אלה היו אמורים להיות כמה מהחודשים המהנים ביותר בחייהם של אלכס עמר וג'וזי זירה, צמד הצרפתים מ"המירוץ למיליון". כמו וובה ואלה מהעונה הקודמת, דווקא הזוג היחיד שלא נולד בארץ הצליח לכבוש את ליבם של הצופים הישראלים ולהפוך לזוג האהוב והאהוד בריאליטי הפופולרי.
אבל דווקא אז, בעיצומן של 15 דקות התהילה בקיץ התל־אביבי, אלכס אושפז בבית חולים עם בעיית כבד, אביו של ג'וזי נפטר, ורגע לפני שהצליח להתאושש, הוא שבר את הרגל. ברקע עמד משבר עמוק בחברות בין השניים.
"אני לא חושב לעומק על מה שעובר עלי עכשיו, כי אני יודע שזה בור שיהיה קשה לי לצאת ממנו", מתייחס ג'וזי לתקופה המורכבת שעברה עליו לאחרונה. "אני כל הזמן חוקר מצבים, אבל דווקא הפעם רציתי פחות להתעמק בזה ולהתמקד בדברים חומרניים ושטותיים כדי להתנתק".
בתוכנית. "כבר לא קוראים את ההודעות בפייסבוק"
כמו מה?
"קניתי סקטבורד חדש וסוני פלייסטיישן. במקביל התמקדתי יותר בעסקים ועבודה ופחות בפן האישי. כשארגיש שאני מוכן להתעמק בזה, אעשה את זה עם פסיכולוגית, כי לבד אני לא מסוגל להתמודד עם זה. אני יכול לשקוע בדיכאון, ואני לא רוצה להגיע לשם".
יש לך דד ליין?
"אחרי המירוץ, כי עכשיו אני נעזר באהבה של הרבה מאוד אנשים, וכרגע היא מספיקה לי. אחרי שהמירוץ יירד מהאוויר אתפנה לטפל בדברים החשובים".
אלכס: "בוא נגיד את האמת. היתה לנו עין רעה".
ג'וזי: "מה שהיה היה, והכל מכתוב".
בקלילות הנעימה הזאת, שהפכה לסימן ההיכר שלהם גם מול מצלמות הריאליטי, כשהם מקפצים בין מדינות ומשימות, הם חווים גם את החיים עצמם. משלימים זה את זה, מרימים זה לזה להנחתה, מקבלים אישור במבט כדי לדבר אחד על השני. את ההתלבטויות הם עושים בצרפתית, ממש כמו זוג הורים שרוצים להסתיר מהילדים שלהם.
אלכס (27) מתגורר בשכונת פלורנטין בתל אביב. הוא נולד בפאריס וגדל בטולוז. לפני שנתיים עלה לארץ לבדו והתמקם בנתניה ("במשפחה תמיד רצו שאני אעלה לארץ, אבל לא הסכמתי בגלל שהיתה לי שם בת זוג", הוא מספר). אמו היא תושבת חוזרת, ועם אביו, שמתגורר בצרפת, הוא לא שומר על קשר. יש לו שלוש אחיות, שתיים מהן עלו ארצה ואחת נשארה בצרפת.
ג'וזי (29) מתגורר ברחוב דיזנגוף בתל אביב. הוא נולד בפאריס, וארבעת אחיו עדיין גרים שם. הוריו התגרשו כשהיה בן שנה, ובגיל 13 נותק הקשר מאמו.
בגיל 16 החליט לעלות ארצה לבדו, היישר אל חוות הנוער הציוני בירושלים. שיחק כדורגל בקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים ועזב אחרי שנפצע. כשהיה בן 18 הצטרף אליו אביו, שנפטר לאחרונה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
היום הוא שותף בשלושה ברים במרכז תל אביב, שם גם פגש את אלכס, "בפינה של רוטשילד והרצל", צוחק אלכס. "מהפינה הזאת נוצר קשר מדהים".
ג'וזי: "כבר בשיחה הראשונה מצאנו כמה דברים משותפים מעבר לזה שאנחנו צרפתים. גילינו שאנחנו גרים במרחק 500 מטרים אחד מהשני, ששנינו רווקים, ששנינו אוהבים לצאת, ושאני גם עובד בחיי הלילה. היתה התאמה מתבקשת לחברות".
אלכס: "מאז שהכרנו היינו ביחד כמעט כל יום".
ג'וזי: "אפשר להגיד שניצלנו אחד את השני, כי הוא היה צריך מישהו ממוקד בארץ שמכיר לאן לצאת, ואני הייתי צריך מישהו שיכול לצאת איתי בערב. עם הזמן כל הקשר הפך להיות יותר אכפתי, פתאום אני אומר לו מזל טוב ופתאום מזמינים אחד את השני לארוחה. יצאנו מגבולות הבילויים".
אלכס: "היינו כמו זוג, אבל של סטרייטים".
היו כאלה שחשבו שאתם זוג.
אלכס: "נכון, שאלו אותי לא מעט על זה. אולי כי אנחנו נראים טוב ביחד".
ג'וזי: "בן אדם שהוא סטרייט או גיי, אתה מרגיש על ה'שלום' הראשון. אם זה לא יוצא החוצה, כנראה שהבן אדם לא סגור על עצמו".
אלכס: "יש כאלה שיכולים לחשוב שאתה גם וגם. אולי בגלל הקסם שלך, שעובד על כולם".
עם הפרגון ההדדי הזה הם יצאו לעונה החמישית של "המירוץ למיליון" (ראשון ושלישי ב־21:00, "רשת"). זוג חברים טובים, כובשים, עם דינמיקה מושלמת והומור שלא נגמר. היחידים שיעצרו באמצע התחרות, יפרשו מפית על הרגליים ויישבו לאכול בנחת. ולמרות הכל, גם לא יגיעו אחרונים.
"פנתה אלי מלהקת בתוכנית ואמרה שיהיה מעניין לראות אותי, ואם יש לי עם מי לבוא", נזכר ג'וזי. "הגעתי עם מישהי צרפתייה, והיא אמרה שזה פחות מתאים. אז אמרתי שאביא את אלכס, והם התלהבו".
וובה ואלה. מיצאו את ההבדלים
צפיתם בעונות הקודמות של התוכנית?
אלכס: "לא ראיתי שנייה אחת משום עונה. לא ידעתי שום דבר על התוכנית".
ג'וזי: "הגענו לצילומים כמו תיירים. לא ידענו מה מחכה לנו".
מה היה לכם הכי קשה במירוץ?
אלכס: "לפני התוכנית הייתי רגיל לעשן שתי קופסאות סיגריות ושם לא היתה לי אפשרות. זה היה לי קשה, היו ימים שקמתי הפוך מעצבים.
"כשחזרתי לארץ מהמירוץ התחלתי להוריד בסיגריות, אבל עכשיו אני מרגיש מעולה אז חזרתי".
ג'וזי: "כשהגענו היינו כמה ימים בהסגר, וכששיחררו אותנו היינו כמו כלב שאתה משחרר אותו בפארק. היינו באטרף. לא ממש הבנו מה אנחנו עושים, ובמדינה הראשונה הגענו כמעט אחרונים.
"לאט לאט התחלנו להבין את המשחק, להתחבר, ללמוד את המשימות. הבנו לאן אנחנו צריכים ללכת ומה לעשות".
העובדה שאתם העולים החדשים היחידים הפריעה לכם?
ג'וזי: "אני גר בארץ 13 שנה, ולכל עדה בארץ יש מעמד. מה שטוב בצרפתים הם שהם קצת מרוקאים, והצד הזה של המרוקאי מתחבר לישראלי. השורש הוא אותו שורש. לכן לא הרגשנו לא שייכים. אני כן יכול להבין למה זאת הרגשה שיכולה להיות לרוסים ולאתיופים, שלא תמיד משתלבים עם המקומיים במהירות".
אלכס: "מה לגבי הדרוזים והקווקזים?"
ג'וזי: "זה תקף לכל עדה שאוהבת להישאר עם בני העדה שלהם. גם הסינים בצרפת לא מתחברים למקומיים. אבל אנחנו צרפתים שאוהבים את ישראל, באנו כי יש לנו אהבה לארץ ולאנשים שגרים פה. בינינו, בצרפת יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים, אז אם לא היינו אוהבים את מה שקורה פה לא היינו עולים".
אלכס: "ג'וזי, אל תשכח את האנטישמים".
ג'וזי: "בכל מקום יש פלוסים ומינוסים. אבל בגדול, צרפתי זה איכותי. אני מרגיש ברמה בגלל שאני בא מצרפת".
אגב, נתקלתם באנטישמיות בצרפת?
ג'וזי: "אני גדלתי על אנטישמיות בצרפת. זה משהו שהוא רגיל לנו. זה עצוב, אבל אתה מתרגל לזה כי אתה חי את זה יום יום. אנשים מסתכלים על איך שאתה מתנהג ומה אתה עושה, וברור מי יהודי ומי לא".
אלכס: "משנה לשנה זה יותר מחמיר. אני גדלתי בטולוז ולמדתי שש שנים בבית ספר 'אוצר התורה', שזה בית ספר יהודי דתי. לפני כמה שנים היה שם פיגוע ירי, שירו בבת של המנהל ובאחד המורים שהיה עם הילדים שלו. באותו היום אחותי איחרה לבית הספר, וככה היא ניצלה. אין משהו יותר גרוע מאנטישמיות, אני פשוט שונא את זה".
ג'וזי: "אני לא רוצה להצטייר כאילו אכלו לי שתו לי, אבל כל הזמן היתה אפליה. גם אם לא היית בא לבית ספר ביום כיפור, מורה היתה יכולה להעיר לך הערה".
איך ידעו שאתם יהודים?
אלכס: "שמות המשפחה שלנו זה גם ערבי וגם יהודי. אבל גם בגלל האף".
בהתחלה קצת השוו אתכם לוובה ואלה מהעונה הקודמת.
ג'וזי: "אתה לא יכול להשוות אותנו אליהם, כי זה זוג שלא היתה ביניהם הרבה כימיה כמו שיש לנו. אלו אקסים שהגיעו לתוכנית כשהם כבר לא ביחד, ואין להם אינטרס משותף. גם להם היה מבטא כבד, שזה חמוד מאוד, אבל יש הרבה שוני".
אלכס: "הם קצת קרים בהשוואה אלינו".
ג'וזי: "אם ישראל באמצע, אז רוסיה זה ימינה וצרפת שמאלה".
אתם לא רואים את עצמכם יוצאים עם בחורה רוסייה?
אלכס: "הרוסיות הן הכי יפות, למרות שאני לא אוהב בלונדיניות. אני אוהב תימניות, והן אוהבות אותי".
ג'וזי: "אני לא אוהב בחורות עם עיניים כחולות. אני רואה בחורה עם עיניים כחולות - זה נראה לי מוטציה. נראה לי לא קשור לגוף".
למרות שלך בעצמך יש עיניים בהירות, אתה אפילו קצת דומה לעוז זהבי.
צילום: רונן אקרמן; בגדים: Celio
ג'וזי: "הרבה אומרים לי את זה. במיוחד שאני עם קיסם בפה".
מתחילות איתכן יותר בנות מאז שנעשיתם מפורסמים?
אלכס: "בלי שחצנות - לא מפסיקות. כשאני מתחיל עם בחורות יש לי דרך להתחיל, אחרי הכל אני צרפתי. עם ג'וזי תמיד מתחילות".
ג'וזי: "אני עבדתי בחיי הלילה שנים, אז אני לא מרגיש שינוי מטורף, כי רוב הבנות שמתלהבות מאיתנו בגלל התוכנית הן בנות 12. אז אני לא מרגיש פתאום שהשתנה לי משהו בחיים האישיים שלי. לא כל בחורה שמתלהבת ממך בגלל שצחקה ממך בטלוויזיה רוצה להתחיל איתך באמת".
הן כותבות לכם בפייסבוק?
ג'וזי: "אני כבר לא קורא את ההודעות בפייסבוק".
אלכס: "אני לא עונה לכולן. רק ליפהפיות".
זה אמר שאין לכם בנות זוג?
אלכס: "אני לא רוצה כרגע".
ג'וזי: "אתה כל יום אומר לסלקטורית בבר שלי שאתה רוצה להתחתן".
אלכס: "זה נכון, אבל בתקופה הזאת אני לא רוצה זוגיות. אחרי שהתוכנית תיגמר אני רוצה למצוא את האחת, ואיתה להתחתן".
ג'וזי: "אני כרגע לא מחפש להתחתן, אבל יום אחד אני מאמין שארצה. מה שיהיה, יהיה. איך שר עידן רייכל? כשהיא תבוא, זה יירד עלינו כמו גשם".
אלכס: "הוא גם רוצה לאמץ ילדים".
ג'וזי: "אני רוצה להביא ילדים משלי ואחד לאמץ, כדי לתת הזדמנות אחת למי שלא קיבל חיים יפים".
אלכס: "תלוי אם אשתך תסכים".
ג'וזי: "ברור שהיא תסכים. זה קריטריון הכרחי".
מה תאמצו, ילד שחור או אסיאתי?
ג'וזי: "נודיע לך כשנחליט".
זמן קצר לאחר עליית התוכנית לאוויר אושפז אלכס באיכילוב, לאחר שהתגלתה אצלו בעיה בכבד בעקבות שתייה מרובה של אלכוהול.
"הבעיה שלי בכבד זה מגיל 18", הוא מספר. "השנה היתה תקופה של שלושה חודשים שבהם הגזמתי עם האלכוהול, ואיבחנו שיש לי דלקת. זו היתה תקופה לא נעימה בכלל, אבל עכשיו אני מרגיש מעולה".
כמה שתית?
"בכל פעם שיצאתי, שתיתי כמה כוסות. לא יותר מאנשים אחרים, אבל בגלל שישיבה בבר זאת בעיה אצלי, אז הבעיה התפתחה".
איך עברה עליך תקופת האשפוז?
"בהתחלה אמרתי לעצמי שחבל שזה קורה לי עכשיו, אבל בסופו של דבר, טוב שזה קרה עכשיו, כי אם זה היה קורה לי בגיל 50 זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. כל המתמודדים באו לבקר אותי, ואח שלי (מצביע על ג'וזי) היה פה בשבילי, וזה עזר לי ונתן לי מחשבות חיוביות, כי הייתי מאוד שלילי בתקופה הזאת".
פחדת שאולי לא תצא מזה?
"אתה מאמין באלוהים? אז גם אני. ובגלל שאני מאמין בו ויותר מדי, לא פחדתי. ידעתי שהכל יהיה בסדר ושהיום יהיה מצוין".
היום אתה שותה פחות?
"היום אני לא שותה בכלל, ואני גם לא מתגעגע לזה. מרוב שסבלתי בבית חולים עם הטיפולים וכל האשפוז והזריקות, אז לא התגעגעתי לזה. כשיצאתי מבית החולים, לא יכולתי לחשוב על לשתות אחרי מה שעברתי".
אתה מפחד שיום אחד תרצה שוב?
"לא, כי אני לא רוצה להיות בקבר. אני רוצה לחיות".
ג'וזי: "הייתי בא לבית חולים ובוכה שם, והפסקתי גם אני לשתות, בשביל להזדהות איתו, ושיהיה לו יותר קל. עם הזמן עברתי לשתות דברים עדינים כמו יין. אבל לא וודקה".
אלכס: "הוא כבר לא שותה צ'ייסרים עם החברות. הוא ראה אותי ובכה".
ג'וזי: "לא פשוט לראות חבר שלך מחובר לאינפוזיה, סובל ומנופח".
אלכס: "הייתי נראה כמו לווייתן".
אחרי האשפוז של אלכס, אובחן אצל אביו של ג'וזי סרטן ריאות אלים. "אישפזו אותו בארץ, ואחרי שלא היינו מרוצים מהטיפול שהוא קיבל כאן, העברנו אותו למחלקה הכי טובה בצרפת", הוא מספר. "בזמן שהוא היה שם, נסעתי כמה פעמים לבקר אותו.
"יום אחד, אחרי שחזרתי לארץ, אחי התקשר אלי ואמר לי שהוא דיבר עם הרופא, ושאבא לא ישרוד. מייד עליתי על המטוס בחזרה. אחרי תשעה ימים הוא נפטר".
מה היה טיב הקשר ביניכם?
"אבא היה החבר הכי טוב שלי. אנחנו ביחד מגיל קטן. הוא היה גם אמא וגם אבא בשבילי. היינו מדברים על הכל, והוא עזר לי בהכל. היה מגיע לאימוני כדורגל שלי מנתניה עד ירושלים ועומד שעתיים בקור רק כדי לראות אותי. אתה מבין מה זאת אהבה?"
איך עברו עליך הימים האחרונים איתו?
"זה היה נורא. אתה רואה בן אדם נגמר לאט לאט. נושם כל יום יותר קשה, ואין לך מה לעשות. עד שהוא נחנק למוות. אתה יודע כמה פעמים רבתי שם עם הרופאים? היה רגע שהשתגעתי, כי הייתי חסר אונים וזה היה מחרפן אותי. פעם אחת ניסיתי לנער אותו. הגענו למצב שאחים שלי היו מטפלים בי במקום בו. אחרי שהוא מת וקברנו אותו, כבר היתה הקלה".
הוא הספיק לראות אותך ב"המירוץ למיליון"?
"כן, הוא לא הבין הרבה עברית, אבל הוא התלהב וסיפר לכולם שאני שם. הוא היה מבסוט וידע שיש פרק שצריך לראות אותו, זה פרק המשפחות, שבו הוא דיבר אלי. אבל כששידרו את הפרק הוא כבר לא היה בחיים".
היה חשוב לכם לקבור אותו בישראל?
"בטח, ליד סבא וסבתא שלי בנתניה. הוא תמיד רצה שם".
מה הדבר האחרון שאמרת לו?
"הוא אמר לי, 'אתה כבר לא ילד, אתה צריך להתמסד. חייכתי אליו וליטפתי אותו. הוא לא ידע שהוא הולך למות, אז היו רק חיוכים ואהבה, וברגעים כאלה אתה לא בא להתווכח".
למה ניתקת את הקשר עם אמא שלך בגיל 13?
"היא לא תיפקדה כמו שאמא צריכה לתפקד, לא נתנה לי את האהבה שילד צריך לקבל. אם חזרתי מהכדורגל ולא היה מי שיכין לי אוכל, או שסיימתי יום לימודים ורק אבא שלי אסף אותי מבית הספר וטיפל בי, אז אני לא רוצה קשר איתה. להביא ילד לעולם זה הרבה מעבר לסתם להביא אותו. זאת אחריות.
"אבא תמיד אמר לי, 'אתה חייב לדבר איתה עד הבר מצווה, ואז תחליט אם אתה רוצה להמשיך'. כיבדתי אותו, אבל ברגע שהגעתי לבר מצווה, הודעתי לו שאני לא רוצה להמשיך את הקשר איתה, והוא כיבד אותי".
היא ניסתה לחדש איתך את הקשר?
"כן, אבל לא הסכמתי. פשוט אין לי צורך. בשבילי היא כמו כל בן אדם שנמצא בעולם. למה שאצטרך להיות בקשר עם כל העולם?"
ואם היא תבקש את סליחתך?
"אני אסלח לה, אבל לא יהיה קשר, כי אין את הבסיס. ילד צריך את הבסיס אז אין פה עניין של לסלוח או לא. פשוט לא אכפת לי".
חמישה שבועות אחרי ההלוויה של אביו, ג'וזי שבר את הרגל. "אני אוהב אקסטרים, אז קניתי סקטבורד והתחלתי לנסוע מלא. אחרי חודש של נסיעות ויתר ביטחון עצמי, הגזמתי ושברתי את הרגל".
אתה מסתדר עם זה? יושב יותר בבית?
"אני מקבל כאפות, אבל חייב לשרוד. אם אשאר בבית כל היום, מה זה יעזור לי?"
בשבועות האחרונים, החברות ביניהם נקלעה למשבר, שלאף אחד מהם לא נעים לדבר עליו. "החשיפה לוקחת אותך למקומות שבהם אתה רוצה לקחת את הקרדיט לעצמך, וקרו כמה דברים פחות נעימים", מנסה ג'וזי לרכך את התשובה לשאלה מה קרה. זה מגיע אחרי רצף של משפטים שהם מחליפים בצרפתית.
אלכס: "התנצלתי בפניו ובפני אנשים על זה שאמרתי עליו דברים לא יפים".
ג'וזי: "ברור שסלחתי לו. אם אלוהים סולח, מי אני שלא אסלח".
מעבר לדברים הלא נעימים שנאמרו, יכול להיות שהייתם פשוט צריכים הפסקה אחד מהשני?
ג'וזי: "כשחזרנו לארץ מהמירוץ נשארנו בקשר, ורק אחר כך התנתקנו קצת. הבעיה היא שלא ידענו להתנתק מייד בהתחלה. אלכס הוא עולה חדש ואין לו פה הרבה משפחה, אז אני חשוב לו, והיה לו קשה להתנתק.
"אחרי חודש וחצי כל אחד הלך לכיוון שלו, כי הרגשנו שאנחנו צריכים חופש אחד מהשני. כשזה קרה, כולם חשבו שרבנו".
אלכס: "כשאתה עובר הרבה ימים עם אותו בן אדם זה קצת מעייף, ברור".
מה המירוץ עשה ליחסים שלכם?
ג'וזי: "הכרתי את אלכס לעומק. גיליתי את הצדדים הטובים וגם את הרעים, כי הכל שם קיצוני. הכרתי את הבן אדם שנשבר ואת זה שיודע להרים את עצמו ואת זה שיכול להתעצבן משטות, וגם את הדברים היותר נפלאים".
אלכס: "כשפגשתי את ג'וזי בפעם הראשונה, גיליתי מייד שהוא בן אדם טוב. שהוא לא משקר, שהוא אמיתי. התחברתי אליו מייד. במירוץ למדתי שהוא מתעצבן, וצריך לתת לו להתעצבן כדי לתת לו להירגע.
"תמיד ידעתי שהוא מאוד חכם, אבל במשימות הבנתי שהוא גאון, ואני אומר את זה מהלב. בכל פעם שהיינו צריכים למצוא משהו או לחפש משהו, הכל זה היה הוא. הוא תותח. לפעמים היה לי קצת קשה איתו, אבל הוא היה סבלני".
מי היה המבוגר האחראי?
אלכס: "כל יום קמתי הפוך ולא הייתי מוכן למשימות, אבל הוא הרגיע אותי".
ואיך הקשר היום?
ג'וזי: "אנחנו חברים, אבל אנחנו לא צריכים להיות ביחד מהבוקר עד הלילה. עכשיו אנחנו לא במירוץ אלא בחיים האמיתיים, ובחיים האמיתיים אתה פוגש חבר לארוחה ובסוף שבוע. אבל זה לא אומר שאנחנו לא בקשר טוב".
אלכס: "כשרואים אותי ברחוב כל הזמן שואלים אותי איפה ג'וזי. הלו, אנחנו לא תמיד ביחד".
במירוץ עצמו היו לכם קצת חילוקי דעות עם רז ועמית גל, האבא והבן.
ג'וזי: "רז, כשהוא נכנס לתחרות, הוא כמו ילד. הוא חייב לנצח. ולפעמים אתה צריך להסתכל גם על המסביב. אתה יכול לפגוע בלי לשים לב. והוא פגע.
"כשהייתי עובד במכירות ב'פקטורי', מרוב שרציתי להגיע למספרים טובים, הייתי מדבר לא יפה בלי לשים לב. לא בקטע רע".
נעלבת מההתנהגות של רז?
"באותו הרגע כן, אבל כשהגעתי למלון אמרתי לעצמי שזה משחק. היום אנחנו בסדר עם כולם".
רז ועמית שמו לכם גם "עצור". איך זה הרגיש?
ג'וזי: "הם ניצלו הזדמנות ורצו להדיח אותנו. כשאתה מקבל כאפה, אתה קצת בהלם בהתחלה ולא יודע איך להגיב. אתה אומר, פאק. בשלב מסוים אמרנו, זה מה יש, ומה שיהיה יהיה".
אלכס: "התבאסנו, אבל ידעתי שנגיע רחוק, ובאמת נתנו בראש. כנראה שהיינו זוג מאיים".
ג'וזי: "אני מבסוט אש על הגישה שלנו, שנלחמנו עד הסוף".
למי הכי התחברתם?
אלכס: "לאחים שפלן, כי הם היו הכי נחמדים והכי מתוקים. זה זוג טהור. אין בהם טיפת רוע".
ג'וזי: "בהתחלה גם לשון וקים, כי שון חבר שלי מהבית".
אלכס: "גם הוא צרפתי".
התבאסתם שהאחים שפלן הודחו?
אלכס: "זה היה מהמם ועצוב".
ג'וזי: "הוא מתכוון להגיד שזה היה מרגש. התבאסנו על כל זוג שהודח".
מה תעשו במיליון אם תנצחו?
אלכס: "נפתח מסעדה".
ג'וזי: "אני סיימתי עם מסעדות".
אלכס: "הוא ימשיך להשקיע".
ג'וזי: "אל תענה במקומי, תענה בשבילך".
אלכס: "אבל בא לי לדבר עליך. הוא ישקיע בעסקים שלו".
ג'וזי: "כשחזרתי מהמירוץ פתחתי את הבר החדש שלי 'לייט האוס', ששינה לי את החיים. בארבעת החודשים שהוא פתוח עשיתי שם כסף של שנה. אז אם יהיו לי 375 אלף שקל (סכום הזכייה מחולק לשניים, בניכוי מס; ע"ס) אני מסתכל על זה אחרת. אני אראה את זה כמו נוחות לחיים. אולי אקח משכנתא לעוד השקעה".
אלכס: "אני רוצה לבזבז הכל (צוחק). האמת היא שאשתדל להיות חסכן ולא לארג' יותר מדי, ובעתיד לפתוח משהו שיתאים לי". √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו