"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדד הבירוקרטיה: מזכירות בתי המשפט העפילה למקום הראשון
משרד התחבורה שכיכב בצמרת הטבלה ירד למקום ה-7 * עו"ד לין: הממשלה לא מבחינה בין בירוקרטיה לרגולציה
צילום: משה שי // נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין

מדד הבירוקרטיה: מזכירות בתי המשפט העפילה למקום הראשון

משרד התחבורה שכיכב בצמרת הטבלה ירד למקום ה-7 * עו"ד לין: הממשלה לא מבחינה בין בירוקרטיה לרגולציה

מערכת היום
, עודכן

ברבעון השלישי של שנת 2016 מדד הביורוקרטיה של איגודלשכות המסחר, המבוצע באמצעות חברתSQ, נותר על כנו ואינו מבשר על מגמת שיפור בנתוני המדד שהושגו מתחילת השנה, לעומת שנים קודמות, ועומד על - 6.91. עדיין ניתן לראות כי מרבית משרדי הממשלה מציגים שיפור בשירות לעסקים ביחס לשנה קודמת ומזכירות בתי המשפט, משרדי הכלכלה והביטוח הלאומי מציגים ציון מדד של 7 ומעלה. המשרדים נמדדים, בין היתר, על מתן פתרון מקצועי (7.11) ויחס אישי (7.02) ומציגים שיפור ביחס לשנתיים האחרונות. עם זאת, כ-36% מבעלי העסקים עדיין גורסים לפגיעה בעסקיהם- עקב שירות ממשלתי שממשיך להיות לא נוח, ארוך ומסורבל, ובירוקרטיה שממשיכה לפגוע בפעילות העסקית. במקום הראשון במדד נמצאת מזכירות בתי המשפט, אחריה נמצא משרד הכלכלה, ביטוח לאומי, בריאות, פנים, אוצר (רשות המיסים) ובמקום ה-7 משרד התחבורה. מעניין לציין שמשרד התחבורה כיכב בצמרת הטבלה בשנים האחרונות והשנה התדרדר למקום האחרון.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "ממשלת ישראל ושריה טרם הפנימו את האבחנה בין בירוקרטיה לרגולציה. שכן על אף יחסי הגומלין בין השתיים, עדיין ישנם הבדלים משמעותיים שחובה להבינם על מנת לטפל בנושא הבירוקרטיה כשלעצמו בצורה הנכונה. רגולציה היא אסדרה שעל המגזר העסקי לבצע על פי דין, בעוד שבירוקרטיה מתייחסת לרמת השירות שמשרדי הממשלה מציעים. הפחתת הרגולציה יכולה אומנם לתרום גם להורדת הביורוקרטיה, אך היא איננה תוקפת את בעיות היסוד של הביורוקרטיה שהן במהותן תרבות שירות ירודה, חוסר יעילות, נוהלי עבודה גרועים וזלזול באזרחים, התחומים ששרי הממשלה מתעלמים מהם. על נציבות שירות המדינה ליזום תכנית שתשנה מן היסוד את תרבות העבודה בשירות הציבורי."

שי חיון, מנכ"לSQ, מציין כי "הממצאים מראים שאכן קיימת מגמת שיפור בבירוקרטיה הממשלתית. השירות שמקבלים עסקים בשנת 2016 טוב יותר באופן משמעותי מאשר שהיה בתחילת המדידה, בשנים 2008 – 2011. יחד עם זאת, כאשר משווים את המדדים לאלו במגזר הפרטי, הפערים עדיין גדולים לרעת השירות הציבורי." חיון מדגיש כי קיימת שונות בין המשרדים: משרד הכלכלה מראה שיפור יפה ובביטוח הלאומי נראה כי יצאו מהמשבר השירותי שחוו בשלוש השנים הקודמות וחזרו לרמת שירות מעל 7, אולם קיימת אכזבה מסוימת מהירידה ברמת השירות שמספק משרד התחבורה ב 2016. חיון ממליץ לבחון לעומק אילו דרכים יכולות להחזיר את משרד התחבורה להיות בין המשרדים המובילים ברמת ביורוקרטיה נמוכה ורמת שירות טובה.

מדד הביורוקרטיה של איגוד לשכות המסחר וחברתSQבודק את איכות השירות וחווית הלקוח במשרדי הממשלה ובגופים הממשלתיים השונים - הבריאות, התחבורה, הפנים, האוצר (רשות המסים), הכלכלה והתעשייה (התמ"ת), המוסד לביטוח לאומי ומערכת בתי המשפט. המדד מורכב מארבעה קריטריונים: זמינות נציגים (משקל לחישוב המדד 13%), זמן הטיפול בפניה (משקל לחישוב המדד 20%), יחס אישי (משקל לחישוב המדד 33%) ואיכות הפתרונות (משקל לחישוב המדד 34%). המדד בוחן גם תהליכים שמתרחשים במשרדים כגון הנפקת רישיונות, הוצאת/חידוש דרכון, תשלומים למשרדים ועוד.

עד כה בוצעו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016 - 1,712 ראיונות עם אנשי עסקים. המדידה נעשית באמצעות סקר טלפוני בקרב מדגם ארצי ומייצג של העסקים בישראל, תוך שמירה על מכסות לפי ענפי הפעילות (מסחר, שירותים ותעשייה) ולפי גודל העסקים. שאלות הסקר נבנו על סולם מילולי בן חמש דרגות, של "כלל לא מרוצה" (1) עד "מאוד מרוצה" (5); אלה תורגמו לסולם של 1 - 10.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...