"אני רוצה לעשות דבר זריז אחד לפני שאנחנו מתחילים", כך פתח הקומיקאי ג'ימי קימל את טקס האמי השבוע. הוא דילג בקלילות למקום מושבו של ג'פרי טמבור, באחת השורות הראשונות, הגיש את הפסלון לשחקן ההמום, ואמר לו: "הנה, ג'פרי, בבקשה. זה חסך לנו 22 דקות מהמשדר".
כולם אוהבים לאהוב את טמבור. בגיל 72, כשמאחוריו לפחות שלוש דמויות טלוויזיוניות בלתי נשכחות, שני פרסי אמי ברציפות, גלובוס זהב אחד, פרס איגוד המבקרים ופרס איגוד שחקני המסך, הוא נמצא בשיא פריחתו. קימל, למשל, בסך הכל מתח את הבדיחה שהתחיל בטקס האמי הקודם, אז בלע בפיו את הפתק עם שם הזוכה בקטגוריית השחקן הראשי בסידרה קומית, ובמקום זאת הכריז: "בואו פשוט נגיד שהזוכה הוא ג'פרי טמבור".
את גל ההערצה הגדול, שמאיים להטביע אותו בשנתיים האחרונות, חייב טמבור לאישה טרנסג'נדרית אחת, מאורה פפרמן - הדמות המופתית שהוא מגלם ב"טרנספרנט". "היה לי מורה שאמר שצריך תמיד לשחק כאילו חייך תלויים בזה", אמר בנאום הזכייה שלו. "אני קיבלתי הזדמנות לגלם את הדמות הזאת, כי חייהם של אחרים תלויים בזה. זו זכות ואחריות עצומה, ואף שמדובר בקטגוריה קומית, אני מרגיש שאנחנו מקדמים את השיח בנושא. תמיד האמנתי שדווקא דרך הומור וצחוק אפשר להילחם בדעות קדומות".
הוא קרא למלהקים ולסוכנים בהוליווד להעניק יותר הזדמנויות לכישרונות טרנסג'נדרים, ואיחל שהוא יהיה ה"סיסג'נדר" (מי שחש מלידה התאמה בין המגדר למין שלו) האחרון לגלם דמות של טרנסג'נדרית. מאחורי הקלעים הוא גם התייחס למחווה ההיתולית של קימל: "בכלל לא חשבתי שאזכה, אבל זו כנראה הסיבה שאני בטיפול פסיכולוגי".
• • •
"שלום, שבת שלום, מה שלומך", הוא מברך אותי עם כניסתי לסוויטה שלו במלון "פיירמונט רויאל יורק" בטורונטו, ואני מתקן שעדיין לא שבת. "אתה יודע מה? אני פה הכוכב, ואני אחליט איזה יום היום", הוא מחייך בקולו העמוק. "אבל האמת היא שזה מעט העברית שאני יודע.
"אני בספק אם אצליח לזכור את נוסח ההפטרה מבר המצווה שלי. אבל זה בעיקר כי הסכמתי לבר מצווה תחת איומי אקדח. כבר יש לך כותרת נהדרת לראיון.
"מה שבאמת קרה הוא שהרב שהכין אותי לעלייה לתורה לא היה מרוצה ממני, והוא הרים טלפון להוריי והתלונן שאני לא מתקדם כפי שציפה. הם הבטיחו לו שאשנן יותר בבית, ובסופו של דבר, זה הצליח. בבוקר של הטקס, אמא שלי נתנה לי כדור מילטאון נגד חרדה. ממה שאני זוכר היה נהדר. אבל לך תדע, אולי פשוט הייתי מסומם".
כמו מאורה פפרמן, גם טמבור גדל במשפחה יהודית שמרנית בחוף המערבי. "הסבים וההורים שלי היו דתיים שומרי מצוות, עד שעברו לגור בסן פרנסיסקו. בבסיס שלי אני מורכב בדיוק כמו הפפרמנים. כל הסידרה מושתתת על האותנטיות ועל הנשמה של היוצרת, ג'יל סולוויי, שבעצם הביאה את סיפור משפחתה לעלילה. לתחושתי, היא קלעה בול. זו משפחה שצוחקת בהלוויות ובוכה בארוחות המשותפות. ג'יל שינתה את חיי והעניקה לי את התפקיד הטוב ביותר בקריירה שלי".
ג'יי דופלס, גבי הופמן, ג'ודית לייט, טמבור ואיימי לנדקר. "בגלל שהסידרה נוגעת בעצב חשוף, אני מקבל תגובות כנות. אנשים פותחים בפניי את סודות משפחתם"
העונה החדשה (שתעלה ביום ראשון במלואה ל־HOT Xtra VOD ולסלקום TV) היא צעד קדימה באבולוציה של מאורה פפרמן (לשעבר הגבר מורט פפרמן), שבפרקים הראשונים של הסידרה יצאה מהארון בגיל 70, בפני שלושת ילדיה המתבגרים.
לאחר גירושיה של פפרמן מאם ילדיהן, שלי (ג'ודית לייט, "מי הבוס?"), היא החלה להתערות בקהילת הלהט"ב, ואף עברה לגור עם ידידה טרנסג'נדרית. בסוף העונה הקודמת היא גם מצאה חיבור רומנטי עם אישה בשם ויקי (אנג'ליקה יוסטון), ובעונה הנוכחית היא עוברת שדרוג מודרני של הלוק ורוצה לקחת את המהפך צעד אחד קדימה.
גם דור הילדים מתחיל להיפתח ולחקור את המיניות העצורה שלו. הבת הבכורה שרה (איימי לנדקר) עוזבת את בעלה לטובת אישה, אך מגלה שזה לא בדיוק מה שרצתה; הבן ג'וש (ג'יי דופלס) מפתח עניין רומנטי ברבנית המשפחה, אבל גם הזוגיות הזו לא מחזיקה מעמד; והבת הצעירה אלי (גבי הופמן) חוצה את הקווים למערכות יחסים עם נשים, לרבות אישה בגיל של הוריה.
כל הפיתולים האלה מוגשים בליווי מסורת יהודית וחגי ישראל, כולל סדר פסח שיתקיים בסוף העונה, ולדעת טמבור הוא "מקסים להפליא, עם לא מעט אלתורים, חכו עד שתראו את זה בישראל".
בעונה החדשה, הוא מגלה, מאורה תיתקל בקיר שיזמן לה אתגר חדש, אבל תזכה לרגע של הארה, כמו יתר הדמויות המרכזיות. "אני חושב שזו עונה הרבה יותר קלילה. יש בה הרבה סיפורים. בפרק הראשון, שכולו סביבי ורק אני משחק בו, אפילו לא הספקתי לצפות. אני רועד מפחד. ובפרק האחרון צפויה הפתעה".
• • •
"טרנספרנט", מבית אמזון, עשתה היסטוריה בשנה שעברה כשהפכה לסידרה הראשונה של ספקית סטרימינג שזכתה בפרס מרכזי - גלובוס הזהב לסידרה הקומית הטובה ביותר. היא גם הוכתרה כסידרה החדשה הטובה ביותר בכל סקרי המבקרים מ־2014.
בדומה למתחרים מנטפליקס, אמזון לא מנדבת מידע על נתוני הצפייה, אבל את הבעת האמון מקבל צוות הסידרה בתגובות בלתי פוסקות מכל עבר. "זו סידרה על הסבכים העדינים בקשרי משפחה ועל השאלה התמידית 'האם יאהבו אותי גם אם אשתנה'", טמבור מסביר ונשען לאחור על הספה. "זה נוגע לכל הדמויות, לא רק למאורה. חוק בסיסי בפיזיקה אומר שמרגע שחוליה אחת זזה - כל האחרות זזות בעקבותיה".
אילו תגובות אתה מקבל מאנשים פשוטים?
"דווקא בגלל שהסידרה נוגעת בעצב חשוף, אני מקבל תגובות מאוד כנות ומקסימות. אנשים פותחים בפניי את סודות המשפחה שלהם. לפני שנתיים, בפסטיבל סאנדנס, ניגשו אלי שני הורים ואמרו שהם מאוד מתחברים לסידרה.
"הם סיפרו לי שבנם הצעיר הלך לחוג בייסבול ולא נהנה מהפעילות הזאת, עד שיום אחד הוא חזר הביתה ואמר שהוא לא חוזר לחוג, כי הוא לא בן כשאר הבנים. כשהם שאלו אותו מה היה רוצה להיות, הוא ענה: 'קייטי פרי'.
"עצם העובדה שהם צפו ב'טרנספרנט' נתנה להם כלים להתמודד עם הסיטואציה. אני חושב שזה משהו שהסידרה תמיד התכוונה לעשות".
סידרה בנושאים טעונים כאלה היתה מתקבלת בפתיחות כזאת גם בעבר?
"המשורר האנגלי ויסטן יו אודן כתב: 'תאהבו זה את זה, או שתמותו'. בזה זה מסתכם. מדובר בחיבור בינינו כבני אדם, ואני חושב שאנחנו ממשיכים ללכת הלאה, למרות שאנחנו עדיין לא שם. הסיפורים האמיתיים רק מתחילים לבקוע החוצה. התגובות מגיעות מקהל צעיר ומבוגר כאחד".
בעונה החדשה מתארחת הטרנסג'נדרית המפורסמת בעולם קייטלין ג'נר, שיחסיה עם הסידרה החלו דווקא ברגל שמאל. בתחילת 2015, בזמן ש"טרנספרנט" החלה לצבור פרסים על עונתה הראשונה, צהובוני אמריקה רחשו וגעשו בשמועות על האלוף האולימפי ברוס ג'נר, אביהן החורג של בנות קרדשיאן, שעומד להפוך לאישה. יוצרת "טרנספרנט", סולוויי, העלתה לעמוד הפייסבוק שלה אילוסטרציית פוטושופ שמצאה באינטרנט, ובה נראים ג'נר והקרדשיאנס ניצבים במקומם של כוכבי "טרנספרנט".
סולוויי ספגה תגובות שליליות על התמונה, הסירה אותה והתנצלה. "כמעריצה ותיקה של משפחת קרדשיאן וכאובססיבית לריאליטי, נכנעתי למתבגרת הנאיבית שבי", אמרה. "רק אחרי שפירסמתי את התמונה בפייסבוק הבנתי איך זה נראה בעיני אחרים - לעג אכזרי למסע שברוס ג'נר עומד או לא עומד לעבור".
קייטלין ג'נר. הקץ לסכסוך // צילום: Jennifer Clasen
במסגרת הסולחה, מבליחה ג'נר בהופעה קצרה באחד מפרקי "טרנספרנט", בתפקיד עצמה. "אני מאוד אוהב את קייטלין", אומר טמבור, "אני חושב שהיא מאוד אמיצה. בהחלטה שלה היא הציפה את כל הנושאים האלה על פני השטח, והיא עושה עבודה מצוינת גם בסידרה".
קייטלין העניקה לסידרה חיבור מאוד אקטואלי.
"מהרגע הראשון ידעתי שהדמות שלי ב'טרנספרנט' היא הזדמנות אדירה, אבל לרגע לא נכנסתי לזה, בהנחה שהמסר החברתי החשוב הוא המטרה. אתה לא פועל כך כשחקן. כשקראתי את התסריט הודעתי מייד שאני בפנים. במשחק אתה לא נתקע עם דמות מסוימת, אלא היא זאת שנתקעת איתך.
"הרבה עיתונאים שאלו אותי על המראה החיצוני שאני עוטה לטובת הדמות. אותי זה מעולם לא העסיק אותי. מה שבאמת הכביד עלי היה המסע הפנימי, שנכפה עלי מכורח העבודה על הסידרה".
נדרשת להתחבר לצד הנשי שלך?
"לא. אבל הייתי צריך להבין את ג'פרי לעומק. אני מאוד מחבב את מאורה ומאמין בה. אני מרגיש שהיא מכָּרה, שממנה אני לומד. היא לא יודעת לצעוד כמו שצריך על עקבים, לא מצטיינת באיפור וביצירת קשרים בקהילה, אבל היא מתבגרת בת 72 שאני מאוד אוהב".
• • •
טמבור נולד ב־1944 למשפחה יהודית ממוצא הונגרי ואוקראיני. אמו, איילין, שימשה עקרת בית, ואביו, מייקל, היה קבלן רצפות. "בילדותי חוויתי אפליה לרעה", סיפר בעבר. "שיחקתי עם בן כיתתי, ואמא שלו אמרה לו שיגיד לי ללכת הביתה, כי העם שלי רצח את ישו.
"אני זוכר שישבנו לארוחת הערב וסיפרתי להוריי על מה שקרה, והם נתנו זה בזה מבט של 'הנה זה קורה'. זה לא היה בדיוק פחד. הם היו דור שני בארה"ב, והם ניסו מאוד להשתלב. לא היה בבית שיח על אנטישמיות.
"בנוסף, גדלתי עם פלטה ליישור השיניים, והיה לי כשל בדיבור, כך שאפילו את שמי לא הבינו. אמרתי לילדים שאני ג'ף - והם קראו לי קליף. הבעיה הזו המשיכה גם לימי הקולג' בסן פרנסיסקו. אני זוכר שקלינאי תקשורת השמיע לי הקלטה של הדיבור שלי ועבד איתי על הגייה נכונה".
לאחר שהמשיך את לימודי המשחק באוניברסיטת וויין שבמישיגן, החל טמבור לקבל תפקידי משחק קטנים בסדרות הטלוויזיה "משפחת רופר", "קוג'אק", "ספינת האהבה" ו"בלוז לכחולי המדים". את הבכורה שלו על בימות ברודוויי עשה ב־1976, במחזה הקומי של לארי גלברט, "שועל ערמומי". ב־1983 השתתף במיני־סידרה הטלוויזיונית על חייו של נשיא מצרים המנוח אנואר סאדאת.
"בבית שלי, 'לא לשמוח' היתה ממש אימרה שהוטבעה על מפיות השולחן", סיפר בעבר. "כשאמרתי לאבא שלי שאני משחק בברודוויי, או כשבישרתי שאני עומד להתחתן, הוא אמר, 'ששש... אל תגיד שום דבר, אל תספר לאף אחד'.
"הוא תמיד הזהיר אותי מלחגוג, כי יהיה מי שייקח את הרגע השמח ממני. ככה חונכתי. אם אתה חוגג באופן שנראה לעין, זה מצב מסוכן. למעשה, זה חלק מהטראומה של עם נרדף".
בקולנוע הופיע, בין השאר, בדרמה המשפטית "וצדק לכל", בקומדיה "מיסטר אמא" וב"תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת", עם בילי קריסטל. אבל היתה זו סידרת המוקומנטרי "המופע של לארי סנדרס", בכיכובו של גארי שנדלינג, שנתנה לו את הפריצה המשמעותית ביותר שלו, לפני שמלאו לו 50.
בסידרה המוערכת של HBO, הנחשבת עד היום לאחת המשפיעות בתולדות הטלוויזיה, גילם טמבור את הסייד־קיק הנלעג האנק קינגסלי, שק החבטות של מגיש הלייט־נייט הפיקטיבי לארי סנדרס. הסידרה רצה שש עונות (1998-1992) ועסקה, בין השאר, ביריבות הברנז'אית המתוקשרת בין המגישים דיוויד לטרמן וג'יי לנו.
טמבור גילם את דמותו של קינגסלי בווירטואוזיות, ותרם לעולם הבידור את הקאץ' פרייז המפורסם "היי נאוּ!". הוא היה מועמד ארבע פעמים לאמי בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בקומדיה, אך לא זכה. בטקס שנערך השבוע ספד טמבור לשנדלינג, שמת בחודש מארס האחרון בגיל 66, מהתקף לב.
"כשצפיתי בו בסידרה אמרתי לעצמי, 'לא משנה מה הוא עושה - אני מאמין בו'. זוהי, לדעתי, קומדיה אמיתית", סיפר על שנדלינג. "קומדיה זה לא להתאמץ יותר מדי במשחק או לפעול על אוטומט. קומדיה מפוזרת בצורה מאוד משעשעת, וגארי היה עושה מעל ומעבר כדי להוציא משהו מעבר לסתם צחוק".
בעשור הקודם כיכב טמבור בסידרה מוערכת נוספת, "משפחה בהפרעה", שזכתה ב־2004 באמי לסידרה הקומית הטובה ביותר. הוא היה מועמד לפרס פעמיים על גילום אב המשפחה ואחיו התאום. הסידרה רצה שלוש עונות ברשת פוקס, בוטלה - והוחזרה ב־2013 לעונה רביעית בנטפליקס. כעת מדברים על אופציה להפקת עונה חמישית, אף כי טמבור מחויב ל"טרנספרנט", שחודשה מראש לעונה רביעית לפחות.
לא כל שחקן יכול להתהדר בשלוש סדרות פורצות דרך ברזומה.
"מה אגיד לך, הייתי בר מזל. באופי שלי אני תמיד ניגש לקרש הקפיצה הגבוה והמסוכן ביותר. לעיתים זה מסתכם בטעויות, והיו לי גם בחירות שגויות לאורך השנים. אבל בשלוש הסדרות הללו הייתי מוכן להסתפק גם בחלקיק מהן כדי לשמוח בחלקי כשחקן.
"אני אוהב את זה ש'טרנספרנט' יוצאת לעולם לא בטלוויזיה, אלא על שרת תוכן. פעם האופציות היו רק ברודוויי או קולנוע, ואופציה פחות אטרקטיבית היתה באחד משלושת ערוצי הטלוויזיה שהיו קיימים אז. בשום פנים ואופן אסור היה להופיע בפרסומות, זה באמת נחשב נחות.
טמבור עם הפרס. "הייתי בר מזל" // צילום: אי.אף.פי
"עכשיו יש מהפכה, ואני מאוד שמח על כך. להיות היום יוצר צעיר זה דבר נהדר. דווקא ממרום גילי אני יכול לומר לכל אלה שמפספסים את השינויים שקורים סביב: אתם עומדים בקרוב מאוד להתעורר ולהבין שאתם דינוזאורים".
• • •
לטמבור חמישה ילדים. בתו הבכורה, מולי, נולדה ב־1975 ממערכת יחסים עם מורה מלוס אנג'לס. הבת היא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לונג איילנד, המתמחה בחקר אירופה המודרנית - בדגש על נשים ומגדר. ב־1982 נישא טמבור לדורה זבירלנד, ובחלוף תשע שנים התגרש. הוא נישא מייד שוב, לשחקנית קייטי מיטשל, וגם ממנה התגרש אחרי תשע שנים.
ב־2001 נישא בפעם השלישית לשחקנית קאשה אוסטלן, שאיתה הוא חי עד היום. בדצמבר 2004 הפך בפעם השנייה לאבא, כשאוסטלן ילדה את בנם גבריאל, וכעבור ארבעה ימים הפך לסבא, כשבתו מולי ילדה את נכדו הראשון. ב־2006 נולדה בתו איב, וב־2009 נולדו התאומים הוגו ואיליי. המשפחה מתגוררת בקניון טופנגה שבמחוז לוס אנג'לס.
הפיכתו לאיש משפחה במשרה מלאה באה אצלו במקביל לגמילה מהטיפה המרה. "כבר 16 שנים אני פיכח", הוא אומר בגאווה, "ואני מרגיש את החיים הרבה יותר. יש בי הרבה יותר עומקים, ויש בי יותר נתינה כאבא וכשחקן. וכשאתה פתוח יותר לרגש, אתה נותן למים האלה להציף אותך. אם לא הייתי פיכח, אני לא חושב שהייתי מחזיק מעמד ב'טרנספרנט'".
אף שבגילו המתקדם הוא האט מעט את קצב העבודה, יש לו עוד כמה פרויקטים עתידיים בקנה. בחודש הבא הוא יופיע לצד בן אפלק בסרט "רואה החשבון", ובנוסף הוא מדבב דמות בסרט האנימציה "טרולים", שיעלה גם הוא באוקטובר (יחד עם קולותיהם של ג'סטין טימברלייק ואנה קנדריק). בשנה הבאה הוא צפוי לפרסם אוטוביוגרפיה ולשחק בסרט הדרמה "55 צעדים", לצד הלנה בונהאם קרטר והילארי סוונק.
מה תעשה כשיגיע יום הפרישה?
"אני מאוד רוצה לבקר בישראל. למען האמת, תיכננתי להגיע השנה לפסטיבל הסרטים בחיפה, אבל לצערי זה לא הסתדר. אולי אם יהיה אצלכם איזה פסטיבל ספרותי... ספרים הם התשוקה הכי גדולה שלי. הם הצילו את חיי. אתה יודע שיש לי חנות ספרים קטנה בלב הוליווד? זה סוד שמור, אף אחד לא יודע שאני הבעלים שלה".
זה משתלם?
"אף אחד לא באמת משקיע בחנות ספרים. אם כבר, אז הכסף שלך הוא ששוקע. אני מאוד מקווה שבישראל קוראים הרבה, אחרת איזה מין יהודים אתם? אנחנו עם הספר! יש לנו את יצחק בשביס זינגר ואת ש"י עגנון. ובכלל, מישראל יצאו סופרים נהדרים.
"תמיד שיערתי שאת שירת הברבור המקצועית שלי אעשה עם 'המלך ליר' של שייקספיר. אבל מתברר שזו מאורה פפרמן. אתה יודע מה? זה סיום הרבה יותר טוב".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו