"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התגלה חותם המאשש את קיום בית לחם בתקופת בית ראשון

במהלך סינון עפר מחפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד נמצאה פיסה של טין שחתמה מסמך או חפץ ועליה כתוב שם העיר בית לחם בכתב עברי קדום

,עודכן
צילום: רויטרס // הבולה שנמצאה

יש הוכחה: עדות ארכיאולוגית ראשונה לקיומה של העיר בית לחם כבר בתקופת בית המקדש הראשון התגלתה לאחרונה במהלך סינון עפר מחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בעיר דוד, שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

במהלך פרויקט בגן לאומי עמק צורים, שעורכת רשות העתיקות בעיר דוד במימון עמותת אלע"ד, נמצאה בולה (פיסה של טין שחתמה מסמך או חפץ), שגודלה כ-1.5 ס"מ, ועליה כתוב שם העיר בית לחם בכתב עברי קדום.

בבולה, שבה הוטבע חותמו של שולח המסמך או החפץ, הופיעו שלוש שורות בכתב עברי קדום: "בשבעת בת לחם[למל]ך".

אלי שוקרון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, התייחס לממצא ואמר כי "זוהי הפעם הראשונה שהשם בית לחם מופיע מחוץ למקרא, בכתובת מתקופת הבית הראשון, המעידה שבית לחם אכן היתה עיר בממלכת יהודה ואולי גם בתקופות קדומות יותר". לדבריו, הבולה שנמצאה שייכת לקבוצת הבולות הפיסקליות, שהן בולות מנהלתיות שחתמו משלוחי מס. "המשלוחים הועברו למערכת המיסוי של ממלכת יהודה בסוף המאה השמינית והשביעית לפנה"ס", הוסיף שוקרון, "המס יכול היה להיות מועבר בצורת בצעי כסף או תוצרת חקלאית כקנקני יין או חיטים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר