בין שמיים וארץ

בנחל שניר נחנך לאחרונה שביל חדש המוביל אל מאגר המים המלאכותי הגדול - טאפליין - שנבנה בתחילת שנות ה-70 במסגרת העברת קו צינור הנפט מסעודיה ללבנון. כיום קולט המאגר את מי ה"נוחיילה", נחל שמוליך מים ממעיינות עין ברד הנובעים בסמוך לעיירה עג'ר שבגבול לבנון.

בסוללה המערבית של המאגר הוקם מסתור רחב המאפשר צפייה בציפורים ובעופות שונים מקרוב בלי להפריע להם: ברווזים, אגמיות, ברכיות, מגלנים, אנפות וחסידות שחורות ולבנות המגיעים לנוח ולהשתכשך במאגר.

נחל שניר (חצבני) הוא אחד משלושת מקורותיו העיקריים של נהר הירדן והארוך שבהם. הוא מתחיל כ-35 ק"מ מצפון לעיירה חאצביא שבדרום לבנון. אורכו של הנחל 65 ק"מ והוא מנקז את מורדותיו הצפון-מערביים של החרמון בשטח של 640 קמ"ר. הנחל מוליך בממוצע 135 מיליון מ"ק בשנה ובשנים גשומות במיוחד יכול להוליך 300 מיליון מ"ק. מעיינותיו העיקריים הם עינות חצביה במעלה הנחל, שכיום נתפסים ברובם לצורכי שתייה והשקיה של תושבי לבנון ומעיינות הוואזני למרגלות הכפר עג'ר הנושק לגבול ישראל, המספקים היום את עיקר המים לנחל.

מהשביל עולים למצפור נחל שניר לתצפית של 360 מעלות על החרמון והגבול הלבנוני, על הר דב, על הרי נפתלי וכמובן על עמק החולה. בירידה מהתצפית ניצב עץ אלון עתיק, נקודת מנוחה בעלת תצפית מרהיבה. מנקודה זו אפשר לחזור אל בריכת השכשוך ולהמשך המסלולים או לחניון.

עתיקות ציפורי

אתר ציפורי, במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון-מערב לנצרת, הוא גן לאומי המשתרע על שטח של כ-16 קמ"ר. הגן נפתח לציבור בשנת 1992 ואפשר לראות בו שורה של גילויים מהחפירות שבוצעו בשנים האחרונות. המבנים והממצאים שהתגלו ושוחזרו כוללים בית כנסת עתיק, שבו ריצפת פסיפס מן המאה החמישית, וילה רומית המרוצפת בפסיפסים צבעוניים וכנסייה צלבנית שהוקמה על פי המסורת הנוצרית במקום שבו עמד בית הוריה של מרים, אם ישו.

במקום התגלו בתי מגורים מתקופות בית שני, המשנה והתלמוד, כולל מקוואות, שמהם אפשר להסיק על קיומו של יישוב יהודי. התיאטרון הרומי, שנבנה במדרון ושממנו נראים נופי בקעת בית נטופה והרי הגליל העליון, הכיל כ-4,500 מושבים, שחלק קטן מהם שוחזר. המצודה, ששימשה את הרומאים, את הצלבנים ואת הטורקים, משמשת כיום מוזיאון לממצאי החפירות באתר. הקירות החיצוניים מראים על התקופות: למטה הרומית, באמצע הצלבנית ולמעלה, כולל הגג, התקופה הטורקית. המצודה הצלבנית בראש ההר של ציפורי נראית היטב ממרחקים. בווילה שנבנתה בראשית המאה השלישית התגלו תיאורים מחיי דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית (בפסיפס מוטבעת דמותה של "המונה ליזה של הגליל").

את הביקור בציפורי מומלץ להתחיל במאגר המים התת-קרקעי ולהמשיך משם אל מנהרת ששת הפירים, שנפתחה לביקורים בחודש מארס האחרון. המנהרה פעלה מהמאה השנייה ועד המאה השביעית לספירה בתקופות הרומית והביזנטית. מנהרה זו הובילה מים ממאגר המים התת-קרקעי לתוך ציפורי. אורך המנהרה 235 מטרים, גובהה מטר עד שלושה מטרים ורוחבה כ-80 ס"מ. המנהרה נחצבה בידי אדם ובחלקה התחתון, שגובהו 40 ס"מ, יש תעלה מטויחת שבה זרמו מים ברוחב 30 ס"מ לכיוון העיר.

בפיר הראשון למנהרה נמצא ברז גדול, וכשהיו פותחים אותו מייד היו זורמים המים מהמאגר לעיר ציפורי. אחרי הפיר השישי שיפוע זרימת המים השתנה והיה קטן יחסית לשיפוע פני השטח, לכן מייד אחריו יצאה מתוך המנהרה תעלה אשר העבירה את המים לתוך ציפורי לאורך כ-800 מ"ר.

החפירות של המנהרה בוצעו בשנים 1994-1993. ביקור במנהרת הפירים יחשוף את אזור המנהרה שבין פיר 4 לפיר 6 בלבד - מנהרה באורך 900 מטרים. שאר הקטעים לא נפתחו מטעמי בטיחות ושמירת עתיקות. בטיול לאורך המנהרה (צריך פנסים) אפשר לראות סימני חציבה בקירות וכוכים חצובים בסלעים, שבהם היה נהוג להניח נרות שמן לצורך תאורה. בכמה קטעים מן הדרך, כשהגובה יורד למטר אחד, צריך ללכת בהליכה שפופה, לתשומת לב הגבוהים שבינינו.