יובל שם-טוב לא ישכח את הרגעים האלה בבית הספר היסודי יאנוש קורצ'אק שבגבעה הצרפתית בירושלים. "היתה מסיבת כיתה וכולם רקדו בזוגות. אני בא למישהי ומציע לה לרקוד, והיא אומרת לי 'לא'. עובר לילדה השנייה, וגם היא אומרת לי 'לא'. את השלישית אני כבר לא מנסה, כי אני יודע מה התשובה. כולם רוקדים בחדר חשוך, ואני יושב בצד ובוכה. קשה לתאר את ההרגשה הזאת. רק מי שמכיר את הסיטואציה יכול להבין על מה אני מדבר".
עכשיו שם-טוב סוגר מעגל. בשבוע הבא הוא יפתח את הופעותיו ב"רוקדים עם כוכבים", בפריים טיים של המדינה, עם הרקדנית ויקי שופלצוב. הבנות שלא רצו לרקוד איתו יוכלו רק להביט בקנאה. "לא רק שאני רוקד, אני רוקד בצורה מקצועית, בפריים טיים, עם בגדים יפים ועם כל הטררם שמסביב. אפשר להגיד שיש תחושת ניצחון, אבל אותו הילד שבוכה בחושך קיים בי. אני מדבר אליו, וזה מקסים".
הרבה פטל עבר בנהר מאז ימי בית הספר היסודי. היום שם-טוב (39) הוא הכי מקובל בכיתה, מכוכבי הילדים העסוקים בארץ. הוא מופיע כמעט בכל יום, כותב סידרה לערוץ הופ, כותב קלטת ילדים, מתכונן למופע חדש ברשת בתי מלון באילת, ואם כל זה לא מספיק, מגיעה ההופעה בפריים טיים, אחרי שסירב בארבע הפעמים הקודמות להצעה לכבוש גם את עולם המבוגרים.
"תמיד התלבטתי בזה, בעיקר בגלל שאני מפחד להרוס את התדמית שיצרתי", הוא מסביר. "יובל המבולבל זה משהו שנבנה במשך כל כך הרבה זמן, בדם, יזע ודמעות, ותמיד יש פחד שמשהו שם ייפגע. יובל המבולבל ביקש ממני לשמור עליו, ופה יש משהו שקצת שובר את זה ולא הייתי שלם. אבל בשנה האחרונה אני מתחיל להיפתח לדברים חדשים, לנסות לפלוש לתחומים אחרים. זה בא לידי ביטוי בין השאר בהשתתפות ב'רוקדים עם כוכבים', ובכלל, אני גם יותר מעורב בצד העסקי".
שם-טוב לא מכחיש שנוח לו להסתתר מאחורי דמותו של יובל המבולבל. "תמיד חששתי לחשוף את עצמי, ועכשיו אני בא בפעם הראשונה בשם יובל שם-טוב. יש בי צדדים שאנשים לא מכירים. הרבה פעמים הרגשתי צורך לתת טעימות מהבן-אדם שאני, אבל זה בא לידי ביטוי ביצירות שלי. הפעם אני מרגיש מוכן להיחשף יותר".
אבל מכיוון שבכל זאת מדובר באמן שמזוהה עם ילדים, שם-טוב מנסה לשמור על תדמיתו גם בבמה של הגדולים. "ביקשתי מההפקה שבריקודים עצמם, וגם בלבוש, לא לעשות משהו פרובוקטיבי או משהו שמשדר מיניות. למשל חולצה עם חזה חשוף אני בחיים לא אלבש, וגם בת הזוג שלי לא תלבש משהו שייראה כמו בגד ים. גם בחזרות עצמן, אם אקלל בטעות - אז יורידו את זה בעריכה".
בפרומו של הסידרה רואים שחוטפים אותך לכאורה באמצע הצגה. הילדים לא נבהלו-
"קיבלתי כמה ריקושטים מהורים שהילדים שלהם נבהלו, וזה לא היה קל לשמוע, אבל בסופו של דבר אני שלם עם מה שאני עושה. כשבוחרים מטרה בחיים לא הכל ורוד, יש מחיר שצריך לשלם. אני מתנסה במשהו שמעניין אותי, ואני מודע לזה שאני לוקח סיכון".
וכמו כל המשתתפים, אתה מקבל כסף מההפקה בעבור ההשתתפות בתוכנית.
"זה ממש לא היה שיקול. אני חושב שאם לא הייתי עושה את הפרויקט הזה הייתי מרוויח הרבה יותר כסף. אני בחור עסוק מאוד ועושה הרבה דברים יחד. 'רוקדים עם כוכבים', חוץ מהשידורים עצמם, לוקח ממני המון זמן של חזרות, כי אני רוצה להגיע לרמה גבוהה ולא רק לסמן וי".
למדת לנענע?
"חשבתי שצריך לדעת לנענע אבל לא זאת הבעיה. הבעיה שלי היא לעמוד יציב. בגלל שאני בסביבה של הצגות ילדים, שכל היום קופצים, פתאום אני צריך להיות בראש מורם. ויקי כל הזמן אומרת לי, 'אתה לא בן אדם, אתה ג'לי'".
לא היית מעדיף לרקוד עם אנה ארונוב?
"לא נראה לי. זה קצת טו מאץ' בשבילי. פחדתי שיצמידו לי מישהי גבוהה או גדולה כמו אנה, יש לי מישהי קטנה יחסית, שאפשר לסובב ולהוריד".
אתה סומך על הקולות של הילדים-
"דווקא לא. זו תוכנית שמשודרת כשהילדים ישנים. זה להיחשף נטו להורים, בפעם הראשונה".
יכול להיות שאתה כבר מרגיש בטוח יותר במקום שלך-
"פעם הייתי רגיש יותר מביקורות ומהיחס אלי. ראיתי שאף על פי שאנשים מלכלכים ושמים לי רגל, אני ממשיך ומתקדם. כשיכתבו או יגידו עלי דברים רעים זה תמיד יזיז לי, אבל אני לא בוכה ולא עושה מזה דרמות. אני לומד להבין שזה חלק מכל העניין של להיות מפורסם. אם אני עצוב ממשהו, אני מדבר לעצמי. אם קורה משהו לא נעים, אני שואל את עצמי: 'כמה זמן נראה לך שאתה צריך להתבאס מהסיפור הזה-' ואז אני עונה לעצמי: 'יש לך חצי יום לחזור לעצמך'".
שם-טוב התחתן לפני תשע שנים עם מיכל, עקרת בית. לשניים ארבעה ילדים: פלג (7), גיא (5), אופק (3) ובר בן השנה וחצי. בשנה שעברה החליטו לעזוב את ירושלים לטובת מושב ליד הוד השרון. "כל שנתיים אני מוציא די.וי.די וילד שיצפה בו", הוא צוחק. "עוד לפני שהכרנו היא ידעה לאן היא נכנסת. היא ידעה שהיא בזוגיות עם מישהו שהקריירה שלו חשובה לו מאוד. המשפחה תמיד היתה אצלי במקום הראשון, אבל בשנה האחרונה זה תפס אפילו מקום חשוב יותר. אני מוותר על קמפיינים ודברים שווים רק כדי להיות בבית. פעם הייתי אומר 'כן' לכל, היום אני מרשה לעצמי להגיד גם 'לא'".
הפער בין יובל המבולבל ליובל שם-טוב משמעותי. יובל המבולבל הוא איש אהוב, שכמעט לא יכול ללכת ברחוב בלי שיעצרו אותו. כשהוא נפרד מהכובע האדום ומהחולצה הצהובה הוא עובר לבגדים פשוטים, צבעוניים פחות. הקול אמנם נשאר אותו הקול, אבל ליובל שם-טוב כמעט אין חברים.
"מצד אחד אני חבר של כולם, מסתדר עם כולם ונחמד לכולם, אבל בסופו של דבר אני בודד. יש לי חבר אחד או שניים, אבל אין לי חבר'ה שאני יוצא לבלות איתם. כשאני במשברים אני מדבר לעצמי ועונה לעצמי. אחד הדברים שאני אוהב זה ללכת לבד לקולנוע. אנשים רואים אותי לבד וצוחקים עלי, אבל כשמתחיל הסרט אני נשאב אליו כמו ילד קטן. זאת הבריחה שלי מהמציאות".
בבית אתה שם-טוב או המבולבל-
"יש הבזקים של יובל המבולבל בעיקר בגלל בר, הבן הקטן שלי, שמכור לדמות. הוא רוצה ללבוש את הבגדים ולפעמים הוא מתבלבל מתי אני אבא ומתי אני יובל המבולבל. רוב הזמן אני סוג של אבא כיפי, אבל יש לי קווים אדומים ברורים מאוד בכל מה שקשור להתנהגות".
וכשהחברים שלהם באים, הם רואים את יובל המבולבל בגופייה ובוקסר-
"החברים של הילדים שלי רגילים, כי אני לוקח אותם לגן ולבית הספר. כשהתחלתי לקחת את הבן הקטן לגן הייתי בטוח שההתלהבות תיגמר, אבל בכל פעם הם מתאספים סביבי ואומרים לי, 'אתה גויאבה', 'אתה שקשוקה'. זה לוקח לי את הרגע של הפרידה מהילד, אז אני צריך לחפש דרך אחרת - למשל להיפרד ממנו לבד באוטו. המקום העיקרי שאני נפגע בו זה זמן האיכות עם המשפחה. אני לא יכול ללכת עם הילדים שלי לים או לבריכה. אני מנסה לפעמים, אבל בתוך שניות קופצים עלי. כשילדים רואים אותי, אין להם מעצורים. פעם ישבנו באיזו בריכה, פתאום ילד ראה אותי, רץ אלי מהבריכה כולו רטוב ומחבק אותי. אני חי בסוג של קומדיה".
איך הילדים מרגישים שהם צריכים לחלוק את אבא שלהם עם שאר הילדים?
"בגלל שהם גדלו לתוך זה, אז זו המציאות שהם מכירים. הם לא מכירים שום דבר אחר. הם למדו להסתדר, אבל יש מקומות שהם גם אומרים לי את זה. הם יודעים בדיוק מי אני ומה המחיר. בסופו של דבר, הם מקבלים את זה. למזלנו אנחנו גרים במושב, אז בכל פעם שאני נכנס הביתה אני יוצא מכל הכאוס שאני חי בו. פתאום אני בורח מכל הגן-חיות הזה והולך הביתה למקום שקט כדי לשמור על האיזון".
על אף הפופולריות שלו, שם-טוב הוא לא ממש חלק מהברנז'ה. צלמי הפפראצי לא מחכים לו מחוץ לבית, הוא לא מאשר הגעה להשקות ואינו מככב במדורי הרכילות. "לא מעניין אותי ללכת לכל האירועים", הוא מסביר, "אף פעם לא ראיתי את עצמי חלק מהם. אני בעצמי עדיין מתלהב מאנשים מפורסמים. אני רואה את בראבא בחזרות ומתחיל לגמגם, למרות שאני כבר מפורסם הרבה זמן. גם כשבאים מפורסמים להופעות אני מתלהב. מירי בוהדנה באה ונתנה לי נשיקה אחרי הופעה. באתי הביתה לאשתי ואמרתי לה: 'את לא מאמינה, קיבלתי נשיקה ממירי בוהדנה'. אז היא אמרה שהיא גם רוצה".
כשהוא נשאל בפעם המי יודע כמה איך הוא מצליח להופיע כשהוא במצב רוח רע, שם-טוב לא מתבלבל. "זה ביצה ותרנגולת. לפעמים הבמה וזה שאני מרגיש שם הכי טבעי והכי פורח מוציא אותי מהבאסה. גם אם אני עצוב נורא, אין לי ברירה, אני מוציא מעצמי דברים בכוח. יש דבר שנקרא שדה הקרב, ומבחינתי, ככה זה גם על הבמה. יש פה אנשים ששילמו כסף כדי ליהנות, והעצב שלך לא מעניין אותם".
שם-טוב פרץ לתודעה בשנת 2004 בזכות די.וי.די ראשון שנקרא "יובל המבולבל", שנמכר בעשרות אלפי עותקים. מאז ועד היום הוא הספיק להוציא שלושה תקליטורי די.וי.די, להשתתף בכמה סדרות בערוץ הופ, לשחק בתוכנית "הפיג'מות", להשתתף שנתיים ברציפות ב"מותק של פסטיבל" ולהופיע אלפי פעמים.
בעידן שבו אלבום זהב נחשב כמעט למוצר מוזיאוני - על קירות המשרדים של "חברים הפקות", בבעלות מוטי רז ועמית שקד, שמנהלים את האימפריה של המבולבל, יש ארבעה אלבומי פלטינה ושני אלבומי זהב ממוסגרים.
למרות ההצלחה, הביקורות לא תמיד מהללות אותו. שוב ושוב נשאלת השאלה אם יובל המבולבל טוב לילדים. "זו שאלת מיליון הדולר. למרות שהיום יש קונצנזוס לגביי וכדי להשיג כרטיסים להצגה שלי צריך להזמין לפחות שבוע מראש, אני עדיין שומע את השאלה הזאת לא מעט. ואני אוהב את זה. פעם אמרו לי: 'הקהל של יובל מחולק לשניים. אלה שאוהבים - ואלה שלא מכירים'. אני חושב ש-99 אחוז מאלה שמבקרים אותי לא התעמקו ולא שמעו את השירים. כשהסוכן שלי שומע את זה, הוא מייד מוציא די.וי.די ומבקש להקשיב למילים. יכולתי בקלות להיות דמות של רופא או מורה שמלמד צחצוח שיניים, אבל בחרתי בדמות שממבט ראשוני היא שטותניקית. אני כמו סברס: בהתחלה זה לא בשבילי, אבל מי שפותח מגלה שיש פה גם משהו מתוק".
אחד הקטעים שעוררו ביקורת בתחילת דרכו של יובל המבולבל היה בקלטת הראשונה, שבה הוא שואל את הילדים "מהם פרחים מוגנים-" ומשיב: "תשאלו את מיקי בוגנים". מקטרגיו אמרו שהיה עדיף לו הסביר לילדים באמת מה הם פרחים מוגנים.
"יש הרבה דברים שאני יוצר מתוך פאן. נגיד, המיקי בוגנים זה משהו שאמרו על הסט, 'זה שטות וזה מצחיק'. ראיתי סידרה של "בוב ספוג" שעושה מעיל מדמעות. זאת גם שטות, הרי אין דבר כזה. האמת היא שבמקרה של מיקי בוגנים זו היתה הבדיחה של הבמאי, באותה מידה יכולתי להגיד רפי גינת. אני לא מחפש משמעות בכל דבר.
"פעם הפריע לי שלא אהבו אותי, כי אני בא בטוב. בשנה האחרונה הבנתי שזה בסדר אם לא כולם יאהבו אותי. אני יכול להיות שנוי במחלוקת. מי שאוהב אותי, אני משדר אליו, ומי שלא - אז שמישהו אחר ישדר אליו".
יובל המבולבל הוא אחד מחמשת האמנים המובילים בתחומו. מתחריו הגדולים הם רינת גבאי, שי ורועי, כוח הקצב ודוד חיים, שנחשב אחד מחבריו הטובים. אבל אל תתבלבלו, מדובר בתעשייה של איש אחד שמגלגלת יותר מ-2 מיליון שקלים בשנה. שם-טוב נחשב לאמן היקר ביותר בתחום - בעבור הופעה אחת הוא יכול להרוויח סכום של עד 40 אלף שקלים. בגלל המחיר הגבוה הפסיק בשנים האחרונות להופיע בימי הולדת.
"כל מה שאני יודע על ילדים התחיל בימי הולדת, כי שם היתה לי אינטימיות איתם, אבל כשהתפרסמתי המחיר עלה ועלה, ותמיד היה לי קשה עם זה. הקש ששבר את גב הגמל היה כשבא אלי ילד ואמר לי שהוא רצה שאני אבוא להופיע, אבל אמא שלו אמרה שאין להם מספיק כסף. זה שבר אותי".
בעקבות ההחלטה נאלץ שם-טוב לוותר על לא מעט הצעות מפתות. "אני מקבל הצעות שוות מאוד. אומרים לי, 'תבוא לרבע שעה ותקבל בוחטה', ואני אומר 'לא'. קיבלתי מאיזה אוליגרך ברומניה הצעה לבוא לשעה של הופעה תמורת 10,000 דולר, וטיסות ומלון. סירבתי. יש בזה משהו מפתה, אבל לעשות דבר כזה הרגיש לי יותר מדי לנצל את מעמדי. אני מרוויח יפה מאוד ממה שאני עושה היום".
היתה תקופה שהיית כמעט היחיד בשוק.
"היתה לי תקופה של מונופול בתחילת הדרך, כי היה פה משהו ראשוני שעשיתי. לפעמים אני מסתכל על עצמי כעל פורץ דרך. לכן חטפתי את האש ואת הביקורות הכי גדולות. יצרתי לגיטמציה שיהיה גם יוסי מטוסי. היום יש עוד הרבה אמנים, ואני יודע שלרבים הבאתי סוג של השראה. זאת הרגשה טובה".
אבל הם היום המתחרים שלך.
"היצר הרע שבי אומר שלא הייתי צריך לעזור לאף אחד, ואז הייתי מונופול והיתה לי יותר פרנסה. היצר הטוב אומר, 'בוא תסתכל רגע. איפה היית פעם ואיפה אתה היום'. כמה שזה יישמע קלישאתי, יש סוד גדול בלהושיט יד למישהו אחר דווקא כשלא מצפים ממך. זאת נוסחת קסם: אני עוזר למישהו והוא הופך להיות מתחרה שלי. היצר הטוב אומר שיש עוד, אז התחום מתפתח ואנשים חוזרים לראשון שהיה שם, וזה רק מעצים אותי ומעלה אותי למעלה. אם אני רץ לבד ואין לי שום תחרות אז אני נשאר בסוג של שאננות".
מרוב שאתה נותן השראה, טענת שרינת גבאי העתיקה ממך שיר.
"נכון, יש לי שיר שנקרא 'אני מאמין בעצמי', ויום אחד ראיתי סידרה שרינת הוציאה והפזמון היה בדיוק אותו פזמון. זה היה לי קשה. גם לי יש השראות מאין סוף דברים שאני שומע ורואה, אבל יש הבדל בין לקבל השראה לבין לקחת אחד לאחד. יכול להיות שזה נעשה בתום לב אבל זה פגע בי, בייחוד שזה מישהי מהתחום. גם בין אמנים מתחרים יש אינטגריטי, ופה הרגשתי שמשהו נפרץ.
"התקשרתי אליה ואמרתי לה הכל בפנים. אני לא אוהב לנטור טינה. בן אדם שנוטר טינה פוגע בעצמו. החלטתי לוותר על בית משפט ותביעות. היא שינתה את השיר והכל בסדר".
דורון, בעלה ומנהלה של רינת גבאי, מסר בתגובה: "אנו מאחלים ליובל הצלחה ב'רוקדים עם כוכבים', ושיהיה לו טוב בחיים".
שם-טוב הדגיש את ייחודו גם בחנוכה האחרון, כשוויתר על ההפקות הגדולות לטובת הפקה פרטית שלו. "אחרי חמש שנים שעשיתי פסטיגלים החלטתי לעשות משהו שונה, כי הרגשתי שאני חוזר על עצמי ושאני חלק מריבוי של אמנים. היתה לי הזדמנות לעשות משהו שאני מוביל. המחזמר שעשיתי, 'גיבורי האור', הוא כמו המחזמר 'מרי לו' לצביקה פיק. בשביל זה ויתרתי על הצעות לקבל המון כסף בפחות מאמץ".
אתה חושב שחיי מדף של אמני ילדים קצרים יותר-
"הם ארוכים יותר ועם יותר פוטנציאל, כי כל שנה נכנס קהל חדש של ילדים שמאוד אוהבים דברים שחוזרים על עצמם. הם יכולים לראות קלטת מאה פעמים, ולא יימאס להם".
את הפוטנציאל הזה השכיל שם-טוב לנצל עד תום. "בן אדם יכול לעבוד חודש שלם קשה ולעשות מה שאני עושה בשעה", הוא אומר. "אני יודע להעריך את זה. זה מוצר שאני הקמתי אבל אני לא מנהל טוב. אם הייתי מנהל את עצמי, לא הייתי יכול להחזיק בית עם ארבעה ילדים ולהגיע לרמת החיים שהגעתי אליה".
אפשר להגיד שאתה עשיר-
"כן, אני חי טוב ולא חסר לי כלום. בזכות זה יש לי יותר שקט ואני יכול ליצור יותר ולהשקיע יותר".
אתה מיליונר-
"לא, עדיין יש לי משכנתא, ואם הייתי יכול הייתי מכסה אותה".
אז איפה אתה מבזבז את הכסף שלך-
"בדברים לא שגרתיים. לא מעניין אותי לקנות בגדים, בשמים או תכשיטים. אפילו שעון אין לי. אני מעדיף לעשות קורס צניחה או קורס צלילה או לטייל בחו"ל".
אתה שותה אלכוהול-
"לפעמים, אבל בחיים לא אשתכר. אני לא מוכן לאבד שליטה. אני עושה קורס צניחה ומבחינתי זה יותר כיף. מי צריך להשתכר ולהקיא? לא מדבר אלי".
מעשן-
"ניסיתי כשהייתי בן 20. לא היה לי טעים, אז לא המשכתי עם זה".
בעוד חודשיים יהיה יובל שם-טוב בן 40. זמן טוב לכמה מסקנות. "גיל 40 תמיד נראה לי מבוגר וזקן. לא חשבתי שאופיע בגיל הזה ולא חשבתי שאגיע להישג הזה. אומרים שזה גיל שאתה מקבל בו בינה, ואני מרגיש שבשנה האחרונה אני מוצא את עצמי יוצר יותר, לאחרים וגם לעצמי. יש בי פחד שאחרי גיל 40 אני מתחיל את החצי השני, ומתחילים החששות. עד מתי אני אופיע? אני לא רוצה להיות יובל המבולבל פתטי. מה אני אעשה עם יובל המבולבל? אזרוק אותו לפח-"
יש סיכוי שיובל ייזרק לפח-
"יובל המבולבל תמיד יישאר, אבל יש לי הרבה סימני שאלה. הגיל הזה גם גרם לי להשתנות. אני יותר מחושב, בודק, מתייעץ. התחלתי לשחק את המשחק של הגדולים כדי לדאוג למשפחה שלי. אני לא אוהב לחגוג ימי הולדת ועוד פחות אוהב מסיבות הפתעה, אבל השנה אני אעשה מסיבה".
איפה תהיה בגיל 50-
"אני מניח שאצור יותר ואעבוד יותר מאחורי הקלעים. אבל אני לא רוצה להגיד שלום לבמה".
יובל המבולבל יהיה בן 50-
"אולי. יש כבר רעיונות לדברים חדשים. יום אחד אני אעשה עם יובל המבולבל סידרת אנימציה, כמו מיקי מאוס, וכך בעצם אקפיא את הדמות והיא תישאר צעירה. יש לי עוד רעיון לדמות אחרת, אבל היא למבוגרים. אין לי עדיין את השם ואני לא יודע איך היא תיראה, אבל בעוד חמש שנים כבר אוציא אותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו