הסערה סביב שירו של גינטר גראס, "מה שחייב להיאמר", שבו כינה את ישראל "סכנה לשלום העולמי", וסביב ההחלטה של שר הפנים אלי ישי להכריז על הסופר זוכה פרס נובל "אישיות בלתי רצויה" בישראל - מסרבת לגווע. בשבוע האחרון פורסמו בגרמניה ובישראל עשרות מאמרי ביקורת חריפים על הסופר המוערך, ומה שעשוי היה להיות פתח לדיון חשוב על תמונת הגרעין העולמי, התפתח להאשמות חמורות על אנטישמיות, על רקע חברותו של גראס כנער בארגון הוואפן אס.אס. הסופר יורם קניוק סבור שהשיר החדש, שאותו פירסם גראס בשבוע שעבר בעיתון "זודויטשהצייטונג", אינו פליטת קולמוס. קניוק מאשים את הסופר הגרמני בצביעות ביחסו לגרעין האיראני, וטוען כי זו לא הפעם הראשונה שבה גראס נוהג בצביעות. "גראס עשה מעשה מגונה, וזה חלק מהאפיון ומההיסטוריה שלו. זה לא דבר חדש", אמר אתמול קניוק, "יש לו אי-נחת כללית מיהודים מאז שהוא ילד. הוא אף פעם לא כתב על יהודים. אחר כך הוא ניסה להשוות את הכאב הגרמני עם הכאב של השואה. אמנם המלחמה היתה קשה גם לעם הגרמני, אבל גראס הפך את זה לאמירה של 'היה הסבל היהודי והיה גם הסבל הגרמני'". קניוק, מנגד, כועס מאוד על ההחלטה של אלי ישי לאסור את כניסתו של גראס לתחומי ישראל. "ההחלטה להפוך את גראס לפרסונה נון גרטה היא דבר אידיוטי. מי שמחרים אנשים, בסוף גם מחרים ספרים. אם גראס רוצה לחשוב ככה, שיחשוב ככה. הוא לא מזיק". גם המתרגמת וחוקרת הספרות חנה לבנת, שתירגמה לעברית שניים מספריו האוטוביוגרפיים החשובים של גראס, "קילוף הבצל" ו"הקופסה" (שניהם בהוצאת זמורה-ביתן), סבורה כי ההחלטה של ישי מיותרת. לדבריה, "במקום להתווכח עם העמדות, אנחנו ישר חוסמים כל דרך לדיון. תצלבו אותו על הדעות שלו, תוכיחו שמה שהוא אומר זה שטויות. אבל זה לא מה שקורה". בשונה מקניוק, לבנת מבקשת להדגיש כי גראס תמיד הביע ביקורת פוליטית מורכבת ביצירותיו. "הוא לחם כל השנים בשביל שגרמניה תכיר במעשיה ותערוך חשבון נפש אמיתי. הוא תמיד אמר דברים שלא היו מקובלים על החברה שבה הוא חי. כשזה היה נגד גרמניה, מאוד שמחנו, ואז הוא מקסים והספרות שלו נהדרת, וברגע שזה נגד ישראל מייד אנחנו סותמים לו את הפה". שכח את הדיקטטורה לבנת סבורה שהציטוטים שפורסמו בעיתונות מתוך השיר, שבהם למשל טוען גראס כי ישראל מסוכנת יותר מן המשטר האיראני, כוללים "כמה דברים לא אחראיים ולא נבונים במיוחד". אך היא טוענת כי "חייבים לזכור גם את ההקשר. בספרו 'הקופסה' מנהל גראס מאבק גורף נגד כורים אטומיים, בלי שום קשר לאיראן או לישראל. אלא שיש הבדל - ישראל היא דמוקרטיה ואיראן היא דיקטטורה, ומפה הטעות שהוא עשה. בשונה מהמורכבות שהוא בדרך כלל מציג, גראס לפתע נפל בפח של מה שהוא בדרך כלל נלחם נגדו". זו אינה הפעם הראשונה שבה מייצר גראס סערה המסיטה את תשומת הלב מן הדיון שאותו הוא מבקש לעורר. כך, למשל, לפני שש שנים, כשיצא בגרמניה ספרו "קילוף הבצל", חשף הסופר כי שירת כנער בזרוע הצבאית של האס.אס. "כל הכתבות שיצאו בזמנו התמקדו בעובדה הזאת והחמיצו את כל הספר", מציינת לבנת, "כל מה שהוא לחם בעבורו, כל ההיסטוריה הספרותית שלו - ובסוף הסנסציה הזולה זה הדבר שנתפסו אליו". לדבריה, "גראס דן בספר באופן ביקורתי בשלב הזה בחייו, והוא לא מנסה ולו לרגע להצדיק או לטייח את העובדה הזאת". למרות העליהום התקשורתי הנוכחי, ועל אף ההתבטאות החמורה שלו, מבקשת לבנת מהקוראים בישראל שלא לוותר על יצירתו של גראס. "'קילוף הבצל' פורש פנורמה של התקופה ההיא וחושף אותה", היא אומרת, "בשונה מיצירה ספרותית שאנחנו רגילים אליה, גראס לא מתמקד ברגשות ובמחשבות, אלא מצייר המון המון פרטים קטנים. זה נותן תובנות חשובות על תקופת מלחמת העולם השנייה ועל איך הדברים התגלגלו. בעיניי זה כל כך חשוב. אם אנחנו רוצים שלא יקרו יותר דברים כאלה, ברמה הכי קלישאית של 'לא עוד' ו'לא נשכח' - חשוב לקרוא ספר כזה".
"גראס עשה מעשה מגונה"
הסופר יורם קניוק הגיב אתמול על דבריו של גינטר גראס נגד ישראל ואמר: "לגראס יש אי נחת כללית מיהודים עוד מילדותו" • חנה לבנת, המתרגמת של הסופר הגרמני לעברית, טוענת כי "גראס נלחם כבר שנים נגד כורים אטומיים", אך מודה כי "דבריו לא אחראיים ולא נבונים"
