"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצלצול הוא לא בשבילם
בתי הספר שפורסים "כיפת ברזל רוחנית"
ביה"ס אוסר להוציא את הנייד מהתיק גם בהפסקות // צילום: GettyImages // ביה"ס אוסר להוציא את הנייד מהתיק גם בהפסקות // צילום: GettyImages

הצלצול הוא לא בשבילם

בתי הספר שפורסים "כיפת ברזל רוחנית"

, עודכן

סמארטפונים הפכו מזמן לאביזר הצטיידות לבית ספר, ומעסיקים את בני הנוער לא מעט בהפסקות. אלא שלכל מנהל גישה שונה: בעוד יש בתי ספר שמעודדים למידה עם מכשירים ניידים חכמים, יש מי שאוסר להוציא את הנייד מהתיק גם בהפסקות, והדבר אף מעוגן בתקנון.

בתיכון לבנות בנתיבות החליטו לנתק את עולמן של התלמידות ממכשיריהן הסלולריים ולאסור את השימוש בהם לאורך כל שעות היום. בתקנון בית הספר נכתב: "אין להשתמש בפלאפונים במהלך יום הלימודים והם צריכים להיות כבויים וחבויים בשיעורים, ובהפסקות מהרגע שנכנסים לשערי בית הספר ועד הרגע שיוצאים".

הרעיון לפרויקט המשותף לעיריית נתיבות ולקרן דרכ"א נולד אחרי שצוות בית הספר שם לב בשנה שעברה שהניידים תופסים את מקום החברויות והשיח בין הבנות.

יעל ארנון, רכזת חברתית בבית הספר, מסבירה: "האולפנה רכשה עשרות משחקי קופסה שינעימו את זמנן של הבנות בהפסקות, וכמובן יהיו אמצעי נהדר לחברות, לפיתוח אינטליגנציות שונות ולשחרור בזמן ההפסקה. התלמידות קיבלו את השינוי בקושי גדול, אך הבינו שזה עובד לטובתן".

בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרב שרגא פרוכטר מאשר שימוש בטלפונים חכמים, אלא שהתנאי הוא שהורי התלמידים ירכשו סינון תכנים. במכתב שאותו שלח להורים וכותרתו "בואו ונגן על בנינו היקרים", כתב: "הטלפונים החכמים יכולים לשמש כלי משחית הפוגע בבניין המידות ובאופיו המיוחד של בן התורה". בית הספר מחייב את ההורים לרכוש לתלמידים תוכנית סינון תכנים ואפילו כינה אותה "כיפת ברזל רוחנית".

יורם חיים, מנהל בית הספר התיכון "זיו" בירושלים, דווקא דוגל בתפיסה אחרת ומאפשר לתלמידים לעשות שימוש בסמארטפונים תוך כדי שיעור כמאגר מידע, זאת נוסף על כך שעיריית ירושלים ציידה את כל התלמידים במחשבים ניידים.

חיים מסביר: "אני מבין את הקושי שיש בבתי ספר אחרים לשלב את הנייד כי הוא מסיח דעת, אבל אי אפשר להילחם בסמארטפונים, צריך לרתום אותם לטובת הלימוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...