"סליחה שלא שמרתי עליכם"

חזרה עצובה ארצה. תמה הלוויתם של אחינעם, כמעט בת 10, ונבו, בן 5, שנהרגו בתאונת הדרכים המחרידה בגאורגיה. מאות בני משפחה ומכרים ליוו אותם בדרכם האחרונה בבית העלמין במצפה נטופה. אב המשפחה, חנוך גרינפלד, הגיע ללווית ילדיו בכסא גלגלים וספד: "הילדים שוכבים ומסתכלים בי, שואלים מתי אחינעם ונבו יחזרו. איך אני מסביר להם? איך אני מסביר לעצמי? סליחה שלא שמרתי עליכם". 

 

המשפחה בעת הלוויה // צילום: אייל מרגולין - ג'יני

האם נעה, שמצבה קשה אך משתפר, צופה בשידור חי של הטקס ממיטתה בבית החולים. סבם של אחינעם ונבו, אלי פורת, הספיד מעל הקברים הטריים ואמר, "אין מי שיחליף אתכם, ילדים יקרים"

שושי גרינפלד, דודתם של אחינעם ונבו, ספדה לאחייניה, "נבו אהוב שלנו, בכל פעם שהייתי פוגשת אותך אמרת לי שאני מוכרת לך מאיזה שהוא מקום, ואני הייתי צוחקת. היית ילד רך ומתוק כולך ממתקים ונחמה". עוד אמרה, "אחינועם, כשגדלת והתחילו להגיד שאת דומה לי כמה שמחתי להיות דומה לילדה יפה כל כך מבפנים ובחוץ. כמה השקיעה בכם אמא אהבה וחום. כמה אבא חנוך אוהב וגאה בפרחים המתוקים שלו. בפעם האחרונה שפגשתי בך שיחקנו בצלחת מעופפת בגן סאקר. לא אשכח, אחינועם שלי, כמה נהנינו", הוסיפה. "איחלתם לי חיים מאושרים ושמחים ביום ההולדת שלי, כמה התגאתי בכם. כמה אמא שלכם רצתה שתהיו ביחד בטיול הזה. עיזרו לאמא מלמעלה עכשיו", סיימה. 

האב, חנוך גרינפלד בלווית ילידיו // צילום: אייל מרגולין - ג'יני

ברכה צוריאל, קרובת המשפחה, ספדה: "תתפללו על אמא כדי שיהיו לה כוחות. תתפללו על האחים ועל אבא שלכם לרפואה שלמה". 

אלה פורת, דודם של אחינעם ונבו ספד להם: "נעה שלנו, אנחנו פה בשבילך. אנחנו נושאים תפילות לכוח, שאת זקוקה לו. הלב מסרב להאמין והנפש מתקשה להכיל שני אהובים, שני מלאכים, שאבדו. רק לפני רגע שיחקנו פה אצל אבא ואמא. כל כך אהבתם להגיע לכאן, למצפה נטופה". 

משפחת גרינפלד, התרסקה בבת אחת // צילום: באדיבות המשפחה

ענת עציון, המחנכת של אחינועם, ספדה לה: "את ילדה מקסימה ויצרתית וכשרונית מאוד. היית מלאה בעוצמות וכוחות נפש עצומים. בשיחות שלנו הבאת כל הזמן רצון לגדול ולהתקדם. תמיד ידעת להכיר טובה. אחינועם אני חייבת לומר לך שאני כל כך גאה בך. פגשתי באחינועם מדהימה שלא רק רוצה לגדול, אלא בוחרת ומשתנה. ראית הכל בעין טובה". 

 

בתוך כך, בביה"ח הדסה עין כרם עדיין מאושפזים האם נעה ועברי בן ה־7. מצבה של האם מוגדר קשה אך יציב, וחל שיפור מבחינת התפקוד העצבי, ועברי נמצא בטיפול נמרץ ילדים במצב בינוני. יפתח (11) ואב המשפחה חנוך השתחררו אתמול מביה"ח. בדף הפייסבוק שלה, פירסמה דודתם של הילדים, שושה גרינפלד, את עדות האב על מה שקרה באותו יום שני הנורא, בשעה 19:00. דבריו המצמררים מצטרפים לסרטון מגאורגיה שבו נראה חנוך מחלץ מהתהום את בנו עברי. 

"הלילה היה ערפילי, נסענו על 10 קמ"ש. ברגע אחד, אני לא יודע מה קרה ולמה, הרכב איבד שליטה והתהפכנו למורדות הצוק. זה עניין של שניות. אני לא זוכר מה קרה, כשפתחתי עיניים היתה דממת מוות וחושך. ברגע הראשון חשבתי שאני מת ושככה זה נראה אחרי המוות. אבל אז ראיתי את אחינעם וכשהבנתי שהיא לא איתנו, רציתי באמת לא להיות. הרמתי אותה. חשבתי שרק אני נשארתי. הסתכלתי לקצה הצוק אבל אז שמעתי קול קטן קורא לי, אבא. זה היה עברי שהציל את חיי".

הרגעים המאושרים בדרך לגאורגיה. אחינעם, עברי (למעלה), יפתח ונבו

"מצאתי את נעה למטה. היא שאלה איפה הילדים ואמרה שהיא לא מרגישה את הרגליים. לא סיפרתי על אחינעם. מצאתי את חבל הסנפלינג שהבאתי ועוד חפצים שהג'יפ המתגלגל השאיר אחריו. עליתי למעלה עם עברי עד למקום שבו כבר לא יכולתי לטפס כשאני סוחב אותו. קשרתי אותו שלא ייפול והבטחתי לו שאחזור לקחת אותו. מולי היה קיר תלול גבוה מאוד. שלוש פעמים ניסיתי לטפס, נאחז בכל מה שיכולתי, והחלקתי למטה כשאני עוצר את עצמי על אחד הסלעים". 

"ראיתי אורות של ג'יפ מתקרב וידעתי שזה הצ'אנס האחרון שלנו. אני לא יודע איך אבל אז פשוט טיפסתי למעלה. עצרתי את הג'יפ, ירדו שלושה גאורגים גברתנים. קשרתי את החבל לוו הגרירה שלהם וניסיתי להסביר להם שאני רוצה שיעזרו לי לרדת כי הבן שלי שם... הם אמרו לי: לא, לא, לא ותפסו אותי בכוח. אבל אני הבטחתי לעברי שאחזור לקחת אותו... כשהם עזבו אותי, ברחתי וגלשתי למטה עם החבל. קשרתי את עברי וצעקתי להם שימשכו אותי. הם העלו אותנו למעלה במהירות... הם הזמינו צוותי חילוץ שעבדו במיומנות וחילצו את כל היתר".

בהכנת הידיעה השתתפו: אפרת פורשר ויורי ילון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו