"הרגשתי כאילו איבדתי שוב את אבא שלי"

רבבות אזרחים מכל רחבי הארץ,  עברו Aאמש (חמישי) ,במשך 12 שעות על פני ארונו של נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס שהוצב בשעות הבוקר בפתח משכן הכנסת בה היה ח"כ במשך 48 שנים רצופות. הם  חלפו על פני הארון שכוסה בדגל הלאום ולצידו ניצבו ארבעה אנשי משמר הכנסת ורב צבאי שקרא פרקי תהילים.

 

הסדר היה ממש מופתי. בזה אחר זה הגיעו חיילים מיחידות שונות בצה"ל במדי זית,  חניכי תנועות נוער בחולצות כחולות שהניפו את דגל ישראל, תלמידי בתי"ס יסודיים ממקומות שונים בארץ, וקבוצות של קשישים. הגיעו אזרחים מהערים הגדולות ומישובים כפריים, מקיבוצים ומהתנחלויות.  כל אחד מהם עמד שניות ספורות מול הארון, רבים מהם עם מצלמות כדי להנציח את הרגע.       

  

הארון הוצב בכניסה למשכן הכנסת בשעות הבוקר המוקדמות ובשעה 8.45 עברו על פניו נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שהניחו זרים לצד הארון. בשעה 9 בבוקר כשנפתחו שערי הכניסה לציבור החלה נהירה לכנסת, לאחר שבשעה 8:00 בבוקר נסגרו לתנועת כלי רכב כלל הצירים המובילים לרחבת הכנסת. לרשות הציבור הועמדו חניונים ללא תשלום. משם הגיעו האזרחים לרחבת הכנסת באמצעות מערך היסעים (שאטלים) מחניונים בירושלים.

 

בפינה צדדית ברחבה הודלקו נרות נשמה והונחו זרי פרחים ע"י אזרחים. בשעות הבוקר קיימה סיעת העבודה ישיבת אבל במשכן כשיו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ ציפי לבני וח"כים נוספים ספדו לפרס, עמדו דקת דומיה לזכרו ולאחר מכן עברו על פני הארון.

 

"הלב שלי הלך, אני רועדת כל היום" 

 

בין החולפים על פני הארון נראו אנשים שהכירו את פרס מקרוב או שהייתה להם פגישה חטופה אתו. כך למשל סיפר הצלם האישי של פרס, יוסף אבי יאיר אנגל  המכונה "ג'וחא שאמר" כי  "בתקופת נשיאותו של פרס צילמתי כ-500 אלף תמונות ומעולם לא חשבתי שאגיע לרגע שאצטרך לצלם את ארונו". בין הבאים ניתן היה לראות גם את יפה אושעיה, רעייתו של הח"כ  לשעבר ממפלגת העבודה  אפי אושעיה, שהגיעה עם נכדיה איתמר ויונתן. היא סיפרה  שפרס שימש כסנדק של נכדה יונתן. הילד סיפר כי  "הייתי הנכד הראשון של סבא שלי, והוא מאוד פחד להיות הסנדק שלי, לכן הוא נועץ בפרס והם סיכמו ביניהם שפרס יהיה הסנדק שלי". יונתן סיפר כי "כשמסרו בטלוויזיה שפרס הלך לעולמו, הייתי מאוד עצוב. לא הסכמתי ללכת לבית הספר. אני יודע שהוא תרם המון למדינה. אין עוד אנשים כמוהו. הוא ייחסר לי מאוד".

 

על הארון חלפה גם אורנה שמעוני ממקימות ארגון "ארבע אמהות" שבעלה המנוח היה ראש מטה ההסברה של מפלגת העבודה כשפרס שימש כיו"ר המפלגה.  "הלב שלי הלך, אני רועדת כל היום. הסתלקותו של פרס הכתה בי והוא יחסר לי מאוד. פרס היה אחרון הענקים".

 

ישראלי שמתגורר במיאמי בשם יצחק ברדוגו והגיע לישראל לחופשת מולדת, הגיע אף הוא לחלוק כבוד אחרון לפרס. "עזבתי את הארץ לפני 40 שנה ואני זוכר את פרס עוד מהזמנים שהייתי בצבא. הוא היתד האחרון שנשאר מהדור שלו בהנהגת המדינה. לכן באתי לתת לו כבוד אחרון",

 

קבוצת ילדים ממרכז פרס לשלום הלומדים בבי"ס קוממיות בצפון סיפרו כי הם משחקים כדורגל עם ילדים בני גילם מהכפר ג'לג'וליה.  ראשד ושקד בנות ה-11 סיפרו כי הכירו את פרס במסגרת אירוע של מרכז פרס לשלום, שבו השתתף גם הכדורגלן ערן זהבי. "אנחנו משחקים ביחד ומקווים שזה יוביל לשלום", אמרה שקד. פרס היה מודל לחיקוי בשבילנו. היה כבוד גדול לפגוש אותו".

 

ויויאן מנחם, קשישה מירושלים הציגה אלבום תמונות עם שמעון פרס. "הצטלמתי אתו במשכן הנשיא ומאז התאהבתי בו. גם כשמצבו הבריאותי החמיר הגעתי לתל השומר כדי להתפלל להחלמתו. הוא יישאר לנצח בליבי". צעיר בשם אמיר דנציגר מירושלים העיד על עצמו כמשורר והקריא שיר מיוחד שכתב אתמול לזכרו של פרס. ילד בשם גיא הופנר בן 10 הגיע להלוויה יחד עם סבתו מתל-אביב. "במקום ללכת לבי"ס החלטתי לחלוק כבוד אחרון לפרס, זה היה מאד חשוב לי".

 

"היה גם איש ספר וגם איש עשייה" 

 

משה ניסים משכונת התקווה סיפר בהתרגשות שהכיר את פרס לפני 22 שנה כשביקר בשכונה. "אבא שלי היה ליכודניק והיה מעריץ של בגין אבל אחרי שהכרתי את פרס הפכתי למעריץ שלו. הזמנתי אותו אלי הביתה לארוחה ואשתי הכינה לכבודו 22 סלטים" .

 

קבוצת גימלאים מקרית אונו, אפרים, דני ויאיר, הגיעה כדי לחלוק כבוד אחרון לפרס. דני אמר כי "בעיניי  פרס הוא היהודי השני בחשיבותו אחרי בן גוריון", אמר דני. "פרס קיפל באישיותו  את הגניוס היהודי שכולל יכולת ביצועית נדירה ואינטלקטואלית ממדרגה ראשונה. הוא היה גם איש ספר וגם איש עשייה". חברו יאיר אמר ש"פרס היה אחד מגדולי החוזים, בלעדיו אנו עלולים להיכנס לשממון רעיוני לתקופה ארוכה. איננו רואים בציבוריות הישראלית אנשים שמסוגלים למלא את החלל שהותיר".

 

ילד בשם ליהוא עמידור (12) סיפר כי  דרש מבני משפחתו להגיע לירושלים. "היה לי חשוב לבוא כי פרס לדעתי הוא אחד האנשים הכי חשובים במדינה ואם לא הוא, המדינה לא הייתה כפי שהיא היום. אחיו עילאי עמידור הוסיף: "לא חשוב אם מסכימים עם פרס או לא, חשוב לחלוק לו כבוד כפי שהוא חלק לנו".

 

רינה מיבנה הגיעה עם נכדה עילאי: "היה לי חשוב להגיע כי זה אדם שחלם ואני חלמתי איתו, עכשיו הוא הלך ואני מפחדת מדלת החלומות שנסגרת. הייתה תקופה והיא איננה, הרגשתי אתמול כאילו איבדתי את אבא שלי שוב. היה לי חשוב שהנכד יגיע ועוד כמה שנים הוא יבין את גודל האירוע".

 

גפן אקו ( 19 ) הגיע  מכרמיאל. הוא סיפר כי  "קמנו מוקדם בבוקר ועלינו בארבע וחצי על האוטובוס הראשון לירושלים. היה לנו חשוב להגיע כי  אהבתי את כמנהיג וכדמות ציבורית. אני חושב שהוא מסמל את המדינה הזאת. בעתיד אספר לילדיי שהשתתפתי ביום היסטורי".

 

בין רבבות האזרחים שחלפו על פני ארונו של פרס בלטו בהעדרם אזרחים ערבים. פה ושם ניתן היה להבחין בקומץ ערבים. גם מספר המתנחלים והחרדים היה מצומצם למדי, הגם שכמה אישי ציבור ממפלגות שמייצגות ציבור זה הגיעו לכנסת, ביניהם השר מהבית היהודי אורי אריאל וחברו לסיעה ח"כ ניסן סלומינסקי וכן מקרב החרדים הח"כים אורי מקלב וישראל אייכלר מיהדות התורה שהתפללו ליד הארון לעילוי נשמתו של פרס.

 

מצער היה לראות שגם לאחר מותו של פרס, ישנם גורמים בחברה הישראלית שאינם משכילים  להתעלות מעל ליריבות הפוליטית ולחלוק כבוד אחרון לאחד המנהיגים הגדולים שצמחו לעם היהודי . 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו