כעיתונאית, באתי לראיין - לא באתי ל"דייטים"

גם אני, בדומה לעיתונאית האמריקנית דניאל ברין, הוטרדתי מינית במהלך ראיונות או פגישות מקצועיות שערכתי. בין השאר, מצד גברים מפורסמים מאוד. דמויות ציבוריות, שכלפי חוץ נוהגות לרחוץ בניקיון כפיהן, בדומה לארי שביט.

לכן, אני מבקשת להבהיר לעיתונאי, לפרשן ולפובליציסט הוותיק, שמא איננו בקיא באופן התנהלותם התקין של ראיונות, חרף כשלושים שנותיו במקצוענו: ראיון איננו "מפגש ידידותי" שבמהלכו המרואיין מזדרז להזמין את המראיינת לעלות איתו לחדרו במלון, תוך שהוא מרגיע אותה "אנחנו לא חייבים לשכב. אני רק רוצה לתת לך חיבוק". 

המראיינת אמנם מחייכת וקשובה, אך לצורך קיומה של שיחה מקצועית, שהיא מקור פרנסתה. שיחה שמטרתה ברורה, ושלקראתה עבדה והכינה עצמה מראש. חביבותה לא קשורה ל"יסודות של חיזור", המאפשרים למרואיין לרכון אליה "כמו חיה", לאחוז בעורפה ולמשוך אותה אליו, כפי שסיפרה ברין. שביט יודע את זה היטב. בדיוק כפי שידע גבר מתחום התקשורת שאמר לי בתום ראיון "נדלקתי עלייך לגמרי", וביקש שניפגש לקפה. 

לשניהם ראוי להזכיר את חשיבותה המובנת מאליה של שמירת החוק ואמות המוסר על ידי עיתונאים. אתה לא יכול לשבת על כיסא הפרשן, למתוח ביקורת כאוות נפשך, לקבוע מה ראוי ומה איננו - ואז לכפות עצמך על אישה ולבזות אותה.

הסדר החברתי שלנו מעוות. את זה הבנתי שוב לא מזמן, כשמרואיין לא היסס לשלוח אלי הודעה, למחרת מפגשנו, שבה כתב: "את יודעת שעור גופך יפה יותר מכנף של ברבור". 

הדוגמאות האלה מזמנות בוודאי טיעוני סינגור, ממיטב הקלאסיקה של האלימות המינית והמיזוגינית כלפי הקורבן. אני בטח הזמנתי את זה, נכון? מעניין, למה דווקא לי זה קורה?

ובכן, רוב המפגשים שלי אינם כאלה. לא כל גבר מטריד מינית, ולצערי, אני רחוקה מלהיות האישה היחידה שאלה חוויותיה בסביבת העבודה. עם זאת, הראיונות האלה ואחרים אכן מסתיימים במצוקה. אני נכנסת אל המכונית, בוחנת שוב את הלבוש שלי, מנסה להבין אם טעיתי, ואז נושמת נשימה עמוקה ונוסעת הביתה, אל המשפחה שלי. זאת כבר קלאסיקה של נפגעות עבירה. אשמה ובושה, לחלוטין בלתי מוצדקות. 

ורצון להמשיך הלאה. לכתוב כתבה עניינית ומקצועית, כפי שנדרש ממני. לעשות את העבודה שאני אוהבת. להתגבר על הבחילה. לא מזמן נפגשתי עם אדם ידוע מאוד וביקשתי לראיין אותו. הוא סירב, מטעמיו. אמר שאולי בעתיד ייעתר לבקשתי. ואז, בטבעיות, שאל אותי: "מה דעתך לתת לי משהו על החשבון?". 

בהמשך הוא שלח הודעת התנצלות. אך בדומה להתנצלותו המצוחצחת של שביט, היא לא שווה דבר. מוטב שיופנם כבר שאלה מעשים שמלכתחילה אסור שייעשו.

•  •  •

סערת ארי שביט: "לוקח פסק זמן מעבודתו העיתונאית"

העיתונאית דניאל ברין: "זה לא היה פלירט כהגדרתו, הוא צריך להתנצל על מה שבאמת עשה" • כתבת נוספת: "מקרה זהה קרה גם לי עם עיתונאי ישראלי אחר"

סערת התלונה על הטרדה מינית המיוחסת לעיתונאי "הארץ" ארי שביט נתנה את אותותיה. בהודעה שמסר שביט בסוף השבוע, הודה כי עשה טעות. בהמשך הודיע עיתונו כי החליט לקחת הפסקה מעבודתו. 

בהודעה שפירסם "הארץ", ששביט הוא מבכירי כותביו, גינה העיתון את המעשים המיוחסים לו, "'הארץ' מתנגד בכל תוקף להטרדות מיניות ורואה בהן התנהגות פסולה שיש לעקור מהשורש. 'הארץ' מצפה מעובדיו להקפיד על התנהגות מקצועית. ארי שביט הוא עיתונאי בכיר ורב הישגים ב'הארץ' יותר מעשרים שנה. היום הוא הודיע לנו שבעקבות הפרסומים האחרונים החליט לקחת פסק זמן מעבודתו העיתונאית".

דניאל ברין

כזכור, עיתונאית ה"Jewish Journal" דניאל ברין תיארה מפגש בין השניים ב־2014, שבמהלכו שביט רכן לכיוונה, אחז בעורפה והציע לה לעלות לחדר המלון שלו. "אנחנו לא חייבים לשכב. אני רק רוצה לתת לך חיבוק", צוטט במאמרה. 

ביום חמישי כתב שביט כי "עד שקראתי את המאמר, חשתי שהיה לנו מפגש ידידותי שכלל, בין היתר, גם יסודות של חיזור. לרגע לא חשבתי שמדובר בהטרדה מינית. אני מתנצל מעומק ליבי על אי־הבנה זו". 

במאמר המשך שכתבה בריל,  היא תקפה את הודעתו. "הטענה שלו שמדובר בחיזור ידידותי היא מגוחכת", כתבה, "במהלך מפגשנו הוא נגע בי בצורה שבה לא רציתי שייגעו בי, וגרם לי לחשוש לביטחוני. זה לא היה פלירט, זו היתה תקיפה על ההגינות והמקצועיות שלי, שהפחידה והטרידה אותי". 

ברין חתמה את מאמרה בכך שהיא שמחה על החלטת שביט לצאת לפסק זמן, אך מצפה ממנו "להתנצל על מה שבאמת עשה".

אצלנו, תא העיתונאיות הצטרף לדברים של ברין, וכתב כי "ההתנצלות המהירה יחסית של שביט היא אמנם התקדמות חיובית, אולם לטעמנו היא אינה משקפת לקיחת אחריות על הסיטואציה".

שביט לא לבד?

אל סערת שביט וברין הצטרפה שלשום צלע נוספת. אביטל צ'יזיק, עיתונאית יהודייה מארה"ב, פירסמה בטוויטר כי גם היא חוותה הטרדה מינית על ידי עיתונאי ישראלי אחר. "אותו סיפור בדיוק קרה גם לי", כתבה, "זה לא היה עיתונאי מ'הארץ' ולא שביט, פשוט איש תקשורת. אני לא מעוניינת לזהות אותו. פשוט רציתי להגיד שלצערי זה קורה מדי פעם".

ערן סויסה, מירי עדן ודן לביא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו