"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המטמון ממגידו

הארכיאולוגים מאונ' ת"א נותרו המומים • בכד שמצאו בתל מגידו התגלה האוצר הגדול ביותר מתקופת התנ"ך

,עודכן
צילום: רפאל בן-ארי (ארכיון) // תל מגידו

הארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב לא האמינו למראה עיניהם: כד החרס שגילו בחפירות בתל מגידו בשנת 2010 ורוקנו רק ביולי האחרון - הכיל את אחד המטמונים הגדולים ביותר שנמצאו בישראל מתקופת התנ"ך. אתמול הוצג האוצר הנדיר על ידי החוקרים.

מטמון התכשיטים יקר הערך בן 3,100 שנה והוא מתוארך לראשית תקופת הברזל, שבה התקיימה במגידו עיר כנענית. כל-י החרס, שבו נמצא המטמון, נחשף בחפירות שנערכו לפני כשנתיים, אולם מכיוון שהיה מלא בעפר, לא נודע אז מה תוכנו. בחודש יולי האחרון רוקן הכד במעבדות הרסטורציה של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולתדהמת הנוכחים, התברר כי הוא מכיל תכשיטים ושכולם נשתמרו.

המטמון כולל תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם בעלת חריתה של דג, כולם עשויים זהב, וכן יותר מאלף חרוזים קטנטנים מזהב, מכסף ומקרניאול, שנשזרו לכדי מחרוזת מרהיבה. עוד נתגלה במטמון צרור עטוף בבד פשתן, ובו תכשיטים נוספים עשויים כסף. אחד מעגילי הזהב הוא דמוי סל, שבתוכו מעוצבת ציפור קטנה. לחלקו החיצוני חוברו שמונה בעלי חיים מיניאטוריים בעלי קרניים.

החפירה בתל, בראשותם של הפרופסורים דוד אוסישקין וישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ואריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, מתנהלת זה 20 שנה, והשטח שבו נמצא המטמון נחפר בניהולו של ערן אריה. "ניכרת השפעה מצרית במגידו בתקופה המדוברת", מסביר פרופסור קליין באשר להשפעה מצרית בייצור התכשיטים ובסגנונם.

המטמון נמצא בתוך כד חרס קטן בפינתה של חצר מרווחת ומרוצפת באבן. הכד הוצב בתוך קערת חרס והונחה עליו קערה נוספת, ששימשה מכסה. " זה היה אולי אוסף תכשיטים של אישה כנענית שהתגוררה במקום", הסביר פרופ' אוסישקין.

עד כה נמצאו בארץ כ-25 מטמוני תכשיטים מתקופת הברזל - רובם מכילים אך ורק חפצי כסף.

"חשיבותו של המטמון החדש שנמצא בתל מגידו נעוצה למעשה בכמות הזהב הרבה שהוא מכיל", אומר פרופ' פינקלשטיין, "כמו כן העובדה, שהוא מתוארך לראשית ימיה של תקופת הברזל, תאפשר לעמוד על ראשית השימוש בכסף באזורנו ועל היעלמותם, המוחלטת כמעט, של חפצי זהב, שהתרחשה במקביל לנסיגת השלטון המצרי מכנען וזאת בסוף תקופת הברונזה המאוחרת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר