"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יותר תקציב ושילוב מיעוטים: התוכנית להשכלה הגבוהה
המועצה להשכלה גבוהה הציגה אתמול את התוכנית הרב־שנתית
אוניברסיטת בן־גוריון | צילום: דודו גרינשפן

יותר תקציב ושילוב מיעוטים: התוכנית להשכלה הגבוהה

המועצה להשכלה גבוהה הציגה אתמול את התוכנית הרב־שנתית

, עודכן

קידום נשים, חרדים ואתיופים באקדמיה, לצד מעבדות חדשניות: המועצה להשכלה גבוהה הציגה אתמול את התוכנית הרב־שנתית.

מהתוכנית עולה כי בשש השנים הבאות יגדל בסיס התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה באופן מדורג במאות מיליוני שקלים, ובסך הכל יתווספו כ־7 מיליארד שקלים לתקציב (בסיס התקציב כיום הוא 10 מיליארד שקלים), ובשנת 2022 יעמוד התקציב על כ־12 מיליארד שקלים.

לתוכנית כמה עוגנים מרכזיים. חלק גדול מהסכום יופנה לקידום תשתיות מחקר ולעידוד המצוינות המחקרית־מדעית. עוד תעסוק התוכנית בחדשנות ובשיפור איכות ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות - יושקעו עשרות מיליוני שקלים בהקמת מעבדות חדשנות ליזמות לסטודנטים, שישפרו את חוויית הלימוד בקמפוס ויאפשרו לסטודנטים לפתח רעיונות, תוך קבלת סיוע מהמוסדות להשכלה גבוהה ומגורמים מחוצה לה. כמו כן, יוגדלו מספרי חברי סגל והסטודנטים, בדגש על תחומי ההנדסה ומדעי המחשב, הנדרשים למשק ולשוק התעסוקה בישראל.

התוכנית כוללת גם תוספת של כמיליארד שקלים לשילוב אוכלוסיות ייחודיות, ובהן ערבים, חרדים, המגזר האתיופי ותושבי הפריפריה. המטרה היא להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה מ־12 אלף היום ל־19 אלף בשנת הלימודים תשפ"ב.

עוד תכלול התוכנית קידום נשים באקדמיה, תוך הכוונת נשים למחקר אקדמי וגיוס נשים לסגל האקדמי הבכיר. כמו כן ינסו לקדם את ה"בינלאומיות" ולהביא אלפי סטודנטים מאמריקה, מאירופה ומהמזרח הרחוק ללמוד בישראל. היעד הוא להגדיל את מספר הסטודנטים הבינלאומיים מכ־12 אלף כיום לכ־25 אלף בתוך כחמש שנים.

שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט אמר כי "אנו מביאים למערכת, שחוותה רק לא מזמן עשור אבוד, תקופה חדשה של חדשנות וקידמה. לא על המחקר לבדו ניבחן, אלא גם על תרומתה של מערכת ההשכלה הגבוהה לצמצום הפערים החברתיים בישראל".

פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, אמר כי "החלטת הממשלה על התוספת לתקציב מהווה הכרה בתרומה האסטרטגית של האקדמיה הישראלית לחוסנה הלאומי של המדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...