כשהייתי בן 8, היה לי שיער בלונדיני ארוך ומתולתל", נזכר ברק שמיר. "יום אחד הייתי בגינה עם אבא שלי, ואבא אחר, שבא עם הילדה שלו, אמר לאבא שלי, 'אתה יכול להוריד את הילדה מהנדנדה? יש פה עוד ילדה בתור. שמעתי אותו והבנתי שהוא מתכוון אלי. נעלבתי, התחלתי לבכות ורבתי עם אבא שלי, עד שהם סיפרו אותי".
אתה דווקא חייב המון לתלתלים שלך.
"בהתחלה לא אהבתי אותם, אבל היום אני אוהב ומעריך. אני אוהב את המראה של הגולש".
יש ימים של bad hair day?
"לפעמים אני יכול להתעורר לא טוב, אבל אז אני חופף עם שמפו רגיל וזה מסתדר".
תסכים להוריד את התלתלים לטובת עבודה חשובה?
"מתישהו אני מניח שאתפתח בתחום וירצו לראות ממני משהו אחר. אם תהיה הצעה מעניינת, בהחלט יכול להיות שאוריד אותם. אני יכול לעשות הרבה דברים עם השיער. הוא מאוד ורסטילי".
התלתלים האלה של שמיר, לצד הנתונים המושלמים האחרים, הפכו אותו בשנתיים האחרונות לאחד הדוגמנים הישראלים המצליחים בכל הזמנים. אז מה אם הוא רק בן 17. בזמן שחבריו בבית הספר, הוא צועד על מסלולי התצוגות החשובות בעולם, מתחכך באנשי התעשייה בשבועות האופנה ומצטלם למגזינים הגדולים "ווג" ו"GQ" ולקמפיינים בינלאומיים נחשקים. ורק השבוע קטף את תואר "דוגמן השנה" מטעם מגזין "את". אה, כן, בין לבין הוא גם לומד.
"לפני כמה ימים מישהו אמר לי, 'אתה ממש מכוער'". ברק שמיר
הוא נולד בחולון אבל גדל בראשון לציון. האבא עמי (48) מנהל סניף של חברה להשכרת רכב, האם רינת (45) מורה. יש לו אחות גדולה ממנו, לינוי (19), חיילת בחיל האוויר, ואח קטן, אביב (6).
המפגש שלנו מתקיים ערב פתיחת שנת הלימודים, שמהווה עבורו שינוי משמעותי - מעבר מהגימנסיה הריאלית בראשון לציון לתיכון האקסטרני "אנקורי". "הגענו למצב שפעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויוני, ברק נאלץ לעזוב את הלימודים לכמה שבועות, כי מציעים לו הצעות שאי אפשר לסרב להן", מסביר סוכנו, ניר סנדלר. "בשלב הזה הוא מגיע רק לחברות ולמותגים שמזמינים אותו מראש להצטלם לקמפיינים גדולים או לתצוגות חשובות.
עם קירל. "יש לה את האנשים שלה" // צילום: אביב חופי
"אז קיבלנו יחד החלטה שהוא יעבור למסגרת פרטית, שיותר תתחשב בו".
היה לך קשה לעזוב את החברים? את נבחרת הכדורסל שבה שיחקת?
"כן, אבל זו גם שנה אחרונה, כיתה י"ב, שהיא יותר חופשית. עברנו את רוב הבגרויות, ואנחנו נפגשים אחר הצהריים ומשחקים כדורסל".
איך עברו הבגרויות?
"טוב. עשיתי את כולן, אבל לבגרות בלשון לא הגעתי כי הייתי בשבוע האופנה".
ניר: "חשוב לנו שהוא יסיים את בית הספר כמו שצריך, כי הוא ילד עם ראש על הכתפיים. מה שיקרה אחר כך זה כבר עניין שלו. בחוזה בינינו יש לו סעיף לימודים וכדורסל, שהוא מתחייב לעמוד בהם".
• • •
הדרך שלו אל עולם האופנה נסללה במקרה. הוא היה בן 14 כשלמד לבחינה בלשון בבית של ידידה, ולבית נכנס הדוגמן לשעבר סנדלר, ידיד של המשפחה, שלא היה יכול להישאר אדיש למראה הנער שיושב מולו. המפגש הזה שינה את מסלול חייו של ברק.
"הייתי אז עם 'גלח' בשיער ועם בגדי ספורט, אחרי משחק כדורסל. ניר נכנס בדלת ואמר שלום לכולם. הוא הסתכל עלי ואמר לי, 'אתה ילד יפה. רוצה להצטרף לסוכנות שלי? הסתכלתי עליו בצורה מוזרה. כאילו, מאיפה באת? זה בכלל לא היה הראש שלי".
סנדלר: "היה בו משהו מעבר ליופי. הוא לא ממש הבין מה אני רוצה, כי היה לו מאוד קשה לקבל מחמאות. עד היום הוא כזה. אין לו גינוני כוכבות. הוא לא מאלה שתחמיא להם ויעלה להם השתן לראש".
ברק: "ירדנו למטה ודיברנו, ואחרי כמה דקות ניר אמר שלדעתו יש לי פוטנציאל. הוא השאיר לי את הפרטים שלו. עברו חודשיים עד שפניתי אליו, כי זה לא היה תחום שחשבתי בכלל להתפתח בו. כל מה שעניין אותי באותה התקופה היו החברים שלי והכדורסל. לפגישה הראשונה בינינו הלכתי לבד".
סנדלר: "מייד שאלתי אותו, 'למה לא באת עם אחד ההורים?'. הוא ענה שהוא לא מפחד ולא מתבייש, וישבנו לדבר. מהרגע הראשון ידעתי שחייב לקרות איתו משהו, אבל אני מודה שגם אני לא תיארתי לעצמי שזה יגיע למקומות האלה בזמן כל כך קצר.
"בהתחלה הוא לא היה בעניין, אבל ברגע שהוא החליט שהוא הולך על זה - הוא לא ויתר".
שמיר הוחתם בסוכנות "Passion" של סנדלר ושותפתו, ליאת מליח קסל. בתוך זמן קצר מאוד הפך הברבור המתולתל לביצת הזהב של הסוכנות, והטיפול בו מושקע בהתאם. גם לראיון הזה, ראשון מסוגו עבור הדוגמן הצעיר, מתייצבים שני הסוכנים דרוכים, אחד מכל צד. אחרי הכל, אין מקום לטעויות.
עם דונטלה ורסצ'ה. "התרגשתי"
חודשים ספורים אחרי החתמתו הגיעה העבודה הראשונה של שמיר, לחברת הביגוד לי קופר. התפקיד: דוגמן לחמישה ימים בשואו רום.
"הגעתי לשם והתרגשתי בטירוף", הוא נזכר. "אחרי שראו אותי יצאתי הכי מבסוט, בהרגשה טובה שזה שלי. כמה זמן אחר כך ניר התקשר אלי ואמר שהם פחות התחברו אלי, ושהם בעצם לא רוצים אותי. אבל לא התאכזבתי במיוחד. שום דבר לא מקבלים בקלות".
עד מהרה הגיעה ההזמנה השנייה: אודישנים לתצוגה של קסטרו. "לא יכולתי ללכת, כי היה לי מבחן. אז הזמינו אותי לאודישן נוסף. אני זוכר שהתייצבתי מול המעצב והסטייליסטית. הם נתנו לי למדוד את הבגדים וללכת קצת על המסלול. אחרי שבוע קיבלתי תשובה חיובית".
בשנת 2014 עלה לראשונה על המסלול. "התרגשתי מאוד. מילד שהרגע שיחק כדורסל במגרש, הגעתי לתצוגה של אחד המותגים הכי גדולים בארץ. ישבתי שם והכינו אותי לתצוגה, ומסביב היו מלא צלמים ומאפרים. מרוב התלהבות צילמתי כל דבר אפשרי. פתאום קלטתי שבעוד כמה דקות אני צועד בתצוגה.
"אני זוכר את הרגע שבו אמרו לי לצאת למסלול, ואני אומר לעצמי, וואו, אני צריך לעשות את זה עכשיו. הייתי בלחץ, אני לא ממש זוכר מה היה. אחר כך ראיתי את הווידאו, ואני חושב שזו לא היתה תצוגה טובה שלי. הייתי מכופף".
• • •
שתי התצוגות הבאות, של גולף ושל פקטורי 54, סייעו לו להרגיש נינוח יותר על המסלול. "שם כבר היה לי הרבה יותר טוב. גם בפקטורי התרגשתי, כי הרגשתי שמאוד אוהבים אותי שם. הם העלו הרבה תמונות שלי לאינסטגרם שלהם, וגם קיבלתי ארבעה או חמישה לוקים (מערכות לבוש וצעידה מחדש על המסלול; ע"ס), כשכל הדוגמנים האחרים קיבלו רק שניים".
עד מהרה הבינו מלהקים בארץ שתצוגה אינה תצוגה בלי שמיר. בתוך חודשים ספורים הוא הפך לדוגמן קבוע בכל התצוגות החשובות - ובלי אודישנים. לפני שבועיים צעד בשתי התצוגות הגדולות של רנואר וקסטרו, בתוך פחות מחצי יממה.
במקביל, החלה להיסלל הדרך שלו אל מעבר לים. "עשינו איתו בערך 12 ימי צילום כדי להכין לו בוק", מספר סנדלר. "היינו יושבים מול המחשב, מקבלים תמונות ומתבאסים, כי הרגשנו שאנחנו לא פוגעים. אבל לא ויתרנו, עד שהגענו לתוצאה שחיפשנו".
נקודת המפנה הגיעה בשיחת טלפון גורלית מנציגת סוכנות הדוגמנים האיטלקית "Why Not" במילאנו. היא ביקשה לראות תיק עבודות של שמיר.
"ניר התקשר אלי ב־12 ושאל אם אני יכול להצטלם דחוף בעוד שעתיים, כי במילאנו מבקשים לראות עבודות שלי", נזכר שמיר. "כמה ימים אחר כך הגיעה לארץ מלהקת מאיטליה. הם אהבו את מה שהם ראו, וסגרנו איתם".
סנדלר: "הנציגה שם ראתה כמה דוגמנים שלנו, אבל את ברק היא סימנה מייד. אני זוכר שהיא אמרה לי בספרדית, 'משגע ברמות'. הסברתי לה שאם הם רוצים אותו, אחד התנאים שלנו הוא שאני נוסע איתו לכל מקום, כי הוא עדיין ילד והאנגלית שלו לא טובה".
בשנת 2015 הופיע שמיר בשבוע האופנה במילאנו, כשדיגמן עבור המותגים ויוויאן ווסטווד ודיסקוורד. "הגעתי עם ביטחון, למרות שבכל תצוגה יש התרגשות חדשה. המזל שלי הוא שבכל פעם אני יודע איך להשתפר.
"בשבוע האופנה היו לי אודישנים טובים אצל כמה חברות. אני זוכר שנכנסתי לראלף לורן, ואיך שנכנסתי, ראלף לורן עצמו אמר לי, 'אתה פּוֹלוֹ גאי'. אבל מהר מאוד למדתי שההתלהבות הזאת שהם מראים לא אומרת בהכרח שבאמת ייקחו אותך.
"הייתי באודישן אצל רוברטו קוואלי, והיה לנו חיבור ממש טוב. הוא מאוד פירגן, ברמה כזאת שהגענו לדבר על ישראל. הוא אמר שהוא אוהב את המדינה ונגע לי בשיער בהתפעלות. אמר לי שלוקחים אותי.
"כשיצאנו מהסוכנות, התקשרו מגוצ'י להציע לי להשתתף בהפקת צילומים של 12 עמודים ל'ווג'. בגלל שזה התנגש בתאריך התצוגה של קוואלי, אמרנו להם שאנחנו מוותרים. בסופו של דבר קוואלי לא לקח אותי לתצוגה, ונשארתי בלי כלום.
"הכל בתחום הזה מאוד נזיל ודינמי, ואם אתה חלש אופי או אחד שנפגע - אתה לא תשרוד. מבחינתי, אני נותן את מה שאני יכול ומקווה לטוב.
"פעם הגעתי לאודישן של מעצבים יפנים, ועל השנייה הראשונה הם החזירו תשובה שלילית. אמרתי תודה רבה והלכתי. אני מבין שלכל מעצב יש ויז'ן, חזון לתצוגה שלו, ושזה לא אישי. גם המלהקת של ולנטינו וקלווין קליין לא לקחה אותי, אבל אני בטוח שהיא זוכרת אותי, וכך גם המלהק של דיסקוורד, ורסצ'ה ופנדי. הוא לוקח אותי לתצוגות שאני מתאים להן".
בטח היו אודישנים שנגמרו בתשובה חיובית.
"באודישן למארק ג'ייקובס חיכיתי שלוש שעות וחצי עד שנכנסתי. ישבתי שם לבד, לא היה לי עם מי לדבר, וכל דוגמן שם מגיע ממקום אחר בעולם. היו דוגמנים שאחרי שעות של המתנה הסתכלו עליהם שנייה אחת ואמרו להם, 'תודה, אתם יכולים ללכת הביתה'.
"כשנכנסתי, ביקשו ממני למדוד נעליים עם תיק, מכנסי ג'ינס וטי שירט. מארק ג'ייקובס התחיל לחייך ואמר שאני מצוין. שמעתי אותו אומר שאני בדיוק במידות. לפניי נכנס מישהו אחר, מדהים, אבל הישבן שלו לא החזיק את הג'ינס, והם ויתרו עליו. אצלי זה ישב בול".
סנדלר: "בגלל שברק בא מתחום הספורט, המבנה שלו ספורטיבי וההיקפים שלו מתאימים לשוק האירופי. הוא חייב להיות מדוד כל הזמן ולשמור, כי באים אליך עם סרט מדידה, ואם אתה לא מתאים - אין לך מה לעשות פה יותר. בתקופה של שבוע אופנה הוא לא נוגע בפחמימות. כשאני איתו, אני קונה מצרכים בסופר ומכין לו אוכל בריא".
• • •
אחת התצוגות החשובות בחייו היתה לוורסצ'ה. "הגעתי לאודישנים, ובכל פעם עברתי שלב. בהתחלה מפיק אחד ראה אותי, ואז עוד שניים נוספים, ובכל פעם מישהו אחר רוצה לראות. ככה עד שהגענו לשלב המדידות, שהיה השלב החמישי. בסופן קיבלתי תשובה חיובית והתחלנו בחזרות. זה היה מדהים. התרגשתי בטירוף. חשבתי לעצמי, אני אצל ורסצ'ה, עם הדוגמנים הכי גדולים בעולם. זה מטורף. אני חושב שמבחינת ההרגשה - שם היה השיא שלי".
סנדלר: "כשנכנסנו מאחורי הקלעים, דונטלה ורסצ'ה העבירה לו יד בשיער והחמיאה לו. מה שקרה אחרי התצוגה היה מדהים, כי בהרבה פרסומים בתקשורת השתמשו בתמונות של ברק, אפילו לא של הפרזנטורים או של הדוגמנים הוותיקים יותר".
ברק: "בסוף התצוגה של מיסוני יצאתי החוצה, ו־30 צלמים קפצו עלי לצלם אותי. לא הייתי מוכן לזה ולא ידעתי מה לעשות, זה היה מביך. אז חייכתי".
סנדלר: "יש לו קהל מעריצים. כבר 17 שנים שאני נוסע לשבועות אופנה, גם כדוגמן לשעבר וגם כסוכן, וכמות כזאת של אהבה לדוגמן ישראלי אני לא זוכר. יש שם הרבה דוגמנים, אבל אין אף אחד עם כריזמה כזו".
הוא משתדל ללוות את שמיר בכל האודישנים. מגונן, מטפח, מנהל בשמו משא ומתן באנגלית. "אבל ברק מסתדר יפה מאוד גם כשהוא צריך לנסוע לבד. יש לו אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה. יש דוגמנים שאני יכול להסביר להם משהו 20 אלף פעם, והם לא יבינו. הוא קולט מייד. דוגמן לא אינטליגנטי לא יכול להגיע רחוק, וברק יודע להבין בין השורות".
איפה ההורים בכל הסיפור הזה?
ברק: "אמא שלי פחות מעורבת, אבא שלי יותר".
סנדלר: "במקרה של דוגמנים צעירים, יש הורים שדורשים שנתקשר אליהם כל הזמן. אבא של ברק מדבר איתי המון, וההורים יודעים כל מה שהם צריכים לדעת. אנחנו גם לא מסכימים שברק ידבר בחוץ על משהו לפני שהוא יוצא לפועל".
בשנה האחרונה התחיל שמיר להצטלם לקמפיינים בינלאומיים, בקליבר ששום דוגמן ישראלי לא כבש לפניו. בין המותגים שהשתמשו בשירותיו: H&M, דיזל, פול אנד בר, מיסוני ובנטון. על כל קמפיין הוא מקבל, על פי ההערכות, עשרות אלפי דולרים.
"יום הצילומים ל־H&M בשבדיה היה מדהים", הוא מספר. "בהתחלה התרגשתי וחשבתי שיהיה לי קשה, אבל ככל שחלפו השעות, נהיה יותר קל ויותר כיף. היתה שם אווירה מאוד טובה, וגם דאגו לי לאוכל כשר ולמוסיקה טובה".
שמיר אומר שהוא מעורב גם בפן העסקי־כלכלי. "זאת העבודה שלי לכל דבר, אני מעורב בהכל".
סנדלר: "הוא רוצה לעשות כסף והוא אוהב כסף. אבל הוא לא רודף בצע".
שמיר: "יש גם עבודות של הרבה שעות שאני עושה תמורת מעט כסף, כי אני יודע שהן ישתלמו לי לטווח הארוך".
גם בארץ הצטלם שמיר לכמה חברות, אבל דווקא פה הוא עדיין לא נחטף לתפקיד של פרזנטור ראשי. "הוא עשה כמה דברים, ויש כל הזמן הצעות, אבל אנחנו מחכים לעשות את הדבר שהכי נכון לו", מסביר סנדלר. "בקמפיין הבא שהוא יעשה בארץ הוא יהיה הפרזנטור היחיד, לא אחד מכמה".
• • •
איך הסביבה הגיבה להצלחה שלך? זה תחום רווי קנאה ויצרים.
"בהתחלה קיבלתי הרבה תגובות רעות. היו שלושה חודשים שבהם השיער שלי היה לא מספיק קצר ולא מספיק ארוך, ואז לא כולם פירגנו. רבים המליצו לי להסתפר. מזל שהקשבתי לניר והארכתי את השיער.
"אנשים בארץ גם יכולים להגיד שהקוביות בבטן של מייקל לואיס לא יפות. לפני כמה ימים מישהו אמר לי, 'אתה ממש מכוער'".
סנדלר: "בהתחלה התגובות לגבי ברק לא היו הכי טובות, ואפילו ציניות. מישהו מהתעשייה אמר לי שהוא נראה כמו קוף. אנשים חייבים להבין שברק לא הגיע למעמד שלו ביום אחד, ולא במקרה נחת בכל התצוגות הגדולות בעולם. היתה פה הרבה עבודה, וגם תעוזה".
לא נעים לשמוע פה אנשים שאומרים שאתה קוף, כשהאנשים של ורסצ'ה מתעלפים ממך.
"בהתחלה זה קצת הפריע לי, אבל אחר כך כבר לא, כי היו לי קבלות מהגורמים הכי חשובים בתעשייה. לא הפריע לי מה ילד כותב עלי באינסטגרם. מבחינתי, זה סוג של קנאה.
"היום אני חי בסוג של חלום. משלמים לי על כל הנסיעות, על רום סרוויס במלון, וכמובן, על העבודה. באים לקראתי בכל דבר שאני מבקש. מותגים משלמים לי הרבה כסף כדי לפרסם אותם במסיבות. כל אחד היה רוצה לעשות את זה".
סנדלר: "תמיד יש ביקורות והערות, אבל חשוב לי שהוא ישמור על הפאסון, על הרמה ועל המטרה, ובעיקר לא ידבר על אחרים. לא מלכלכים על אף אחד".
בשלושת החודשים האחרונים מנהל שמיר זוגיות עם הזמרת נועה קירל בת ה־15, מאלילות הפופ העכשוויות, מה שהופך את השניים לפאוור קאפל הכי חם של הדור הצעיר. "כיף לנו מאוד יחד", הוא אומר. "בהתחלה לא הכרנו כל כך, אני מגיע מהעולם שלי והיא מהעולם שלה, והיתה קצת ביישנות. אבל החיבור היה מהרגע הראשון".
איפה אתם מבלים?
"אנחנו עושים מלא דברים כיפיים יחד. ארוחות שישי, סרטים וגלישת גלים".
היא האהבה הראשונה שלך?
"לא, היתה לי חברה לפניה, במשך שנתיים וחצי. כשנפרדנו חיפשתי מישהי שתעשה לי טוב, ונועה הגיעה בדיוק בזמן".
מי התחיל עם מי?
"זה בא פשוט משנינו. היא רצתה לשים לי 'עוקב' באינסטגרם ולא שמה, אבל שנינו הבענו עניין דרך חבר משותף, שהעביר את המסרים. אנחנו מאוד מפרגנים זה לזה. כשהיא היתה מועמדת לטקס נבחרי הילדים, העליתי את זה לאינסטגרם שלי כדי שיצביעו בשבילה".
המעריצים שלה והמעריצות שלך בטח פחות מפרגנים.
"כן (צוחק), הרבה פעמים כותבים לנועה: 'למה לקחתְ לי אותו?' ולי כותבים: 'למה לקחתָ אותה?'"
אי אפשר להכחיש שהקשר הזה גם מועיל לקריירות של שניכם.
"אנחנו לא יחד בשביל הפרסום. עד היום הצלחתי בזכות עצמי, והיא הצליחה בזכות עצמה. אני לא צריך את הפרסום שלה, והיא לא צריכה את הפרסום שלי".
היא מתייעצת איתך בענייני קריירה?
"לא מתייעצת, משתפת. גם אני משתף אותה. יש לה את הסוכן שלה ואת כל מי שמאחוריה, ולי יש את האנשים שלי".
תעשו פעם קמפיין משותף?
"אם זה יהיה קמפיין גדול ושווה - אני לא פוסל".
בנות עדיין מתחילות איתך?
"בכל מקום. רבות כותבות לי באינסטגרם, ויש כאלו שמתקשרות אלי. כשאני עונה, הן צורחות. כל היום אני עסוק בצילום של ברכות יומולדת לילדות".
סנדלר: "בפעם הראשונה שנסעתי איתו למילאנו, ניגשה אליו בחורה והציעה לו להיכנס איתה לשירותים. היתה לו חברה אז, והוא שמר לה אמונים".
בנים מתחילים איתך?
"כל הזמן. בהתחלה קצת נלחצתי מזה, כי עד אז לא פגשתי הומואים".
סנדלר: "הסברתי לו שהוא סגור על עצמו, אז הוא לא צריך להילחץ".
שמיר: "היום זה מחמיא לי שמתחילים איתי. יש לי חברים הומואים, וגם מי שהכיר ביני לבין נועה הוא הומו. לא משנה לי אם האדם שמולי סטרייט או הומו, שכל אחד יעשה מה שטוב לו בחיים".
מה החלום הבא שלך?
"עשיתי הרבה דברים טובים, אבל עוד לא הגעתי לעוצמה שרציתי. מבחינתי, עברתי רק רבע מהדרך, ואני מקווה להמשיך". √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו