העתיד שמצפה לנו

כבר שנים שאני מצליח להתחמק באלגנטיות מכל נושא האובות והידעונים. עד היום אמרתי לא לכולם - לנומרולוגים, לאסטרולוגים, לפותחים בקפה, לקוראים בשמן, ללוחשים לבמבה ולממלמלים לקרמבו. אולם בזמן האחרון אני שומע יותר ויותר סיפורים על אנשים מכובדים ומצליחים, בדרך כלל טייקונים, שאינם מקבלים שום החלטה לפני שהם נועצים באורים ובתומים שלהם. לאחד יש רנטגן, לשני צוענייה מבולגריה, לשלישי מכשפה מיפו, לרביעי מדיום מרמלה והרשימה עוד ארוכה. הדבר נראה לי תמיד כסוג של נאיביות במקרה הטוב, וניצול ציני של אנשים במקרה הרע.

לפני שבוע, בעודי עומד בתור לבנק, פנתה אלי גברת מהודרת אחת בטענה שהיא חייבת לדבר איתי. היא הציגה את עצמה כקטרינה, מתקשרת ומיסטיקנית. חייכתי בנימוס ובחנתי אותה במבט המשלב סימפטיה קלה מהולה בפרצוף של "עיזבי אותי, באמא שלך". אין לי זמן. קטרינה כבר ראתה בחייה ספקנים טיפשים כמוני, ומייד ירתה את משפט המחץ: "אני חושבת עליך כבר הרבה זמן". הממ. נחמד. מילים כאלו מחניפות לכל גבר, ובטח לאחד כמוני, סמרטוט שזקוק לאספקה שוטפת של לייקים בפייסבוק כדי לשרוד.

"אני מרגישה שאתה תקוע", היא הצליפה בי, "משהו אצלך לא מתפרץ בחיים ובקריירה, וחבל. בוא אלי לתקשור חינם, ולא תצטער". למרות שחשתי מייד שהגברת הזאת יודעת עלי יותר מדי, אמרתי לה "לא תודה" ונפרדתי ממנה לשלום. כדי להיות מנומס לקחתי כרטיס ביקור, ומכיוון שידעתי שלא אשתמש בו קברתי אותו עמוק בכיס של התחת. התור שלי הגיע, ביקשתי (בפעם השלישית השנה!) עוד הלוואה ממנהל הבנק, ושכחתי מהנושא.

בערב סיפרתי לגברת הראשונה על המפגש המוזר. "איפה האדם הפתוח, הסקרן וההרפתקן שאיתו התחתנתי-" היא שאלה, תוך כדי צפייה בערוץ המיסטיקה. "לך תשמע מה יש לה להגיד. שום דבר רע לא יכול לקרות לך".

הזכרתי לאשתי שאני אדם ציני, ואנשים כמוני נוהגים ללעוג לכל הממבו-ג'מבו הזה. אני, שלא מאמין בכלום, שרואה חתול שחור ואומר לו אהלן, שעובר בכוונה מתחת לסולמות בתקווה שאולי ייפול משהו כדי שאוכל לתבוע את הביטוח, ששורק חופשי בבית (אמונה רוסית עממית גורסת שמי ששורק בבית הכסף בורח לו, תיזהרו), שתולה שום למזל בבוקר ובערב מכין ממנו רוטב לפסטה - אני אלך למתקשרת שתגלה לי מה אומר עלי קפה נטול קפאין עם שני סוכרזית? אין מצב.

כמה ימים אחר כך הטילה עלי האישה כמה משימות קשות ומשפילות, שממש לא באו לי טוב. סיוד קיר הכניסה שנראה כמו אחרי כיתת יורים, ומיון מחסן רהיטים עזובים. פתאום הרגשתי שזה בדיוק הזמן לחזור ולהיות אותו אדם פתוח, סקרן והרפתקן שאליו אשתי כל כך מתגעגעת. זה הזמן לקפוץ לקטרינה.

בכניסה לביתה חיכו לי כמה מקלות קטורת לריח, ועוד כמה נרות רגילים לאווירה. זרמתי פנימה בטבעיות.

מייד בהתחלה הטיחה בי קטרינה כמה פרטים שרק אני יודע, והותירה אותי בפה פעור. סגרתי אותו רק אחרי שכמעט בלעתי זבוב. השליטה שלה בפרטים היתה חשודה באופן מפחיד. ביקשתי ממנה להמשיך ושיחקתי אותה קו-ל. כששאלתי אותה על הבריאות שלי, היא הרצינה וביקשה לצאת לכמה רגעים. נלחצתי. מה קרה? היא כנראה רואה משהו נורא ומעכבת את התשובה. כן, היא יצאה מהחדר כי היא לא יודעת איך לבשר לי את המידע הטרגי. התחלתי להזיע.

ואז היא חזרה. התברר שבסך הכל היתה בשירותים. המשכתי לשאול. היא הציצה בכמה קלפים, שירבטה פרצוף על נייר וענתה. התשובות היממו אותי. שאלתי על משפחה ופרנסה, בלי להיכנס לפרטים התעניינתי מתי בנותיי יתחתנו, עם מי, איפה, במה הוא עוסק למחייתו ומי יממן את החתונה. המשכתי לרמה הלאומית: האם דפני ליף תתחתן, האם תהיה לה דירה, מי יזכה ב"הישרדות VIP", מי יקנה את הפועל תל אביב, מה מוצאת בר רפאלי בציון ברוך, מה מתכנן אחמדינג'אד, מה יקרה עם מופז ועם "כוכב נולד" ו"דה וויס", האם חרדים יתגייסו, האם שלמה לחיאני יזכה ב"רוקדים עם כוכבים" והאם הבמה מחוזקת מספיק, היכן נמצא מאגר הנפט הבא, מה יעשה יעקב אילון אחרי הפרישה, אם אין ממ"ד לאן כדאי לרוץ, וכמה מנדטים יהיו בסוף למפלגת עצמאות. התשובות היו מדהימות, והנה הן, בסדר אקראי (בכל זאת, פרטיות): כן, אף פעם, אחמד טיבי, 30, בגינה, מיליון יורו, חוף הצוק, לא, אפס, כן, אקירוב, בייגלה שטוחים, אף פעם, פיצוחייה בעפולה, יובל המבולבל, האחים המוסלמים וקלאב הוטל לוטרקי יוון.

הכל התחבר לי. המידע על העבר שלי היה מדויק, התחזית על עתידי היתה הגיונית. באתי לערער ויצאתי מעורער. אני אדם חדש. מעכשיו רק קטרינה.

התנדנדתי החוצה. קטרינה הרשתה לי להתקשר אליה בכל שאלה גורלית, ואני מצידי הבטחתי לשלוח לה חברים. היא התריעה בפניי שהשבוע אני מועד לפורענות וביקשה שאהיה זהיר. אמרתי "כן, כן", אבל כבר ביציאה מהחניה דפקתי לה את הכנף של האוטו. בערב צילצלתי לשאול איזה ערוץ כדאי לראות בטלוויזיה, בבוקר ביררתי אם מומלץ לצרוך גרנולה לארוחת בוקר, כמה כסף למשוך מהכספומט ואם כדאי לנסוע דרך כביש החוף או כביש 6.

חבר טוב שנשבע לי שיהיה הוגן איתה בגד בי וביקש ממנה את המספרים הזוכים בלוטו. חבר אחר העביר לה תמונה של גרושתו ושאל אם לחזור אליה. בן דודי שלח לה את דפי החשבון שלו מאז 2005 כדי שתבדוק שהבנק לא גונב אותו. הרגשתי שעברתי את הגבול.

התקשרתי אליה והתנצלתי. רציתי שנחזור לקשר האינטימי שהיה בינינו. לימים שזה היה רק אני והיא, אבל קטרינה ביקשה שלא אתקשר יותר. הבטחתי שכך אעשה, אבל הדילמות לא נתנו לי מנוח ודחקו בי לצלצל. אחרי שבוע ענתה לי הודעה מוקלטת שהקו נותק זמנית.

שלשום נסעתי אליה. על הבית היה תלוי שלט גדול להשכרה, והשכנים לא רצו לדבר איתי. מי היה מאמין. מעניין אם היא חזתה את כל זה.

עכשיו אני מחפש גורו חדש. גם מנטור טוב. גם צוענייה מיוגוסלביה. מכירים מישהו-

yairn@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו