הקול שלו מרגיע את החבר'ה. גרינהיים שר בבית הכנסת // צילום: גדעון מרקוביץ // הקול שלו מרגיע את החבר'ה. גרינהיים שר בבית הכנסת

קול מהשטח

כשחבריו מביה"ס למוסיקה הופיעו בעולם, צבי גרינהיים שר בעיקר לחבריו לגדוד • אך החזן הצעיר, שעצר זמנית את קריירת הזמרה לטובת גיוס לגולני, לא מתחרט: "קיבלתי משהו מעבר לעבודה, מילאתי את חובתי למדינה"

ערב תרבות תורנית בנתניה, לפני חודשים ספורים. המנחה מזמין את החזן צבי גרינהיים - אחד מכמה שהשתתפו באותו אירוע - לבצע שיר מהמקורות. להפתעת שניהם, הקהל פורץ מייד במחיאות כפיים סוערות, עוד לפני שגרינהיים מספיק לפתוח את הפה ולהנעים בקולו המיוחד. תוצאה של כריזמה בימתית יוצאת דופן? אם שואלים אותו עצמו, הסיבה שונה לחלוטין. "זה לא בגללי", הוא אומר בחיוך מבויש, "זה בגלל המנחה, אבשלום קור. כשהוא הציג אותי הוא סיפר ששירתי בגולני, והקהל התלהב מאוד".

גרינהיים (23.5) אמנם מופנם, אבל בכל מה שנוגע לחזנות שמו הולך לפניו. הוא נולד למשפחה חרדית ביישוב חשמונאים שליד מודיעין, אחרי ארבע בנות ובן. למד במוסדות החינוך העצמאי, ובבגרותו למד בישיבה תיכונית חרדית. בסוף כיתה ט' נטה ליבו לאורחות החיים של המגזר הדתי־לאומי, והחל ללמוד בישיבת בני עקיבא ביישוב. 

התשוקה לחזנות עוברת אצלו בגנים. "סבא רבא שלי, שעל שמו אני קרוי, היה חזן. שרתי בבית הכנסת ולא ממש ידעתי שיש לי קול, אבל אהבתי את התפילות. המתפללים סביבי התלהבו מאוד, וכבר לפני הבר מצווה אנשים התחילו לדחוק בי ללמוד חזנות". בגיל 14 וחצי גרינהיים השתכנע והחל בלימודים אצל המוסיקאי והמעבד אלי יפה. במשך כארבע שנים למד אצלו כיצד להפיק את המיטב מקולו יוצא הדופן. "חזנות זה כמו כושר - צריך להתאמן", הוא אומר, "גם אם אדם הוא מאמן כושר, עדיין צריך להתאמן. אתה חייב לעשות תרגילי קול פעם ביום".

 

אודישן בבית הכנסת 

גרינהיים חיפש דרך לפרוץ לעולם החזנות ולהפוך את התחביב לעבודה. הוא מספר שהמליצו לו להתחבר לאיציק פינקלשטיין, זמר מתל אביב הנחשב מקור סמכות בנוגע לעולם התרבות הדתי. "הגיע הילד הזה בשבת לבית הכנסת, עמד לידי והתחיל לעשות פוזות עם הקול שלו", מספר פינקלשטיין, "זה באמת תפס את תשומת ליבי. היה בזה משהו מיוחד מאוד". היום הוא משמש מנהלו האישי של החזן הצעיר, אך כבר לפני כמה שנים סייע לו להתברג בענף. "יש לי הרבה חברים בארץ ובחו"ל, וצבי ממש שיגע אותי וביקש שאברר מי מחפש חזן לחגים. בסוף הזמינו אותו לאודישן בבית הכנסת הגדול בקלן שבגרמניה".

עוד לפני שמלאו לו 18, צבי טס למדינה האירופית בתקווה לפתוח בקריירה. "בתי כנסת בחו"ל הם לא כמו בארץ", הוא מספר, "שם יש בבית הכנסת 1,500 אנשים וכן ועד ונשיא, ועושים לך אודישן מול הסגנים שלו". כפי שאפשר לנחש, הוא עבר - ובמשך שנה שימש החזן של הקהילה. "זה לא רק תפילות בשבת", הוא מבהיר, "זה ללמד ילדים לבר מצווה, להשתתף בהלוויות, בחתונות ובטקסים וגם לשמח בבית אבות ולשיר עם ילדים. שם חזן נחשב אישיות ציבורית, הוא יושב ליד הרב ומקבל כבוד".

בעוד חבריו לבית הספר לחזנות החלו להופיע והשתלבו בקהילות שונות, עזב גרינהיים את תפקידו כחזן בקהילה היוקרתית ובא לארץ כדי להתגייס לחטיבת גולני ("כל החברים שלי בישיבת בני עקיבא הלכו לסיירת מטכ"ל וליחידות מיוחדות. גם אני רציתי להיות לוחם"). הוא התגייס לגדוד 51 והוכשר כלוחם. לאחר מכן הוצב ליד קיבוץ עין השלושה שבעוטף עזה, קצת לפני מבצע צוק איתן - תקופה שהוא מתאר כ"חמה מאוד. המון קסאמים, המון ירי". 

גם מבחינת הקריירה המוסיקלית שלו אלה לא היו ימים מוצלחים במיוחד. "שנה וחצי לא הופעתי. אי אפשר להופיע כשאתה לא יוצא הרבה הביתה. גם בתעשייה שאלו איפה נעלמתי. לא רגילים שחזן הולך להיות לוחם. יודעים שמוסיקאי דתי שמתגייס הולך ללהקת הרבנות או למקומות דומים. רציתי מאוד להתגייס, וזה נתן לי קרדיט רב מהסביבה, אבל זה עצר לי קצת את החלום". 

יכולותיו לא נעלמו מאוזני חבריו ומפקדיו. "כולם ידעו שאני יכול לשיר", הוא אומר, "את הטקסים בצבא אני הייתי עושה. הרס"ר תמיד פנה אלי שאשיר את תפילות 'אל מלא רחמים' בטקסי יום הזיכרון והשואה. בכל הזדמנות ביקשו ממני לשיר. בארוחות שישי המג"ד היה דוחף אותי, וגם בתפילות בשבת. 

"פעם אחת היינו באבט"ש בעין השלושה, נפלו המון קסאמים מסביב ואמרו לי, 'יאללה, תשיר משהו להרגיע את החבר'ה'. התחלתי לשיר 'אדון עולם', ופתאום באמצע נשמעה אזעקת צבע אדום. רצנו לתפוס מחסה ו־100 מטרים מאיתנו נפל קסאם. גם בשמירות הרבה רצו לשמור איתי, כי הייתי מעביר את הזמן בשמירה בשירים של שרית חדד ובחזנות". 

את התקופה ההיא מסכם גרינהיים כ"מאתגרת. אתה מסתכל בפייסבוק ורואה את כל החברים שלמדו איתך חזנות מופיעים, מסתובבים בעולם - ואתה בשמירה. אין מה לומר, זה היה מבאס". 

זה עצר לך את הקריירה?

"כן ולא. מבחינת עבודה כן, אבל זה נתן לי שם וקרדיט. וזה נתן גם מעבר לזה. מילאתי את חובתי למדינה. מי שיכול צריך ללכת להיות לוחם".

 

"החוכמה היא לסקרן"

לאחר שחרורו השתתף גרינהיים גם בתוכנית הריאליטי "חזן נולד", ששודרה ברדיו קול חי החרדי בניסיון לגלות זמרים דתיים וחרדים. הוא עבר כמה שלבים לפני שנעצר. "זו היתה יותר תוכנית שירה", הוא מסביר, "אני יותר חזן. לחזן יש קול מלא, בשעה שלזמר יש בדרך כלל קול יותר דק וקטן".

מה הופך חזן לחזן טוב?

"לדעתי, חזן טוב יודע לסקרן את הקהל ולא רק להרשימו. לסקרן, להביא דברים לא רגילים, מניירות וסלסולים שלא קיימים בעולם התפילה".

היום גרינהיים חולם להתפתח גם מחוץ לעולם הדתי - נניח, לתחום האופרה, אולי גם להצגות ולמחזות זמר. הבעיה היא שרצון זה מתנגש עם ניסיונו לקיים את מצוות היהדות. הוא ומנהלו איציק מופיעים בקאמרי בהצגה "ארוחת טעימות", ומבצעים מחרוזת שירי חתונה יהודיים שלפי איציק הפכו ללהיט. "לא מוכנים לוותר עלינו, אומרים שזה השלאגר של ההצגה. אבל מדי פעם יש הצגות בשישי בערב, אז אנחנו לא יכולים להופיע וזה שונה. לצבי יש קול ענק. הוא יכול להגיע לבתי אופרה בעולם ושם הוא יתנגש עם הופעות בשבת למשל. אלו סיטואציות שצריך לתת עליהן את הדעת. זה לא יהיה פשוט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...