בטיולים לירושלים יש חוויות שנצרבות. זמן נסיעה סביר מכל מקום בארץ, ואתם "נוחתים" ב"חוץ לארץ" הכי מקומי שיש. ירושלים היא אמנם בת אלפי שנים, אבל העיר לא מפסיקה להתחדש ולהפתיע. הפעם נציע מסלול גמיש - משער יפו בעיר העתיקה עד קריית הממשלה.
מתפללים בהחבא
הסיור בעיר העתיקה צפוי להימשך כשעתיים, בהליכה רגלית מתונה, כאשר היעד הראשון נמצא בכניסה לרובע היהודי, בארבעת בתי הכנסת הספרדיים. חוויית הצעידה לשם נעימה ומסקרנת - יוצאים משער יפו וצועדים לאורך הכביש המוביל לרובע היהודי.
בדרך חולפים על פני מצודת דוד ומי שמעוניין להיכנס פנימה ולצפות בתצוגות אמנות מתחלפות - מוזמן. המבנה כשלעצמו יפה ומזמן תצפית על העיר העתיקה, ומשם ממשיכים בכביש ופוגשים את בתי העסק ובתי המלאכה של הארמנים. מומלץ מאוד לבקר בחנויות ולראות את עבודות היד והציורים המסורתיים והמיוחדים שעל האריחים וכלי הבית.
חנות אמנות ובית מלאכה ארמני // צילום: דודי ועקנין
לאחר מכן חולפים על פני שער ציון וגולשים מטרים ספורים משם לכיוון החניה המרכזית של תושבי הרובע היהודי. בכניסה לרובע, ממש סמוך לרחוב היהודים, נמצא מתחם מוסתר שנקרא "ארבעת בתי הכנסת הספרדיים" היושב ברחוב משמרות הכהונה 2.
זהו מכלול של ארבעה בתי כנסת במקום אחד, הראשון שבהם הוקם במאה ה־16, והכניסה למבנה המשותף מחייבת ירידה במדרגות למפלס נמוך יותר. לעיניו של העומד במפלס הרחוב ומתבונן במתחם בולט מבנה שצורתו חצי גליל והוא צמוד לקיר הדרומי ומזכיר "מחראב" (גומחה בקיר) של מסגד. הסברה הרווחת היא שהוא נועד ליצור רושם של בית תפילה מוסלמי, ובכך להרחיק את הזוממים לפגוע בו.
אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים // צילום: דודי ועקנין
האלמנט השני הקופץ לעין הוא העובדה שבית הכנסת צנוע ובנוי במפלס נמוך, דבר המלמד ככל הנראה על חוסר הביטחון הדתי שחשו היהודים תחת השלטון הזר בירושלים. בתקופות שונות, תחת שלטון האיסלאם, נאסר עליהם להקים בתי תפילה ולשפצם, ומי שבנה בית כנסת קבע לו מקום נסתר מעט. עדת המתפללים רואה במיקומו הנמוך של בית הכנסת השתקפות של הפסוק מספר תהילים "ממעמקים קראתיך ה'".
באמצע בית הכנסת הראשון במתחם נמצא אולם שבו בימה מחופה בווילונות מקופלים, המיועדת לחזן המנהל את התפילה. ארונות הקודש שקועים בשערים מקושתים ומסוגננים וכאן, בניגוד למקובל בבתי הכנסת, יש שני ארונות קודש. כפי הנראה, מדובר בהשפעת בית כנסת אחר וותיק יותר ברובע היהודי, בית הכנסת הרמב"ן. מעל ארון הקודש מתנוסס ציוד של האמן ז'אן דוד שבו מתוארים שמיים, קבר רחל ומנורה והצבע השולט בו הוא כחול.
בבית הכנסת בולט השילוב של חלונות קטנים ועגולים בצבעים שונים, ששוטף את חלל התפילה בזהרורי אור. במקום נשמרים דרך קבע שופר ופך שמן, משום שלפי המסורת, כאשר המשיח יבוא, אליהו הנביא יקדם את פניו בתקיעה בשופר וימשח את ראשו בשמן, כפי שהיה נהוג למשוח נביאים ומלכים בירושלים.
הסיפור שאינו נגמר
משם ממשיכים לכיכר המרכזית של הרובע היהודי, שם תבלוט מולנו הכיפה של בית הכנסת החורבה השוכן ברחוב היהודים 90. בית הכנסת המפואר שעומד כאן היום הוא המבנה השלישי שהוקם במקום, לאחר ששניים קודמים נהרסו. הראשון נבנה בשנת 1700 לספירה, עם עלייתם ארצה של רבי יהודה חסיד ואנשיו. לאחר שהרב נפטר, הסתבכה קהילתו בחובות לנושים, ובית הכנסת נהרס. בית כנסת חדש נחנך בשנת 1864, אולם נהרס במלחמת העצמאות עם התבוסה לירדנים ונפילת הרובע היהודי. בשנת 2010 נחנך בית הכנסת מחדש והיום אפשר לבקר ולסייר בו.
לא הרחק משם, ברחוב הקראים 5, נמצא בית הכנסת הקראי. הקראים הם זרם שיצא מהיהדות ומבסס את אמונתו אך ורק על ספרי המקרא - תורה, נביאים, כתובים - והם אינם מקבלים את התורה שבעל פה אם זו נוגדת לדעתם את פשט המקרא. הכניסה לבית הכנסת מתאפשרת ממתחם סגור שבו מתגורר נציג העדה בירושלים המפעיל את המקום ואת מרכז המורשת ליהדות קראית. לבית הכנסת עצמו מורשים להיכנס רק בני הקהילה, לאחר שהם ממלאים את התנאים הדרושים לכך: טהרה, לבוש נקי וחליצת נעליים. הציבור הרחב יכול לצפות על בית הכנסת רק מחלון שמותקן במרכז המורשת, שם אפשר לקבל הסברים על אורח החיים הקראי.
לאחר מכן מגיעים לרחוב היהודים ובו נמצא הקרדו. פירוש השם בלטינית הוא "ציר", וזהו שמו של הרחוב הראשי שפיאר ערים רומיות רבות וחצה אותן מצפון לדרום. צעידה לאורך רחוב היהודים מאפשרת ירידה למפלס הקדום, שם שוחזר הרחוב ומוצגים בו עמודים ששימשו את הקרדו המקורי. לאורך הרחוב יש פתחים בריצוף, שדרכם ניתן להציץ לחומות מימי בית ראשון ושני שבמפלס הנמוך יותר. היום פועלות בתוואי הקרדו שברחוב היהודים חנויות רבות, שרובן עוסקות במכירת חפצי יודאיקה, אמנות ומזכרות.
ציור קיר בקרדו // צילום: דודי ועקנין
ברחוב הקרדו הוצבו פסיפסים, כפרויקט שהוא יוזמה של החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בירושלים. במיזם הפסיפסים יצר האמן דודו הראל מבחר של תשע חנויות מרחוב הקרדו הקדום, שבהן מוצרים או בעלי מקצוע האופייניים לתקופה שעוצבו בהשראת ממצאים ארכיאולוגיים.
פרויקט הפסיפסים הוא שלב נוסף במיתוג הרובע היהודי כמקום המספר סיפור. ברובע נמצאים גם מוזיאון הבית השרוף ומוזיאון הרובע ההרודיאני (וואהל לארכיאולוגיה). ייחודם הוא שבעוד במוזיאונים אחרים הממצאים הגיעו ממקומות רחוקים, כאן הממצאים נמצאו בשטח עצמו והם לא מפסיקים להגיע. רק בחודשים האחרונים פורסם על שלושה ממצאים חדשים בעלי משמעות עצומה.
אלפיים שנה אחרי, החפירות הארכיאולוגיות ממשיכות לאשש את הידוע על ההיסטוריה. מהשריפה הגדולה של חודש החורבן נמצאה לאחרונה משקולת מימי בית המקדש השני שעליה חרוט שמה של משפחת הכהנים קתרוס. המשקולת נמצאה כשהיא מפוחמת בחפירות של בית הכנסת תפארת ישראל שברובע היהודי, ומצטרפת למשקולת זהה שנמצאה בחפירות בבית השרוף.
ממצא נוסף שהתגלה הוא אריחי ריצוף צבעוניים ששימשו מרצפות הר הבית בתקופת בית המקדש השני. הממצאים התגלו בחומר שהוצא מהר הבית וסינונם גילה אוצר בעל ערך - אלמנטים ארכיטקטוניים מבית המקדש של הורדוס. הדגמים מספרים על רצפות מפוארות העשויות אריחים בצורות גיאומטריות צבעוניות שונות, ומאפשרים לקבל מושג כיצד נראה בית המקדש מבפנים.
בחפירות לא הרחק משם, בהר ציון, נמצא מטבע זהב רומי שעליו כתוב נירון קיסר האימפריה, והוא מתוארך 13 שנים לפני חורבן בית שני (70 לספירה). המטבע נמצא בתוך שברי אבנים, ליד וילות שהיו בתי עשירים.
מסלול הסיור בעיר העתיקה // עיצוב המפה: מיכל שור
חזון אחרית הוורדים
בתום הסיור ברובע היהודי מומלץ לרדת במדרגות הסמוכות לרחבת הכותל המערבי ולצאת מהחומות דרך שער האשפות. לאחר מכן לצעוד מעט בכביש המקיף את החומות ולרדת לנחל קדרון, אל יד אבשלום - המבנה הכי קרוב לפירמידות שתראו בישראל. המקום מתוארך למאה הראשונה לספירה והוא בין היחידים שנשמרו מאז כמעט בשלמותו. על פי המסורת, מדובר בקבר אבשלום, בנו של דוד המלך. בהמשך הדרך תמצאו גם את מצבת זכריה ואת קבר משפחת הכהנים בני חזיר.
בשלב זה מומלץ לעשות הפסקת צהריים קלה, ואחריה לצאת לביקור בקריית הממשלה. כולם מכירים את הכנסת, בית המשפט העליון ומשרדי הממשלה הסמוכים, וכך גם את מוזיאון ישראל, מוזיאון המקרא ומוזיאון המדע שבמתחם, אך לא רבים מבקרים בגן הוורדים. לפני כאלפיים שנה, מחוץ למבני השלטון ולבית המקדש, מוזכר גן ורדים מפואר. עם חזרת העם היהודי לארצו, חודש בבירה גם גן הוורדים.
גן הוורדים בקריית הממשלה // צילום: דודי ועקנין
בגן צומחים 15 אלף שתילי ורדים מ־400 זנים שונים שקובצו מכל העולם. תמצאו שם גבעות של כרי דשא, בריכות נוי, גן יפני שבו מפל ופינות ישיבה רבות. המקום נחשב לאחד מ־11 גני הוורדים היפים בעולם, יש בו 15 מתחמים שונים והמרשים ביותר הוא גן האומות שבחלקו הצפוני, הסמוך לבית המשפט העליון, שם תמצאו גם שורת פסלים מרשימים שנתרמו על ידי מדינות שונות כמחווה לירושלים. המקום פתוח בכל שעות היום ובכל יום, ללא תשלום.
בקיצור, ירושלים לא מפסיקה לחדש ולהפתיע. לקראת חגיגות 50 השנים לשחרור העיר העתיקה, שיתקיימו ב־2017, מוקמים פרויקטים כגון מוזיאון הסבלנות, הספרייה הלאומית החדשה, היכל הארכיאולוגיה והיכל השמות בהר הרצל. את חזון אחרית הימים כבר הזכרנו?
אופיר אקוניס, שר המדע: היפהפייה בערי העולם
"חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר", כתבה המשוררת הלאומית נעמי שמר בשיר הכי ירושלמי שיש: "ירושלים של זהב". אני תמיד נזכר בשיר הזה כשאני מגיע לכאן, לעיר העתיקה בירושלים ולנוף עוצר הנשימה הנשקף ממגדל דוד, מזרחה אל רחבת הכותל, הר הבית, הר הזיתים והר הצופים.
השר אקוניס במגדל דוד // צילום: דודי ועקנין
ירושלים, היפהפיה בערי העולם, נפרסת על כף ידך, כמו מבקשת מהעומד כאן לגעת בקדושתה, מכל מקום ומכל זווית. אני חושב שאיש לא יכול להשאר אדיש למראה הזה, לריחות, לקולות. התמונה הנשקפת מכאן נוגעת לכל יהודי באשר הוא והיא מפעימת לב. או כפי שהיטיבה לתאר נעמי שמר: "כי שמך צורב את השפתיים, כנשיקת שרף, אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב".
(הביא לדפוס: שלמה צזנה)
מה עושים עם הילדים בחג בירושלים? בלשי חיות
בגן החיות התנ"כי בירושלים מזמינים אתכם להפוך לבלשים לרגע, ולהשתתף במסע בלשי מרתק. במהלך הביקור תקבלו כתב חידה שמטרתו לסייע למצוא את הביצים האחרונות של העזנייה הארצישראלית (עוף דורס, קרוב משפחה של הנשר), שהוחבאו על מנת לשמור על ביטחונן.
ילדים עם עזניייה ארצישראלית בגן החיות התנ"כי // צילום: יעל לורנצי
כתב החידה יוביל אתכם למסע ברחבי הגן שבו תידרשו למלא משימות, לאסוף רמזים ולהשתתף בהפעלות. גן החיות התנ''כי שוכן בעמק יפהפה בדרום־מערב ירושלים ומשתרע על שטח של כ־250 דונם. בגן מערכת בריכות, אגם גדול ומפלים המקושרים ביניהם. יש בו כ־1,200 פרטים מ־250 מינים של בעלי חיים, וייחודו הוא באוסף בעלי החיים המוזכרים בתנ"ך שנכחדו במאה השנים האחרונות והושבו לכאן. בגן אפשר לפגוש ביחמור, ראם, דוב, תנין, ברדלס וברבים אחרים.
איפה? גן החיות התנכ"י, ירושלים
מתי? הפעילות תתקיים בתאריכים 19, 20, 22 ו־24 באוקטובר בשעות 10:00-15:00 וב־18, 19, 20 ו־25 באוקטובר בשעה 16:30.
כמה? 42 ש' לילד (18-3), 55 ש' למבוגר כולל הפעילויות.
נגישות: מלאה לנכים ולעגלות ילדים.
לפרטים: טל' 02-6750111, או באתר jerusalemzoo.org.il
יעל לרנר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו