היעד: ארבעה אחוזי חסימה

אחד הסעיפים המרכזיים בהסכם להקמת ממשלת האחדות הלאומית, שנחתם בשבוע שעבר בין הליכוד לקדימה, קובע כי "הצדדים מתחייבים לפעול לשינוי מהותי בשיטת הממשל הנהוגה בישראל ולכונן שיטת ממשל שתגביר את היציבות השלטונית ואת המשילות". אבל מה עומד מאחורי הסיסמאות? באיזו שיטת ממשל מדובר? כל אחד מהגורמים הממשלתיים, הפרלמנטריים והחוץ פרלמנטריים, העוסקים בכך, מעלה הצעה אחרת והפערים גדולים. הגיע הזמן לעמוד על ההבדלים.

הממשלה הנוכחית הקימה זמן קצר לאחר כינונה ב-2009 ועדה מיוחדת לבחינת נושא המשילות. תחילה עמד בראש הוועדה שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, שהוחלף לאחר מכן על ידי השר ישראל כץ. בשבוע שעבר, מספר כץ, הוא נפגש עם נציג סיעת קדימה, ח"כ אבי דיכטר, והושגה ביניהם הסכמה על כמה נקודות: העלאת אחוז החסימה בצורה הדרגתית של חצי אחוז בכל מערכת בחירות עד לארבעה אחוזים (במקום שני אחוזים כיום), תמיכה של לפחות 65 ח"כים בהבעת אי אמון בממשלה והגבלה של מספר שרי הממשלה ל-23 בלבד. הסיעות הקטנות - יהדות התורה והבית היהודי - מתנגדות להעלאת אחוז החסימה. אגב, צעד כזה יחייב את המפלגות הערביות להופיע כרשימה אחת בכנסת כדי לעבור את אחוז החסימה. כץ עצמו סבור כי במסגרת הרפורמה בשיטת הממשל, יש לשנות גם את שיטת הבחירות ולעבור בצורה הדרגתית לבחירות אזוריות. בשלב ראשון רק 20 אחוזים מחברי הכנסת ייבחרו בדרך הזאת. ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדברי כץ, הביע תמיכה בכך.

המטרה: ממשלה רזה

במכון הישראלי לדמוקרטיה הקימו פורום מיוחד, בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס מאיר שמגר, שבו השתתפו 80 אישים בעלי מגוון רחב של דעות, ובהם נציגי מגזרים שונים בחברה. נשיא המכון, פרופ' אריק כרמון, אומר כי "התיקונים בשיטת הממשל אינם מטרה אלא אמצעי לחזק את היציבות השלטונית. כדי לייצב את המערכת ולאפשר לשלטון מדיניות ארוכת טווח בתחומים שונים, חייבים להעלות באופן הדרגתי את אחוז החסימה משני אחוזים לארבעה. כלומר, בכל קדנציה בחצי אחוז. צעד זה יחייב מפלגות קטנות לחבור זו לזו. אנחנו מציעים שבממשלה לא יהיו יותר מ-18 שרים ושיהיה אפשר להפילה באי אמון ברוב של 61 חברי כנסת. עם זאת, על האופוזיציה יהיה להציג ממשלה בתמיכה של 61 חברי כנסת".

כרמון מציין כי המכון דוגל גם בכך שמחצית מחברי הכנסת ייבחרו בבחירות אזוריות ותפקיד הרכבת הממשלה יוטל על ראש המפלגה הגדולה ביותר, דבר שיביא ליצירת שלושה גושים גדולים - ימין, מרכז ושמאל. כמו כן יש לדעתו לחייב כל מי שרוצה להשתתף בפריימריז בהכשרה של 14 חודשים.

מפלגת ישראל ביתנו מניפה זה שנים את דגל שינוי שיטת הממשל, וניתן לכך ביטוי גם בהסכם הקואליציוני שעליו חתמו נתניהו וליברמן. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ דודו רותם, המייצג את מפלגתו בוועדת המשילות, נשמע ספקן: "אני לא תולה תקוות בוועדה הזאת משום שכל אחד מחבריה מושך לכיוון אחר". רותם מציין כי הצעת החוק שהגישה סיעתו מציעה הקמת משטר נשיאותי, שבמסגרתו ייערכו הבחירות בשני פתקי הצבעה (לראשות הממשלה ולכנסת). כלומר, ראש הממשלה ייבחר ישירות על ידי הציבור. אחוז החסימה יועלה לעשרה אחוזים והאופוזיציה תזדקק לתמיכה של 71 חברי כנסת להבעת אי אמון בממשלה. הצעת החוק דומה במידה רבה לחוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, שבוטל בשנת 2001 לאחר שתי מערכות בחירות.

רה"מ לשתי קדנציות

תנועת "יש סיכוי לשינוי השיטה", בראשות ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, גיבשה הצעת חוק לשינוי שיטת הממשל שנוסחה בעזרת נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' אוריאל רייכמן, ושר החינוך לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין. מוצע בה להעלות את אחוז החסימה לשלושה אחוזים כדי להבטיח יציבות שלטונית רבה יותר, וכדי להפיל את הממשלה יהיה צורך ברוב של 71 חברי כנסת (61 אחוזים). בממשלה יכהנו רק 16 שרים, אשר למעט ראש הממשלה לא יהיו חברי כנסת. מינוים של השרים יחייב הליך שימוע ציבורי. כן מוצע שראש הממשלה יוכל לכהן רק שתי קדנציות ברציפות וכי 60 חברי כנסת ייבחרו בבחירות אזוריות שיתקיימו ב-17 נפות ברחבי הארץ.

דגן אופטימי בנוגע לסיכויים לבצע את השינויים בשיטת הממשל ובשיחה עם "ישראל היום" אמר: "אני נותן קרדיט לליכוד ולקדימה שיצליחו להעביר את השינויים. הדבר יחייב מאמץ ונחישות רבה. ברור לי שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. במסגרת תפקידי הקודם ראיתי מקרוב את מקבלי ההחלטות בעבודתם. נוצר מצב שבו 70 אחוזים מהחלטות הממשלה אינן מתבצעות, ושרי הממשלה אינם מצליחים לבצע את התוכנית שהציגו".

בהסכם בין הליכוד לקדימה נקבע כי עד סוף 2012 תושלם הרפורמה בשיטת הממשל והבחירות לכנסת הבאה יתקיימו על פי השיטה החדשה. כדי שההבטחה הזאת תתממש ולא תישאר רק על הנייר, יצטרכו הצוותים שיעסקו בכך לעבוד קשה מאוד בחודשים הקרובים. צריך להיות אופטימי מאוד כדי להאמין בכך.