטיות ובחשאיות בפעילות הכורים, בלי להשאיר סימנים ותוך כדי הדמיה של רישום פעילות פיקטיבית כאילו הכל תקין, בעוד בפועל תפקוד המערכת היה לקוי. לדברי מומחי אבטחה שנחשפו לקוד התולעת, ניכר כי מי שכתב אותה הכיר את המבנה של הצנטריפוגות והבקרים, ובשל המורכבות של אותה תולעת העריכו כי נוצרה על ידי מדינה. פרסומים שונים בזמנו העלו השערה כי הווירוס סטאקסנט נוצר בישראל, בשיתוף פעולה אמריקני אפשרי, כדי להילחם בפרויקט הגרעין האיראני.

כתב "ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו