הרבש"צ דיווח: "ירי תקין של כוחותינו"

דיון העדויות האחרון במשפטו של החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, החל הבוקר (רביעי) בבית הדין הצבאי ביפו. ראשון עלה לדוכן העדים יוני בלייכברד, רבש"צ היישוב היהודי בחברון מזה כ-17 שנה. בלייכברד תיאר את האווירה הכללית בעת הפיגוע במארס האחרון כ"בלאגן גדול", וכן ציין כי מבחינתו בוצע "ירי תקין של כוחותינו".                      

"זה היה בבוקרו של חג פורים", סיפר בלייכברד, "הגעתי לזירה ודיווחתי על שני מחבלים מנוטרלים וחייל פצוע בינוני. כל הזירה הייתה בלאגן גדול, משהו שאנחנו לא מורגלים אליו. הייתי באינספור אירועים. היה שם פשוט בלאגן... בשלב מסוים זיהיתי תזוזה של אחד המחבלים, זה עם המעיל השחור. תיקנתי את הדיווח שלי שיש מחבל אחד חי. ואז התבצע הירי. דיווחתי: 'ירי תקין של כוחותינו'".

בלייכרד ציין כי התושבים כל הזמן קראו שלא להתקרב אל המחבל, "המעיל שלו נפוח", צעקו. "אם היו מנהלים את הזירה בצורה הנכונה אז שום דבר ממה שקרה לא היה קורה. בצורה חד משמעית", טען בלייכרד, "מחבל חי זה דבר מפחיד. לצערי חוויתי אינספור אירועי פח״ע. ואני מודה ומתוודה - זה מפחיד מאוד. מחבל שעומד למות יעשה כמה שיותר כדי לקחת איתו אזרחים וחפים מפשע". 

"עידכנתי את המח"ט ששני המחבלים לא נהרגו בו זמנית"

בלייכברד הוסיף כי הוא קרא לאיתן פליישמן, רכז הנוער, ואמר לו להזיז את רכבו כי יש חשש למטען. "ראיתי את אלאור דורך את הנשק ויורה, דיווחתי על ירי תקין. ראיתי שהמחבל השני הרוג, וחשבתי שמבחינתנו כל חשש שהיה להתפוצצות מטען הסתיים... מבחינתי לא היה שום דבר חריג. הצבא מנהל את הזירה, דיווחתי על ירי תקין. האירוע התנהל רגיל, שקט".

"המח"ט הגיע לאירוע אחרי כמה זמן, לא בתחילת האירוע. לי ולמשפחתי יש יחס מיוחד למח"ט, הוא גם חבר אישי. נתתי דו״ח מצב של האירוע". הרבש"צ סיפר כי הוא ידע שהאירוע כולו הוסרט ומתוך כבוד וקרבה למח"ט, עידכן אותו במה שראה: "עידכנתי אותו ששני המחבלים ההרוגים לא נהרגו בו זמנית – אמרתי שהמחבל עם המעיל והמטען נהרג אחרי כמה דקות, מתוך כוונה שאם הוא יגיע לעיתונות, הוא לא יגיד ששני המחבלים נהרגו בו זמנית, ואז האמינות של מדינת ישראל תיפגע".

הסנגור כתב לעד: "תוכל לסייע בחיסול המח״ט"

בהתאם לקו ההגנה לכל אורך המשפט, גם בלייכברד תקף את המ״פ, תום נעמן: "לכל מדינת ישראל יש אינטרס שכל מחבל ימות. עצוב ופוגע לראות את ההתייחסות של המ״פ, לקרוא לתושבי חברון ציניים. זה אנשים, ילדים וטף שראו למעלה מ-60 ניסיונות דקירה ורצח. יש לי 8 ילדים, והם מתמודדים עם זה יום יום, שעה שעה. והם ראו אירוע קל, חייל פצוע קל ומחבל הרוג. לא ראוי לומר על אנשים כאלה ציניים. מוטב לו למ״פ שיתרכז בכשלים שלו בניהול הזירה ויפסיק להשמיץ את תושבי חברון".

בתחילת החקירה הנגדית, ביקש התובע עו"ד נדב ויסמן מבלייכברד לראות את ההתכתבויות שלו עם הסנגור. העד מסר את הטלפון שלו לויסמן, שהקריא הודעה בה כתב הסנגור לעד: "תוכל לסייע בחיסול המח״ט". 

ויסמן שאל: "אתה רוצה לחסל את המח״ט?", העד ענה: "חס וחלילה".

הסנגור המשיך בציטוט מהטלפון של העד, בהתכתבותם עם הסנגור: "תגיד להם שאני אגיע ואעשה קרקס". 

העד הסביר: "הכוונה שאגיע ואשתיק. אני לא מחויב לבית הדין ולאף אחד חוץ מלאשתי ולביתי. אם היה מוציא צו הייתי מגיע בעל כורחי. לא רציתי להיות פה, עשיתי כל דבר כדי לא להגיע".

הסנגור עוד" אייל ‏בסרגליק, טען: "לא ביקשנו לראות התכתבות של התובע עם המח"ט והמ"פ. זאת התנהגות שאינה הולמת תובע במדינת ישראל".

בהמשך החקירה הנגדית הקשה התובע, עו"ד נדב ויסמן, על בלייכברד: "כשדיווחו בקשר – 'ירי תקין של כוחותינו', התכוונת לומר שזה לא ירי של גורם עויין?", בלייכברד ענה בחיוב.

ויסמן ממשיך לחקור את הרבש"צ חברון: "אתה אומר שאתה לא זוכר את כל פרטי השיחה עם המח״ט? בלייכברד : "נכון, אבל ברור לי שלא אמרתי לו שצריך לחקור או משהו כזה, זה לא מתפקידי. 

בלייכברד המשיך ותיאר את הרגעים שאחרי האירוע: "ניגשתי ונתתי למח"ט דוח מצב. שני מחבלים כרגע הרוגים, מחבל אחד נהרג בדקה הראשונה. מחבל כשני לאחר כחמש דקות. תכיר את זה, יש חשש למטען".   

ויסמן: "איפה אמרת עד עכשיו שאמרת למח"ט שיש חשש למטען?".

בלייכברד: "אני מבקש למחוק את זה. לא זוכר שאמרתי למח"ט על חשש למטען".

ויסמן: "אז למה אמרת את זה עכשיו?"

בלייכברד: "אני חי עכשיו את האירוע. תיקנתי את עצמי".

 

בהמשך היום: הפתולוגית צפויה להעיד מטעם ההגנה

לדוכן העדים צפויה לעלות גם הפתולוגית ד"ר הדס גיפס מהמכון לרפואה משפטית, שבדקה את גופתו של המחבל שבו ירה אזריה, עבד אל־פתח א־שריף. גיפס קבעה בחוות דעתה הקודמת כי הירי של אזריה הוא שהביא למות המחבל. "יתר החבלות והנזקים לא היו קטלניים, לא באופן מיידי", פסקה אז והוסיפה: "עם קבלת טיפול רפואי קרוב לוודאי שהיה נותר בחיים. גם ללא טיפול רפואי ייתכן שהמנוח היה נותר בחיים".

עדותה של ד"ר גיפס נסתרה בבית הדין הצבאי על ידי פרופ' יהודה היס, עד מטעם ההגנה ששימש בעבר פתולוג ראשי במכון לרפואה משפטית. היס קבע כי מותו של המחבל א־שריף נגרם "כתוצאה מכשל נשימתי חריף בשילוב עם תסחיף אוויר ללב ולמוח בעקבות פגיעה בריאה ימנית", ולא כתוצאה מפגיעת הקליע. ד"ר גיפס תגיע לבית הדין מטעם התביעה הצבאית כדי להזים את עדותו של פרופ' היס. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו