אורווה בת 1,500 שנים מהתקופה הביזנטית נחשפה ב"גן לאומי עבדת"

בחפירה של רשות העתיקות ואונ' דה-פול נמצאה שכבה שהוכיחה שהות חמורים וצאן במקום • "נראה כי המקום נהרס ברעש אדמה שהחריב את עבדת" • בני נוער שהועסקו בחפירות אספו זרעים ושרידים אורגניים שיוכלו בעתיד לשפוך אור נוסף על שימוש המבנה

בני נוער הועסקו בחפירות // צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות ,
בני נוער הועסקו בחפירות // צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות

אורוות של חיות משק בת 1,500 שנה נחשפה לאחרונה ב"גן לאומי עבדת". בחפירה של רשות העתיקות ואוניברסיטת דה-פול מארה"ב, במימון מלגת "פולברייט" ובהשתתפות חניכי בית ספר שדה הר הנגב, נמצאה שכבה עבה בגובה כמטר, שלא הותירה מקום לספק לגבי שהותם של חמורים וצאן במקום בעת העתיקה.

מדובר במבנה, ששימש ככל הנראה כאורווה לחיות משק בתקופה הביזנטית, ונחשף בחפירה שקיימה רשות העתיקות בגן לאומי עבדת. את החפירה, בהשתתפות חניכי בית ספר שדה הר הנגב, ניהלו פרופ' סקוט באקינג מאוניברסיטת דה-פול מארה"ב וד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות.

חניכי בית ספר שדה הר הנגב במהלך העבודה וסינון החומר האורגני // צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות

 האורווה, שנבנתה בפתח אחת המערות החצובות בשיפולי ההר, שימשה מבנה עזר לתושבי המקום, שהיו, ככל הנראה, נזירים. היא חולקה למספר חדרים בנויים אבן, שעל קירותיהם צוירו בצבע עיטורי צלבים. 

מסננים כדי למצוא ממצאים ארכיאולוגיים בגן הלאומי בעבדת // צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות

כמו כן, נמצאו אגני אבן ששימשו, ככל הנראה, לאגירת מזון ומים לבעלי החיים. פרופ' סקוט באקינג מאוניברסיטת דה-פול מארה"ב וד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות, ציינו: "את הזיהוי לאורווה סיפקה שכבה עבה של חומר אורגני, גללי חמורים וצאן, בגובה של כמעט מטר מעל רצפת המבנה. נראה שהמקום נהרס ברעש האדמה, שהחריב את העיר עבדת בראשית המאה השביעית לספירה".

חזית האורווה // צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות

בחפירה הועסקו בני נוער חניכי בית הספר שדה הר הנגב, שביצעו סינון וניפוי של מאות רבות של דליי חומר אורגני, שנחפרו באורווה, בהדרכתו של דניאל פוקס, ארכיאו-בוטנאי מטעם אוניברסיטת בר אילן.  

בני הנוער אספו מהם זרעים ושרידים אורגניים קטנים שונים, שיוכלו בעתיד לשפוך אור נוסף על שימושו של המבנה, ועל שאלות נוספות, כגון מה אכלו יושבי המקום והסביבה בימי קדם. 

פנים האורווה. אגני האבן העגולים שימשו, כנראה, לאגירת מזון ומים לבעלי החיים // צילום: טלי אריקסון גיני, רשות העתיקות

החוקרים מקווים שזרעי ענבים שנמצאו, שהשתמרו היטב בשל היובש השורר באזור, יאפשרו להפיק DNA של הצמח הקדום, וכך יהיה ניתן לזהות זנים שונים שגדלו באזור. 

ד"ר אריקסון-גיני, סיכמה: "בני הנוער ביצעו את העבודה בצורה מעולה. הם קיבלו הסברים כיצד נעשית עבודת הארכיאולוג, עברו סיור מודרך באתר, והראו עניין רב במחקר ובפרויקט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר