טיפסה לפיסגה
סגן גל בראונשטיין תהפוך בקרוב למפקדת פלוגה בגדוד קרקל, אחרי שסיימה בהצטיינות את הקורס • "אין יחס מתקן, אנחנו צריכות לעבוד קשה יותר"
עקשנות, פרפקציוניזם והרבה התמדה. את כל אלה היתה צריכה להציג לאורך זמן סגן גל בראונשטיין (23) מראשון לציון, שזוכה השבוע לכבוד כפול ויוצא דופן: היא תהיה מפקדת הפלוגה הראשונה בגדוד קרקל, ואת קורס המ"פ שלה היא זוכה לסיים השבוע כמצטיינת.
סגן בראונשטיין תהיה הקצינה הראשונה מגדוד קרקל שנבחרה למצטיינת בקורס מ"פים. לצידה חניכים מצטיינים נוספים ממגלן, מאגוז ומהנח"ל, מתוך כ־70 קצינים שמסיימים את הקורס היוקרתי. "אני לא יודעת למה בחרו בי. אולי בגלל הנחישות שלי, הרצון להיות שווה בין שווים. עבדתי קשה כדי להוכיח את עצמי. לא בגלל שאני בחורה, אני לא מהאסכולה שחושבת שאישה צריכה להוכיח את עצמה כפול. אבל בעיניי, ברגע שאדרוש מעצמי תמיד יותר מ־100 אחוז, תמיד אשאף להשתפר, זה יתבטא", אמרה, "אני עקשנית, פרפקציוניסטית, קשה לי להסתפק בבינוניות".
בקרוב צפויה בראונשטיין לפתוח את מחזור הטירונים של נובמבר 2016 בגדוד קרקל, שיתגייס בעוד שבועות בודדים. מלבדה, יש רק מ"פית אחת נוספת בקרקל, לצד חמישה מ"פים בנים. זאת למרות שהלוחמות מהוות כ־60 אחוזים מהמשרתים בקרקל. "כשעולים בפירמידה של התפקידים והדרגות, פחות נשים ממשיכות הלאה. לנו, כנשים, קשה יותר להשתחרר מאוחר. הרבה נשים חוששות מהמאמץ הפיזי שקורס הקצינים דורש. הקורסים לא מתאימים את עצמם לנשים, אנחנו צריכות להתאים את עצמנו, לעבוד קשה יותר, ויש גם כמובן את האתגר של הקמת המשפחה", הסבירה, "אני מקווה שבשנים הקרובות תהיה עלייה במספר הנשים שמגיעות לתפקידים כאלה".
פקודה ראשונה מלוחמת
לפי בראונשטיין, חלק מחבריה לקורס המ"פים מעולם לא קיבלו פקודה מאישה ומעולם לא פיקדו על אישה. "חלק מהחבר'ה סביבי נתקלו בפעם הראשונה בתרגיל עם נשים. פעם ראשונה שהיו כפופים למישהי, פעם ראשונה שקיבלו פקודה מלוחמת. היחס מהמפקדים היה מעולה, לא הרגשתי שקיבלתי יחס מתקן".
ההורים לא עודדו
הקצינה הצעירה עשתה דרך לא פשוטה כדי לכבוש את פיסגת ההצטיינות בקורס היוקרתי. סביבתה הקרובה לא עודדה אותה כשבחרה להיות לוחמת. "אני מגיעה מעיר שאחוז הלוחמים בה לא גבוה. בתיכון כבר היה לי ברור שאהיה לוחמת. הרגשתי שזה המקום שבו אני יכולה למצות את עצמי", סיפרה, "ההורים שלי לא תמכו ברצון שלי להיות לוחמת, כנראה בשל העובדה שהתפקיד דורש מאמץ פיזי ומצריך חתימה (להארכת השירות הצבאי, ל"ש). בסוף הסביבה השלימה עם זה. ההורים והחברים יודעים שכשאני נעולה על משהו - אי אפשר להוריד אותי ממנו".
לאחר גיוסה לקרקל, התקדמה במעלה התפקידים והדרגות, עד ששימשה סגנית מפקד פלוגה. האם זו התחנה האחרונה עבורה? גם היא עצמה עדיין לא בטוחה. "קשה לי להגיד עכשיו אם אמשיך בקריירה צבאית. קודם כל, חשוב לי לעשות תפקיד מ"פ שיספק אותי. הרגשתי שקשה לי להשתחרר כשהתפקיד האחרון שלי הוא מספר שתיים של מישהו, סגן מפקד פלוגה. מבחינתי תפקיד המ"פ הוא אולטימטיבי - מצד אחד אתה הכי קרוב ללוחמים, ומצד אחר אתה בפורום הגדודי, שיכול לקבל החלטות ולהשפיע. זו תהיה הפעם הראשונה שאם משהו מתפקשש, אין לי את מי להאשים, אלא את עצמי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו