תמיד המשיך הלאה

את יום הולדתו האחרון - ה־93 - חגג הנשיא לשעבר שמעון פרס עם חוג ידידיו המצומצם, ללא מצלמות והודעות לתקשורת. אם לפני שלוש שנים במרכז המסיבה עמד נשיא ארה"ב לשעבר, שהוטס במיוחד להשתתף באירוע, הפעם במרכז הוצבה עוגת קרם עגולה ועליה נר אדום. 

מעניין לעקוב אחר אורח חייו החדש של פרס, בימים שאחרי הנשיאות. אם בעבר היה נדמה כי המנוע המרכזי של האיש הוא אור הזרקורים, הרי בחודשים האחרונים, בלשכתו שבמרכז פרס לשלום, ניהל חיים מלאים ועמוסים - אולם מעט רחוק יותר מהעין הציבורית. 

מדינת ישראל קמה, ממשלות עלו ונפלו, כנסות התחלפו, ופרס תמיד היה שם. לעיתים כפעיל היוצר את המציאות, ולעיתים רק כצופה מהצד. את המשפט הפוליטי הידוע, שלפיו לא משנה אם אתה למטה או למעלה, העיקר להישאר על הגלגל, לקח פרס עד הקצה. לא משנה כמה מוכה וחבול יצא - תמיד לקח יום־יומיים להתגבר על הכאב והמשיך הלאה. לא ביקש פסק זמן או תקופה להיות אזרח מודאג מבחוץ. גם כשציפו ממנו לפרוש, לא פרש. 

וסיבות היו רבות. החל משנת 1990, במה שזכה אז לכינוי "התרגיל המסריח", שנועד להעמיד אותו בראשות הממשלה ושממנו יצא בפנים חפויות; גם בהפסד הנשיאות למשה קצב וראשות מפלגת העבודה לעמיר פרץ. כשכולם כבר נשאו הספדים, לימד פרס את יריביו שתמיד מוקדם מדי לקבור פוליטית את השורד הנצחי. שהם יכולים לרדת עליו ולצחוק כמה שהם רוצים, בסוף הוא שיחזור לעמוד על הרגליים. 

היכולת הזו להתגבר על כישלונות צורבים סייעה לו לא רק להמשיך תמיד הלאה, אלא גם לא לנתק קשרים עם אנשים שאיכזבו אותו ובגדו בו - בעיניו, על כל פנים. פרס לא נטר טינה כמעט לאיש, גם לא ליריביו המרים.

כך היה עם יצחק רבין; כך גם עם הסיעות החרדיות, שהכשילו את התרגיל הפוליטי, ושלא בחרו בו לנשיא בקרב נגד משה קצב; וכך גם עם ראשי מפלגת העבודה, שסנטו בו אחרי שערק לשורות קדימה בעקבות אריאל שרון. 

 

האחרון לבקר אצל הרב עובדיה

שמעון פרס וזאב אלקין אמנם חלקו מפלגה בתחילת דרכו של האחרון בפוליטיקה, אולם מעולם לא חלקו אותה תפיסה מדינית. למעשה, לא היתה ביניהם הסכמה כמעט על כלום. למרות המשמעת הסיעתית שהטיל ראש הממשלה אהוד אולמרט על בחירתו של שמעון פרס לנשיא, הודיע אלקין שבכוונתו להצביע לריבלין. 

פרס זעם ולא שכח לו את זה, גם אחרי שניצח ועבר למשכן נשיאי ישראל. ובכל זאת, אחרי שהמליץ מי שהמליץ לפרס להיפגש עם אלקין, שבינתיים התמנה ליו"ר הקואליציה בממשלת נתניהו, זימן הנשיא את אלקין לשיחה. די היה בפגישה אחת כדי לשבור את הקרח ולפתוח דף חדש בין השניים. פרס זימן את אלקין לפגישה כמעט בכל חודש. הפגישות נמשכו גם אחרי שעזב אלקין את תפקיד יו"ר הקואליציה, ונמשכו אפילו אחרי שפרס עזב את בית הנשיא. לפני חודשיים נפגשו פעם נוספת.

"כששמעון פרס רצה להתמודד לנשיאות המדינה", מספר יו"ר ש"ס אריה דרעי, "הוא ידע שעליו לקבל את תמיכת החרדים, ובעיקר של ש"ס, שאז היו לה 17 מנדטים. זה היה כוח לא מבוטל בכנסת. פרס היה בטוח שהקשר החזק שלו עם הרב עובדיה יספק את הסחורה. אבל הרב עובדיה, אחרי שקיבל את פרס אליו, בחר במשה קצב. הוא הסביר שקצב קרוב יותר למסורת היהודית ומנהל אורח חיים דתי בחייו הפרטיים, ושלכן הוא מעדיף אותו.

"פרס", ממשיך דרעי, "נפגע עד עמקי נשמתו. הוא ממש נשבר. הקולות של ש"ס היו הרי מכריעים את הכף ומביאים לו את הניצחון. זה כמובן לא קרה. אבל למרות זאת, ולמרות הפגיעה, הגיע פרס בחול המועד לבקר את הרב עובדיה, כפי שהיה נוהג בכל שנה. בלי שמירת טינה ובלי ברוגז, כאילו כלום. ידעתי כמה זה קשה לו, אבל הוא לא הראה ולא הביע שום מרמור. הוא דיבר על הרב עובדיה בהערצה.

"לא בכדי, כשהרב עובדיה שכב על ערש דווי, ובאותו זמן רק בני משפחה קרובים ביותר הורשו לגשת למיטתו, נתנו אנשיו של מרן לשמעון פרס את ההזדמנות לבוא להדסה ולהיפרד. חצי שעה אחרי ששהה עם הרב עובדיה בחדר, יצאה נשמתו של מרן. פרס היה אחד האחרונים בעולם שראה אותו". 

 

האכזבה וההשלמה

דרעי אומר שהקשר בין פרס והציבור החרדי החל כשפרס היה מנכ"ל משרד הביטחון, אבל קפיצת המדרגה היתה הישיבה המשותפת של פרס והחרדים בממשלת שמיר ב־1988. היחסים כה התהדקו, עד שפרס הרגיש בנוח להגות עימם את התרגיל שהתהפך בסופו של דבר על ראשו, ולהותיר אותו עם כתם שדבק בו לדראון עולם. "פרס התאכזב מאוד מש"ס ומיהדות התורה שלא הלכו איתו", ממשיך יו"ר ש"ס, "בעיקר מיהדות התורה, שחתמה לו שתבוא איתו להרכבת ממשלה, אבל האכזבה היתה מכל הסיעות החרדיות. למרות זאת, הוא מעולם לא דיבר נגד הדת או נגד תלמידי הישיבה. ליצחק רבין עוד היו פה ושם כמה יציאות נגד החרדים, אבל לפרס - מעולם לא". 

במשך כל שנותיו במערכת הפוליטית הסתובב פרס עם סיפור, שלפיו בגיל 4 לקח אותו סבו לחפץ חיים, וזה בירך אותו שיזכה לאריכות ימים.

"כבר אז ידע שיאריך ימים, והוא אמר את זה כל הזמן", אומר דרעי, "אני שמעתי את זה ממנו כמה פעמים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו